נבוקו למרגלות המצדה 

אתמול יצאתי מהבית ב- 4 אחה"צ וחזרתי הבוקר ב- 6. למרות העייפות והמאמץ, הייתה זו חוויה בלתי נשכחת של פעם בחיים.

על קצה המזלג תמונות והתרשמויות מן המופע המדהים, מהאווירה התרבותית שספגתי אתמול, כאשר באופק (מאחורי הבמה) מצדה מוארת בכל הדרה ומשמשת רקע תפאורתי לאופרה.

בהופעות כגון אלו, העיקר הם המעמד, הצד הראוותני הספקטקולארי וצד זה היה מרשים ביותר אתמול. אם נזכור לרגע שנוכחו במופע כ-6500 צופים, הרי שהארגון היה למופת והכל דפק כמו שעון שוויצרי.

הופתעתי לטובה לראות שלטים מוארים שהקרינו תרגום מעולה ב- 5 מקומות מצידי הבמה ומתחתיה בשני גבהים ובאותיות גדולות כדי שגם יושבי השורות האחרונות בטריבונות יוכלו לקרוא.

האופרה מספרת את סיפור חורבן ירושלים בידי חילות נבוכדנצר ואת סיפור גלות בבל כפי שוורדי ראה אותו. מצדה היא סמל ומופת בן 2000 שנים למאבק על חירות. בנוסף, האתר הוכרז על-ידי אונסקו כאחד מאתרי המורשת הבינלאומיים.

בעיני זו דרמה אופראית שלא שונה בהרבה מרוח המלחמה בלב-ים שידענו לפני מספר ימים.

לבקשת הקהל שיר העבדים העברים בוצע פעמיים ובפעם השלישית המנצח הכריזמטי דניאל אורן הזמין את הקהל להצטרף לשירת המקהלה. קשה לתאר במילים את תחושת  התרוממות הרוח והאופוריה שהציפה את כל הנוכחים. הרעיון העומד מאחורי השיר הוא פרק מהספר תהילים "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון" והמוזיקה מקטע זה מופיעה באוברטורה של האופרה בכמה וואריאציות.

מכל הזמרים מרשים במיוחד קולה השמימי של בייסה דשניטם, סופרן ממונגוליה ששרה בתפקיד אביגיל. תפקיד הסופרן של אביגיל, נחשב לתפקיד קשה מאד לביצוע בגלל הטסיטורה הגבוהה שלו. זמרות רבות נפלו בתפקיד זה, או שהוא גרם נזק לקולן. מריה קאלאס המפורסמת שרה את התפקיד שלוש פעמים בלבד.

הפקה מעולה וכל הכבוד לאופרה הישראלית ולמארגני המופע. נקווה רק שלהבא יורידו את המחירים, כי מחיר הכרטיס פלוס הוצאות הנסיעה הוא גבוה מאד בשביל מי שרוצה לשבת במקום טוב, ליהנות כמו בן אדם וללא עצבים.

ועוד משהו קטן. ברשותי מצלמה חדשה דיגיטלית משוכללת והתמונות שצילמתי, הן מבחינת הצגת הבכורה שלה. קשיי תאורה ומרחק פגעו קצת באיכות הצילום, אבל מבטיחה לכם להשתפר בקרוב :)