כותרות TheMarker >>
    מעבר ל-
    page id : 9
    TheMarker Cafeרחל נפרסטקכדי לטהרני מקליפותייבֵּין הַמִּשְׁפָּטַיִים

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    כדי לטהרני מקליפותיי

    שירים, סיפורים והגיגים מפרי עטי.
    כל הזכויות לנכתב בבלוג זה שמורות לרחל נפרסטק.

    בֵּין הַמִּשְׁפָּטַיִים

    בֵּין הַמִּשְׁפָּטַיִים

    ‎41

    ספרים  

    78 תגובות   יום שלישי, 8/6/10, 05:23

     

    בֵּין עַרְבַּיִם

    שֻׁלְחָן אֶחָד

    שְׁנֵי קָפֶה

    הוּא פּוֹתֵר תַּשְׁבְּצֵי הִגָּיוֹן

    הִיא - יַרְחוֹנֵי שִׁירָה.

    חֹשֶׁךְ מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים

    נוּרָה נִדְלֶקֶת בַּחֲשַׁאי:

    הֲרֵי זֶה הַיְנוּ הַךְ -

    אוֹתָהּ מְשִׂימָה בְּשִׁנּוּי

    גְּלִימָה

    אוֹתָהּ אֵיפָה בְּשִׁנּוּי

    עֲטִיפָה

    תּוּגָה מִתְרַוַּחַת בַּכִּיסֵא מִמּוּל

    תֵּה אֶחָד

    שְׁנֵי סֻכָּר

    שְׁלוֹשָׁה סֻכָּר

    אַרְבָּעָה

    חֲמִשּׁה

    סוֹגֶרֶת אֶת יַרְחוֹן הַשִּׁירָה

    וּמִצְטָרֶפֶת אֵלָיו

    לַדָּבָר הָאֲמִתִּי

     

     

     

    כל הזכויות שמורות לרחל נפרסטק

    דרג את התוכן:
    addthis

      תגובות (77)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/6/10 21:34:

      צטט: מגית 2010-06-10 19:43:54


      בעוד אלה ואלה הם עניינים של הרוח

      עוברים לעניין של הגוף

      כך בחרתי לקרוא את זה מבעד למשקפיים הכחולים :)

      עדיף על סתם טרדות היום.

       

      תודה רבה, מגית

        10/6/10 19:47:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-06-10 12:43:29


      הפוסט כל כך משקף את העצמיות של כל אחד מהשניים

      את הדברים המשותפים שעדיין נותרים כל אחד בצידו

      אבל הדבר האמיתי - מחבר אותם בסוף במגע בהרגשה שטחי ולעומק

      כל כך אהבתי גם את התוכן וגם את המבנה

      תודה לך

      אני

       

      תודה! שימחת אותי מאוד!

        10/6/10 19:43:


      בעוד אלה ואלה הם עניינים של הרוח

      עוברים לעניין של הגוף

      כך בחרתי לקרוא את זה מבעד למשקפיים הכחולים :)

      עדיף על סתם טרדות היום.


      הפוסט כל כך משקף את העצמיות של כל אחד מהשניים

      את הדברים המשותפים שעדיין נותרים כל אחד בצידו

      אבל הדבר האמיתי - מחבר אותם בסוף במגע בהרגשה שטחי ולעומק

      כל כך אהבתי גם את התוכן וגם את המבנה

      תודה לך

      אני

        10/6/10 06:30:

      צטט: עצמי עצמי 2010-06-09 23:18:11


      בין ערביים

      בין המשפטיים

      מזוג תה/קפה

      וחוט אווירה

      והסוגר, מה נפלא ממנו?

      יפה!

      ע

       

      תודה רבה, עוזי

        10/6/10 06:29:

      צטט: אילנה אדנר 2010-06-09 23:00:48

      צטט: רחל נפרסטק 2010-06-09 22:19:33

      צטט: אילנה אדנר 2010-06-09 19:04:30

       

      בשירה, כמו בתשבצי הגיון, יש הגיון. הוא לא תמיד ברור מיד, והוא יכול להיות 'שונה' מההגיון של הקורא, אבל אם הקורא אינו ממהר לשיר אחר, ההגיון הבנוי בתוך השיר, ייחשף גם לו. 

       

      מאחר ואני אוהבת תשבצי הגיון (סיימתי את כל חוברות התשבצונים ואת מוזמנת לשלוח לי ערימות תשבצונים:))

      וגם שירה, נראה לי שהייתי משלבת ביניהם.

       

       

       

       

       

       

      תתפלאי. לא תמיד יש היגיון:)

       

       

      ההגיון שלי גם אמר לי ש'בין המשפטיים' מזכיר לי את 'בין המאזניים'

      אבל את יודעת איך זה, בעיני 'המשוגע', הכל הגיוני. רק 'הנורמלי' לא הגיוני:)

       

      בין המשפטיים הוא אָלוזיה ל: "בין המשפתיים"

      בשירת דבורה היא אומרת לשבט ראובן: "למה ישבת בין המשפתיים לשמוע שריקות עדרים"

        10/6/10 06:23:

      צטט: simple-story 2010-06-09 22:52:15

      מצויין.

      דבר אמיתי.

       

      תודה רבה!

        10/6/10 05:14:

      צטט: perach1 2010-06-09 22:26:07


      ואין כמו הדבר האמיתי..

      (:

       

      עד בוא הנחירה בשניים..

       

      זה הראש הכחול שלך:))

        10/6/10 00:02:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2010-06-09 20:02:20


      רחל יקרה, משהו בסגנון הכתיבה זורק אותי ל"פת שחרית" של זאק פרוור.

      הולכת עם שקט השיר הלאה...

      חיוך ליאורה

       

      תודה, ליאורה יקרה

        9/6/10 23:37:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-06-09 19:28:31

      אף אני כמוך, סבור כי השירה,

      חייבת להיות ברורה נהירה וישירה!

       

      בתוך ההגדרה הזו, יש די מקום (די והותר)

      ללהטוטי לשון ומילה נשגבים, כמו גם לרמיזות מובנות.

      חדשות לבקרים אני נכנס לפוסטים, קורא

      (יותר נכון מנסה) שיר ומוצא עצמי מתמודד עם השאלה הנצחית,

      למה התכוון המשורר.

      לעיתים אני נפעם מתיבת השיח הנפתחת בעקבות השיר,

      בה, מגיבים אנשים תגובות אשר אין בינן ובין השיר, דבר וחצי דבר

      מה שאינו מפריע לשיחה לקלוח.

      ואין לי אלא לעמוד בצד להחריש ולהשתאות...

      בני

      אינני מלינה על פרשנות שונה לשיר. להפך. כאשר השיר יוצא מהמגרה ומתפרסם הוא הופך לנחלת הקורא, והקורא יכול לפרשו כרצונו. מה שחשוב הוא שהשיר יגיע אל לבו של הקורא, ולא יישאר ב-ד' אמות של חידת היגיון. לא לכך נוצרו השירים, לטעמי.

      תודה!

       

        9/6/10 23:18:


      בין ערביים

      בין המשפטיים

      מזוג תה/קפה

      וחוט אווירה

      והסוגר, מה נפלא ממנו?

      יפה!

      ע

        9/6/10 23:09:

      צטט: מירה טנצר 2010-06-09 18:58:42

      צטט: רחל נפרסטק 2010-06-09 14:15:40

       

      יששששששששששששש:)

      הנושא של מציאות וחיים לעומת השירה

      הוא נושא טוב בעיניי עד מאוד

      ומטריד את כל מי שכותב.

      השאלות הארספואטיות הן כמעט

      קיומיות מבחינתו: מה המרחק של השירה מן החיים,

      האם לשירה יש ייעוד? מהי האמת?...

      בקיצור, כשאמרת "הדבר האמיתי" לא יכולתי שלא לחשוב שיש פה

      התרסה ואירוניה. יענו האמת היא במשחק שקרוי תשבצי תרתי משמע.

      מירה 

      את קולעת לנשמתי. לא לחינם אני אוהבת אותך:)

       

        9/6/10 23:03:

      צטט: hkadman 2010-06-09 19:19:29

      שיר עם מנה גדושה של אסרטיביות*, תודה רחל.

       

      תודה רבה!

        9/6/10 23:00:

      צטט: רחל נפרסטק 2010-06-09 22:19:33

      צטט: אילנה אדנר 2010-06-09 19:04:30

       

      בשירה, כמו בתשבצי הגיון, יש הגיון. הוא לא תמיד ברור מיד, והוא יכול להיות 'שונה' מההגיון של הקורא, אבל אם הקורא אינו ממהר לשיר אחר, ההגיון הבנוי בתוך השיר, ייחשף גם לו. 

       

      מאחר ואני אוהבת תשבצי הגיון (סיימתי את כל חוברות התשבצונים ואת מוזמנת לשלוח לי ערימות תשבצונים:))

      וגם שירה, נראה לי שהייתי משלבת ביניהם.

       

       

       

       

       

       

      תתפלאי. לא תמיד יש היגיון:)

       

       

      ההגיון שלי גם אמר לי ש'בין המשפטיים' מזכיר לי את 'בין המאזניים'

      אבל את יודעת איך זה, בעיני 'המשוגע', הכל הגיוני. רק 'הנורמלי' לא הגיוני:)

        9/6/10 22:52:

      מצויין.

      דבר אמיתי.

        9/6/10 22:26:


      ואין כמו הדבר האמיתי..

      (:

       

      עד בוא הנחירה בשניים..

        9/6/10 22:19:

      צטט: אילנה אדנר 2010-06-09 19:04:30

       

      בשירה, כמו בתשבצי הגיון, יש הגיון. הוא לא תמיד ברור מיד, והוא יכול להיות 'שונה' מההגיון של הקורא, אבל אם הקורא אינו ממהר לשיר אחר, ההגיון הבנוי בתוך השיר, ייחשף גם לו. 

       

      מאחר ואני אוהבת תשבצי הגיון (סיימתי את כל חוברות התשבצונים ואת מוזמנת לשלוח לי ערימות תשבצונים:))

      וגם שירה, נראה לי שהייתי משלבת ביניהם.

       

       

       

       

       

       

      תתפלאי. לא תמיד יש היגיון:)

       

        9/6/10 21:39:

      צטט: מרינה ב.א. 2010-06-09 18:38:18

      עשית לי חשק לקפה....

      אחד על אחד... ייענו אחד קפה אחד סוכר

      וחלב מוקצף....

       

      אז קבענו? :)

        9/6/10 20:43:

      צטט: *עדינה* 2010-06-09 13:52:59


      זו זוגיות מופלאה בעיני -

      כל אחד עסוק בענייניו, בשקט שלו ועם עצמו,

      ואח"כ בשניים עושים את הדבר האמיתי (מה שאת מתכוונת ומה שאני מתכוונת).

      }{

       

       

      את הדבר האמיתי הבא בתחום הספרות:)


      רחל יקרה, משהו בסגנון הכתיבה זורק אותי ל"פת שחרית" של זאק פרוור.

      הולכת עם שקט השיר הלאה...

      חיוך ליאורה

      אף אני כמוך, סבור כי השירה,

      חייבת להיות ברורה נהירה וישירה!

       

      בתוך ההגדרה הזו, יש די מקום (די והותר)

      ללהטוטי לשון ומילה נשגבים, כמו גם לרמיזות מובנות.

      חדשות לבקרים אני נכנס לפוסטים, קורא

      (יותר נכון מנסה) שיר ומוצא עצמי מתמודד עם השאלה הנצחית,

      למה התכוון המשורר.

      לעיתים אני נפעם מתיבת השיח הנפתחת בעקבות השיר,

      בה, מגיבים אנשים תגובות אשר אין בינן ובין השיר, דבר וחצי דבר

      מה שאינו מפריע לשיחה לקלוח.

      ואין לי אלא לעמוד בצד להחריש ולהשתאות...

      בני

        9/6/10 19:19:
      שיר עם מנה גדושה של אסרטיביות*, תודה רחל.
        9/6/10 19:04:

       

      בשירה, כמו בתשבצי הגיון, יש הגיון. הוא לא תמיד ברור מיד, והוא יכול להיות 'שונה' מההגיון של הקורא, אבל אם הקורא אינו ממהר לשיר אחר, ההגיון הבנוי בתוך השיר, ייחשף גם לו. 

       

      מאחר ואני אוהבת תשבצי הגיון (סיימתי את כל חוברות התשבצונים ואת מוזמנת לשלוח לי ערימות תשבצונים:))

      וגם שירה, נראה לי שהייתי משלבת ביניהם.

       

       

       

       

       

       

        9/6/10 18:58:

      צטט: רחל נפרסטק 2010-06-09 14:15:40

      צטט: מירה טנצר 2010-06-09 13:06:59


      רחל,

      קראתי כאירוניה עצמית.

      לא כזה "נהדר ונפלא" כמו שזה נשמע.

      כלומר, הוא הרי מצוי בתשבצים תרתי משמע,

      וכשהיא סוגרת בסוף את ירחוני השירה,

      ומצטרפת איליו, אפשר להבין ש"הדבר האמיתי"

      הם תשבצי התרתי משמע. זה גם הולם את הלך הרוח שבשיר

      (ההתחכמות עם גילמה ואיפה ועטיפה) וגם את הכותרת (משפטיים)

      ואת ההיות בין לבין.

      יכול להיות שהלכתי רחוק מידיי, ולא רצית אלא קצת להתחכם

      (בסגנון תרתי משמע) אבל יש לי הרגשה שיש פה חתירה להגיד מעבר לזה -

      כי ירחוני השירה אינם הדבר האמיתי,

      והיחסים בין השניים הם לא מי יודע מה

      אם התוגה יושבת ביניהם וצריך להמתיק אותה עם עוד ועוד סוכר.

      לדעתי מתחבאות כאן איפוא שתי אמירות כבדות משקל -

      1. היחסים בין השניים. 2. השירה והתשבצים וה"דבר האמיתי".

      כלומר היחסים בין המציאות לבדיון (גם התשבצים וגם השירה הם בריחה ממציאות).

      לטעמי, שתי אמירות אלה הן קצת כבדות על השיר,

      והייתי מציעה לחשוב על להתמקד באחת מהן וכן ללטש את האמירה ולחזק אותה.

       

      כמובן, אפשר שאני החמצתי בגדול... אבל התקשיתי להאמין שזה קליל בלי משמעות נסתרת.

      מירה

      מירה יקרה,

      אני מוכרחה לומר שממש נהניתי מתגובתך (אולי אף יותר משירי עצמו:)

      נראה כי תקעתי כאן גול עצמי, מכיון שהשיר לא הובן ע"י קוראיי. סיום השיר הוביל את הקוראים, אסוציאטיבית, לדברים לגמרי אחרים.

      רמז למה שרציתי לומר - הנחתי בתוויות שמעל השיר. כתבתי שם ששיר איננו חידת היגיון, והנה גם שירי, למרבה הצער הוא חידת היגיון. חשבתי שבשירי הבהרתי היטב את כוונותיי - אך התבדיתי.

      אַת הראשונה שקלעת (כמעט) למטרה. (ואני מודה לך מאוד על המאמץ שהשקעת בניתוח השיר)

      הכותרת, אכן מרמזת לדיון בהבדל שבין תשבצי היגיון לבין שירה. והדבר האמיתי מבין השניים הוא תשבצי ההיגיון. מכיוון שתשבצי היגיון מתיימרים לעסוק בחידות היגיון ואילו שירה, לעניות דעתי, לא אמורה להיות כזאת. שירה אמורה להיות יותר מכך, וכשהיא הופכת להיות רק תרגיל חשיבה - היא פספסה את יעדה. אני קוראת שירים שהם חידות וכשאני ניגשת לקרוא אותם - אני חשה שאני פותרת תשבץ היגיון בלבוש שירה. ואם כבר לפתור תשבץ היגיון - מדוע לא ללכת לדבר האמיתי? לתשבץ המקורי?. בתיאור הגלימה והאיפה ניסיתי להבהיר זאת, כנראה ללא הצלחה רבה.

      בנושא היחסים בין בני הזוג - לא כיוונתי לכך, אם כי יכול להיות שהיה כאן משהו תת הכרתי.

      התוגה המתרווחת ממול אמורה הייתה לבטא את חוסר הנחת שהיה באותה עת של קריאת ירחוני שירה. חוסר נחת שאפילו ניסיון המתקה לא הועיל לו. עד שהתייאשה, סגרה את הירחונים - והצטרפה אליו למילוי תשבצים...

      עכשיו כשאני חושבת על כך (בעקבותייך) נראה לי שלכתיבה התת הכרתית היה בהחלט משקל באותה סיטואציה מתוארת.

      המון תודה!

       

       

      יששששששששששששש:)

      הנושא של מציאות וחיים לעומת השירה

      הוא נושא טוב בעיניי עד מאוד

      ומטריד את כל מי שכותב.

      השאלות הארספואטיות הן כמעט

      קיומיות מבחינתו: מה המרחק של השירה מן החיים,

      האם לשירה יש ייעוד? מהי האמת?...

      בקיצור, כשאמרת "הדבר האמיתי" לא יכולתי שלא לחשוב שיש פה

      התרסה ואירוניה. יענו האמת היא במשחק שקרוי תשבצי תרתי משמע.

      מירה 

        9/6/10 18:51:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2010-06-09 13:27:47


      תּוּגָה מִתְרַוַּחַת בַּכִּיסֵא מִמּוּל

      ולמה הפירוד הזה?

      אפשר תמיד לגעת בדבר האמיתי

      תודה לעונג של כתיבה*

       

      תודה רבה, יהודית

        9/6/10 18:38:

      עשית לי חשק לקפה....

      אחד על אחד... ייענו אחד קפה אחד סוכר

      וחלב מוקצף....

        9/6/10 14:15:

      צטט: מירה טנצר 2010-06-09 13:06:59


      רחל,

      קראתי כאירוניה עצמית.

      לא כזה "נהדר ונפלא" כמו שזה נשמע.

      כלומר, הוא הרי מצוי בתשבצים תרתי משמע,

      וכשהיא סוגרת בסוף את ירחוני השירה,

      ומצטרפת איליו, אפשר להבין ש"הדבר האמיתי"

      הם תשבצי התרתי משמע. זה גם הולם את הלך הרוח שבשיר

      (ההתחכמות עם גילמה ואיפה ועטיפה) וגם את הכותרת (משפטיים)

      ואת ההיות בין לבין.

      יכול להיות שהלכתי רחוק מידיי, ולא רצית אלא קצת להתחכם

      (בסגנון תרתי משמע) אבל יש לי הרגשה שיש פה חתירה להגיד מעבר לזה -

      כי ירחוני השירה אינם הדבר האמיתי,

      והיחסים בין השניים הם לא מי יודע מה

      אם התוגה יושבת ביניהם וצריך להמתיק אותה עם עוד ועוד סוכר.

      לדעתי מתחבאות כאן איפוא שתי אמירות כבדות משקל -

      1. היחסים בין השניים. 2. השירה והתשבצים וה"דבר האמיתי".

      כלומר היחסים בין המציאות לבדיון (גם התשבצים וגם השירה הם בריחה ממציאות).

      לטעמי, שתי אמירות אלה הן קצת כבדות על השיר,

      והייתי מציעה לחשוב על להתמקד באחת מהן וכן ללטש את האמירה ולחזק אותה.

       

      כמובן, אפשר שאני החמצתי בגדול... אבל התקשיתי להאמין שזה קליל בלי משמעות נסתרת.

      מירה

      מירה יקרה,

      אני מוכרחה לומר שממש נהניתי מתגובתך (אולי אף יותר משירי עצמו:)

      נראה כי תקעתי כאן גול עצמי, מכיון שהשיר לא הובן ע"י קוראיי. סיום השיר הוביל את הקוראים, אסוציאטיבית, לדברים לגמרי אחרים.

      רמז למה שרציתי לומר - הנחתי בתוויות שמעל השיר. כתבתי שם ששיר איננו חידת היגיון, והנה גם שירי, למרבה הצער הוא חידת היגיון. חשבתי שבשירי הבהרתי היטב את כוונותיי - אך התבדיתי.

      אַת הראשונה שקלעת (כמעט) למטרה. (ואני מודה לך מאוד על המאמץ שהשקעת בניתוח השיר)

      הכותרת, אכן מרמזת לדיון בהבדל שבין תשבצי היגיון לבין שירה. והדבר האמיתי מבין השניים הוא תשבצי ההיגיון. מכיוון שתשבצי היגיון מתיימרים לעסוק בחידות היגיון ואילו שירה, לעניות דעתי, לא אמורה להיות כזאת. שירה אמורה להיות יותר מכך, וכשהיא הופכת להיות רק תרגיל חשיבה - היא פספסה את יעדה. אני קוראת שירים שהם חידות וכשאני ניגשת לקרוא אותם - אני חשה שאני פותרת תשבץ היגיון בלבוש שירה. ואם כבר לפתור תשבץ היגיון - מדוע לא ללכת לדבר האמיתי? לתשבץ המקורי?. בתיאור הגלימה והאיפה ניסיתי להבהיר זאת, כנראה ללא הצלחה רבה.

      בנושא היחסים בין בני הזוג - לא כיוונתי לכך, אם כי יכול להיות שהיה כאן משהו תת הכרתי.

      התוגה המתרווחת ממול אמורה הייתה לבטא את חוסר הנחת שהיה באותה עת של קריאת ירחוני שירה. חוסר נחת שאפילו ניסיון המתקה לא הועיל לו. עד שהתייאשה, סגרה את הירחונים - והצטרפה אליו למילוי תשבצים...

      עכשיו כשאני חושבת על כך (בעקבותייך) נראה לי שלכתיבה התת הכרתית היה בהחלט משקל באותה סיטואציה מתוארת.

      המון תודה!

       

        9/6/10 13:52:


      זו זוגיות מופלאה בעיני -

      כל אחד עסוק בענייניו, בשקט שלו ועם עצמו,

      ואח"כ בשניים עושים את הדבר האמיתי (מה שאת מתכוונת ומה שאני מתכוונת).

      }{

       

        9/6/10 13:48:

      צטט: מולי. 2010-06-09 01:07:24


      אוהבת את האוירה

      את השלווה של השניים

      הביחד ולחוד....

      בסיס מצויין לדבר האמיתי.

       

      אוהבת!!!!

       

      מולי.

       

      תודה רבה, מולי

       

        9/6/10 13:47:

      צטט: צביאל רופא 2010-06-08 22:45:16

      שיר אמיתי!

      תודה למגיב אמיתי:)

       

        9/6/10 13:46:

      צטט: yonasaf 2010-06-08 22:12:53

      יש לו, לשיר, פנים רבות .

      והמבין - יכול להבין, אולי לא .

      תודה לך .

      תודה, יונתן!

       


      תּוּגָה מִתְרַוַּחַת בַּכִּיסֵא מִמּוּל

      ולמה הפירוד הזה?

      אפשר תמיד לגעת בדבר האמיתי

      תודה לעונג של כתיבה*

        9/6/10 13:06:


      רחל,

      קראתי כאירוניה עצמית.

      לא כזה "נהדר ונפלא" כמו שזה נשמע.

      כלומר, הוא הרי מצוי בתשבצים תרתי משמע,

      וכשהיא סוגרת בסוף את ירחוני השירה,

      ומצטרפת איליו, אפשר להבין ש"הדבר האמיתי"

      הם תשבצי התרתי משמע. זה גם הולם את הלך הרוח שבשיר

      (ההתחכמות עם גילמה ואיפה ועטיפה) וגם את הכותרת (משפטיים)

      ואת ההיות בין לבין.

      יכול להיות שהלכתי רחוק מידיי, ולא רצית אלא קצת להתחכם

      (בסגנון תרתי משמע) אבל יש לי הרגשה שיש פה חתירה להגיד מעבר לזה -

      כי ירחוני השירה אינם הדבר האמיתי,

      והיחסים בין השניים הם לא מי יודע מה

      אם התוגה יושבת ביניהם וצריך להמתיק אותה עם עוד ועוד סוכר.

      לדעתי מתחבאות כאן איפוא שתי אמירות כבדות משקל -

      1. היחסים בין השניים. 2. השירה והתשבצים וה"דבר האמיתי".

      כלומר היחסים בין המציאות לבדיון (גם התשבצים וגם השירה הם בריחה ממציאות).

      לטעמי, שתי אמירות אלה הן קצת כבדות על השיר,

      והייתי מציעה לחשוב על להתמקד באחת מהן וכן ללטש את האמירה ולחזק אותה.

       

      כמובן, אפשר שאני החמצתי בגדול... אבל התקשיתי להאמין שזה קליל בלי משמעות נסתרת.

      מירה

        9/6/10 12:59:

      צטט: ronitben10 2010-06-08 21:22:14


      והדבר האמיתי הוא הדבר. אהבתי, רונית.

       

      תודה רבה, רונית

        9/6/10 12:25:

      צטט: ורד א. 2010-06-08 20:37:54


      שיר מקסים.

       

      מה שיפה שכל אחד מפרש אחרת את השיר

      ורק את יודעת את הכוונה :-)

       

       

      או שכן או שלא. מה שבטוח - אוליי:)

        9/6/10 12:24:

      צטט: נעמה ארז 2010-06-08 20:03:07


      :)

       

      ?":):(+_|*^%$

      בקיצור: תודה!

        9/6/10 12:22:

      צטט: נאג' 2010-06-08 19:51:21

      רחל יקרה

      תודה לך, גם לי עשית חשק!

      מצויין ונפלא.

      נאג'

      *

       

      תודה, נאג', שימחת אותי

        9/6/10 12:22:

      צטט: מיקויו 2010-06-08 19:33:04

      צטט: רחל נפרסטק 2010-06-08 17:36:42

      צטט: מיקויו 2010-06-08 15:13:02


      מקסים רחל.

       

      בקרוב אצרף אליך שיר משלי...כלומר עוד רגע של זוג כזה או אחר.

       

      סתם הצעונת. למה לך לומר למה התכוונת? זה ממש לא חשוב. העיקר שהוא מדבר בעד עצמו.

       

      תודה רחל.

      תודה רבה!

      נכנסתי לקרוא אותך ולא מצאתי דבר...

      אשמח מאוד לקרוא.

      ובקשר להצעונת: את צודקת בהחלט! כל אחד רשאי לראות בשיר מה שלבו חפץ.

      תודה רבה!

       

       

      הנה אחד מתנה (לא מנוקד)

       

      לא מפרסמת ואין לי בלוג.

       

      מחלקת למי שלבי חפץ.

       

      שיר על בית הקפה ממול

       

                                       ·                                   

      נצמדת לבנות
      שותה מהן את כל הסיפור
      הן בקפה הפוך
      אני בשחור בוץ
      לפעמים בשמש מתחת לסוכך בפינה.

      בכל מאודי אני איתן
      נצמדת
      שואפת עשן
      ואולי ידיי עושות אותי ראויה לחמלת חברתן

      לא יודעת.
      הבנים כבר הלכו מזמן.

       ·                                   

       

       

      שיר מקסים עם קורטוב של הומור (אם הבנתי:)

       

      תודה!!!

        9/6/10 06:31:

      צטט: שושי פולטין 2010-06-08 18:13:21


      מקסים!

       

      גם את:)

        9/6/10 01:07:


      אוהבת את האוירה

      את השלווה של השניים

      הביחד ולחוד....

      בסיס מצויין לדבר האמיתי.

       

      אוהבת!!!!

       

      מולי.

       

        8/6/10 22:45:
      שיר אמיתי!
        8/6/10 22:12:

      יש לו, לשיר, פנים רבות .

      והמבין - יכול להבין, אולי לא .

      תודה לך .

        8/6/10 22:10:

      צטט: רחלי45 2010-06-08 18:08:21

      זהו בטח זוג ותיק הרבה שנים...

      רק בסוף היא מצטרפת אליו,כאשר

      גמרה לקרוא והוא גמר את התשבצים שלו...

       

      איפה כתוב שהוא גמר את התשבצים? :)

        8/6/10 22:03:

      צטט: לבן על לבן 2010-06-08 09:48:27

      לפעמים השגרה יותר לירית משיר(:

       

      מה שנכון, נכון:)

      תודה!

        8/6/10 21:22:

      והדבר האמיתי הוא הדבר. אהבתי, רונית.
        8/6/10 20:37:


      שיר מקסים.

       

      מה שיפה שכל אחד מפרש אחרת את השיר

      ורק את יודעת את הכוונה :-)

       

        8/6/10 20:03:

      :)
        8/6/10 19:51:

      רחל יקרה

      תודה לך, גם לי עשית חשק!

      מצויין ונפלא.

      נאג'

      *

        8/6/10 19:34:

      אוי רחל, את יכולה להקטין את הגופן?

       

      יצא בטעות ענקי
      .סורי

        8/6/10 19:33:

      צטט: רחל נפרסטק 2010-06-08 17:36:42

      צטט: מיקויו 2010-06-08 15:13:02


      מקסים רחל.

       

      בקרוב אצרף אליך שיר משלי...כלומר עוד רגע של זוג כזה או אחר.

       

      סתם הצעונת. למה לך לומר למה התכוונת? זה ממש לא חשוב. העיקר שהוא מדבר בעד עצמו.

       

      תודה רחל.

      תודה רבה!

      נכנסתי לקרוא אותך ולא מצאתי דבר...

      אשמח מאוד לקרוא.

      ובקשר להצעונת: את צודקת בהחלט! כל אחד רשאי לראות בשיר מה שלבו חפץ.

      תודה רבה!

       

       

      הנה אחד מתנה (לא מנוקד)

       

      לא מפרסמת ואין לי בלוג.

       

      מחלקת למי שלבי חפץ.

       

      שיר על בית הקפה ממול

       

       
                                     ·                                   

      נצמדת לבנות
      שותה מהן את כל הסיפור
      הן בקפה הפוך
      אני בשחור בוץ
      לפעמים בשמש מתחת לסוכך בפינה.

      בכל מאודי אני איתן
      נצמדת
      שואפת עשן
      ואולי ידיי עושות אותי ראויה לחמלת חברתן

      לא יודעת.
      הבנים כבר הלכו מזמן.

       ·                                   

       

        8/6/10 18:52:

      צטט: אביה אחת 2010-06-08 15:42:56


      רחל -

      שולחן אחד

      שני קפה

      ושל מי התה?

      תודה לשירך היפה

      אשוב

       

      תודה, אביה

        8/6/10 18:13:

      מקסים!
        8/6/10 18:08:

      זהו בטח זוג ותיק הרבה שנים...

      רק בסוף היא מצטרפת אליו,כאשר

      גמרה לקרוא והוא גמר את התשבצים שלו...

        8/6/10 17:36:

      צטט: מיקויו 2010-06-08 15:13:02


      מקסים רחל.

       

      בקרוב אצרף אליך שיר משלי...כלומר עוד רגע של זוג כזה או אחר.

       

      סתם הצעונת. למה לך לומר למה התכוונת? זה ממש לא חשוב. העיקר שהוא מדבר בעד עצמו.

       

      תודה רחל.

      תודה רבה!

      נכנסתי לקרוא אותך ולא מצאתי דבר...

      אשמח מאוד לקרוא.

      ובקשר להצעונת: את צודקת בהחלט! כל אחד רשאי לראות בשיר מה שלבו חפץ.

      תודה רבה!

       

        8/6/10 17:12:

      צטט: ריקי ogol 2010-06-08 13:33:52

      יופי של שיר - מתנגן לי וואלס בראש...

       

       


      נו, יאללה. תלחיני:)
        8/6/10 16:19:

      צטט: דן ספרי 2010-06-08 11:35:35

      יופי של שיר!

      נהניתי מאוד לקרוא.

       

      תודה רבה!

        8/6/10 15:59:

      צטט: ron0000 2010-06-08 09:53:09


      אחרי כל כך הרבה סוכר אי אפשר שלא להצטרף לדבר האמיתי. הלאה השירה.

       

      הלאה השירה שאינה השירה האמיתית:)

        8/6/10 15:42:


      רחל -

      שולחן אחד

      שני קפה

      ושל מי התה?

      תודה לשירך היפה

      אשוב

        8/6/10 15:13:


      מקסים רחל.

       

      בקרוב אצרף אליך שיר משלי...כלומר עוד רגע של זוג כזה או אחר.

       

      סתם הצעונת. למה לך לומר למה התכוונת? זה ממש לא חשוב. העיקר שהוא מדבר בעד עצמו.

       

      תודה רחל.

        8/6/10 13:33:
      יופי של שיר - מתנגן לי וואלס בראש...
        8/6/10 12:40:

      צטט: תמי ליבנה 2010-06-08 09:22:57


      אני הייתי תופסת מקום ליד הקפה באמצע

       

      גם תשבצי הגיון וגם ירחון שירה.

       

      :)

       

      וגם קפה

       

      הרבה קפה.

       

      :))

        8/6/10 11:35:

      יופי של שיר!

      נהניתי מאוד לקרוא.

        8/6/10 11:24:

      צטט: גליתוש. 2010-06-08 07:29:10


      איזה ריחוף :) יש הרבה חוסר הגיון בלקרא שירה וגם לכתוב אותה.

      איך זה שהם תמיד כל כך הגיוניים? צריך ללמוד מהם!

       

      :)

       

      חמש סוכר, בלי לערבב ו'קשה

       

      לפעמים מצטרפים אליהם לפתור תשבצי היגיון

      במקום לקרוא שירה שהיא למעשה גם כן תשבץ היגיון (ואינני נמנית עם מעריציה)

        8/6/10 10:36:

      צטט: בת יוסף 2010-06-08 07:07:26


      ערב זוגי מתוק עצוב שכזה.

      כמה יפה תיארת .

       

      תודה!

        8/6/10 09:53:

      אחרי כל כך הרבה סוכר אי אפשר שלא להצטרף לדבר האמיתי. הלאה השירה.
        8/6/10 09:48:
      לפעמים השגרה יותר לירית משיר(:
        8/6/10 09:42:

      צטט: ,תשוקי 2010-06-08 06:54:04

      למנחה ומעריב רוח'לה

      או לעינוגי שיר השירים ?

       

      יום נהדר ובריאות עוד יותר

       

      שוקי

       

      לא לזה ולא לזה. לא לכך כיוונתי:)

       

        8/6/10 09:22:


      אני הייתי תופסת מקום ליד הקפה באמצע

       

      גם תשבצי הגיון וגם ירחון שירה.

       

      :)

       

      וגם קפה

       

      הרבה קפה.

        8/6/10 07:29:


      איזה ריחוף :) יש הרבה חוסר הגיון בלקרא שירה וגם לכתוב אותה.

      איך זה שהם תמיד כל כך הגיוניים? צריך ללמוד מהם!

       

      :)

       

      חמש סוכר, בלי לערבב ו'קשה

        8/6/10 07:07:


      ערב זוגי מתוק עצוב שכזה.

      כמה יפה תיארת .

        8/6/10 07:02:

      צטט: rחל 2010-06-08 05:32:33


      מקווה שהדבר האמיתי ימשך לנצח

       

      תודה על המילים

      Rחל

       

      תודה רבה:)

        8/6/10 06:54:

      למנחה ומעריב רוח'לה

      או לעינוגי שיר השירים ?

       

      יום נהדר ובריאות עוד יותר

       

      שוקי

        8/6/10 06:08:

      צטט: ~ינואר~ 2010-06-08 05:45:06


      חס וחסה התכוונתי חשק למערכת יחסים רצינית של הדבר האמיתי.

      הירהורי ליבך רחל?:)

      גם לזה לא התכוונתי:)

       

      אבל את יודעת מה?

      אוליי הפרשנות שלך טובה מכוונותיי שלי.

       

        8/6/10 05:45:


      חס וחסה התכוונתי חשק למערכת יחסים רצינית של הדבר האמיתי.

      הירהורי ליבך רחל?:)

        8/6/10 05:43:

      צטט: ~ינואר~ 2010-06-08 05:29:36


      עשית לי חשק:)

      את עם הראש הכחול שלך:)

      בכלל לא התכוונתי לזה:)

      נא לעיין מחדש בשיר...

       

        8/6/10 05:32:


      מקווה שהדבר האמיתי ימשך לנצח

       

      תודה על המילים

      Rחל

        8/6/10 05:29:

      עשית לי חשק:)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      רחל נפרסטק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      Cafe:  ראשי  |   העמוד שלי  |   אנשים  |   קהילות  |   בלוגים  |   תמונות  |   וידאו  |   אודיו  |   קהילת תמיכה  
      מדורים:  העמוד הראשון  |   הייטק  |   שוק ההון  |   וול סטריט  |   smartphone  |   קריירה  |   פרסום ומדיה  |   צרכנות  |   נדל"ן  |   משפט  |   רכב  |   עסקים קטנים  
      שימושים:  התראות RSS  |   כל הפרשנויות  |   כל כותרות היום  |   תנאי שימוש באתר  |  כתבו אלינו
      עכבר העיר:  מדריך עכבר העיר  |   סרטים  |   מסעדות  |   הופעות  |   ילדים  |   הצגות  |   ברים  |   מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע  
      הארץ:  חדשות  |   תחזית  |   גלריה  |   חדשות חוץ  |   ביקורות קולנוע  |   ביקורת מסעדות  |   ספורט  |   ספרים  

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי