כותרות TheMarker >
    ';

    הצופה / שרית סרי

    מקימת האירגון \"המרכז למידע זניח\".
    בשעות הפנאי מנהלת מירדפים אחרי מילים נירדפות.


    ארכיון

    המילים המוכפלות.

    45 תגובות   יום שלישי, 8/6/10, 10:24

    מעבר לצרחות בכביש ממכונית למכונית בסגנון: "סע סע סע...

    אתה לא רואה? לא רואה? לא רואה?"...בתוך הדיבור היומיומי שלנו, 

    ישנו גימיק אדיר לחיזוק הנאמר, כדי שהשומע ייאלץ גם להקשיב,

    והוא - האצת קצב הסיפור בעזרת מילים מוכפלות: חזרה סיזיפית

    על מילים נבחרות בסיפור, ולעיתים אף על משפטים שלמים

    בווריאציות קלות.

    האם זה עוזר? תגידו אתם. לא, תגידו אתם אם זה עוזר.

                                                * * *

    "אז את שומעת? איזה יום עבר עלי, לא אל תשאלי.

    אני יושבת בקליניקה של ד"ר כהן. יושבת יושבת יושבת, והדלת סגורה.

    אבל מה-זה סגורה?! - סגורה-סגורה!

    והאנשים בתור כבר התחילו לאבד סבלנות. טוב, כמה זמן אפשר

    לחכות, כמה?. טוב, מחכים מחכים מחכים, וכלום לא זז, כלום, שום דבר.

    טוב לקחתי לי איזה עיתון טבע ישן והתחלתי לקרוא.

    קוראת קוראת קוראת, והזמן עובר עובר עובר, ועד שסוף סוף התחלתי להיכנס

    לאיזו כתבה מעניינת - פתאום המזכירה קוראת לי: 'תיכנסי, תיכנסי

    אליו גברת. גברת את יכולה להיכנס'.

    טוב, נכנסתי לדוקטור, וההוא - לא מרים עיניים. יושבת יושבת יושבת - כלום!

    התייבשתי כבר, אבל מה-זה התייבשתי. וההוא ממשיך בעניינים שלו כאילו

    אני אוויר. אבל ממש כאילו הייתי אוויר. מתעלם. כותב איזה רצפט למישהו או משהו.

    כותב כותב כותב, אז בינתיים מהשעמום צלצלתי למשרד להגיד שאני מאחרת.

    נו, הטלפון מצלצל מצלצל מצלצל ולא עונים. לא עונים לא עונים לא עונים - פתאום

    ענו, מה עונים לי? - 'טעות במספר'. טוב, הבנתי שטעות במספר, אני אומרת לו,

    סבבה טעות במספר, אבל שהבנאדם יגיד מה הטעות - באיזה מספר טעיתי!

    אבל ההוא מעבר לקו נודניק - מתעקש, עקשן, קיר: לא אומר - מתחיל לצעוק.

    צועק צועק צועק. הלו הלו הלו, בסדר אדוני, בסדר בסדר, אמרתי לו,

    שמעתי קלטתי, הבנתי, הבנו, ברור, תרגיע. קלטתי אני אומרת לך,

    אתה לא קולט שקלטתי, לא קולט?! ניתק לי בפנים ניתק.

    מטומטם פשוט מטומטם!

    פתאום שמתי לב שהרופא מסתכל עלי בהלם. אז הצבעתי על

    הסלולרי בקריזה, אבל קריזה-קריזה, ואמרתי לו - פפפ, מה הוא חושב

    לעצמו מה?! שאני איזה סתומה מטומטמת דבילית שצריך להגיד לה

    כל דבר מאה פעמים?

    טחן לי את המוח טחן."

     

                                 * * *


    הקטע הנ"ל מתוך הספר שלי 'תהיו בקשר' שחוגג 4 מהדורות.

    הערב - יום שלישי - אהיה בכיכר רבין - בשבוע הספר ואחתום...

     החל מ-20:00.

    דוכן 'עם עובד'.

     

     

    הוצאה לאור -  'עם עובד'

    ערכה: עטרה אופק.

    עיצוב: יהודה דרי ואנה ריינגוורץ.

    דרג את התוכן:

      תגובות (45)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/3/13 09:32:
      אשירה לה' כִּי-גָאֹה גָּאָה (משהו-משהו)
        28/1/13 19:53:
      נהדר!
        24/8/10 10:06:
      (:
        23/7/10 13:45:

      "בא לי טוב" הקטע הזה עכשיו קריצה

        14/7/10 12:45:
      ושמואל וילוז'ני היה אומר "אנשים אומרים כל דבר פעמיים. אנשים-אומרים-כל-דבר-פעמיים!"

      מצטרפת לאלו שאומרים שזה ספר מתנה מוצלח מאוד!
      אז ככה
      או שאני אידיוט או שאני דביל
      כתבת מתחת לעטיפת הספר שהערב תהיי בככר רבין ביום שלישי החל מהשעה 20:00
      אז אני כמו אידיוט הולך לשם ומה אני רואה?
      כלום, גורנישיט, ואלה חאגה. לא שרית ולא נעליים
      עכשיו אני בתוך הברכה המעופשת ליד המזרקה
      עם הלפטופ שלי ומחכה שתגיעי.
      חסר לך שלא...
        13/7/10 19:31:
      נהדר.
      גיליתי את הספר במקרה לפני כשנה ומאז הוא ספר מתנה מוצלח ביותר.
        13/7/10 16:17:
      "וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה" (שמות לז)
      התורה מכפילה מלים גם כן. אם כן, מי אנחנו שנלעג לנוהג הזה ?
        10/7/10 14:02:
      אה..... ומזל טוב!!!!!
        10/7/10 14:01:

      הזכרת לי את אסי וגורי....

      הכי מצחיקים בעולם.

      טוב? טוב.

      דופקים בדלת.

      דופקים דופקים דופקים.

      טוב טוב טוב :-)

        21/6/10 11:28:

      מה...באמת באמת אנחנו מכפילים את המילים?

      :)

      תודה שרית

        21/6/10 11:09:

      היי שרית

      הטלויזיה החינוכית העלתה קליפ של..נו את כבר יכולה לתאר, זה פה.

      קודם כל נורא נהנתי מהשיר, עדין אחרי כל השנים :)

       

       

      הרבה יותר חשוב, את יודעת מה הכי היה יפה לראות? שההומור שחיבר אותך לאיזולירבנד אז נשמר בך, ושמר אותך. 

       

      תמשיכי לשמור על עצמך, את לא יודעת כמה אנשים את מצילה בחסד הפשוט של להיות מי שאת.

       

      איזה אושר שאת קיימת :)

       

      אורי

       

       

        20/6/10 02:04:


      מתמוגגת וצוחקת מכל פוסט שלך :-)

      מדהימה וכישרונית את !!!! 

      ...

      מתגעגעת לתקופה בה היית בטלויזיה

      עם חיקויים ומשחק נפלא שלך !!!

      אוף כמה אנחנו מפסידים .

       

      שבוע נפלאאא ובהצלחה

      רשמתי לפניי את הספר ואקנה בשמחה :-)

      יפעתי

        15/6/10 22:29:

      אהבתי :-)
        15/6/10 07:49:

      וואלה וואלה

      יפה יפה :-)

        12/6/10 11:11:


      נח.. מצ... מד... וגם את חמ...

      חיפשתי להיות מקורי, אז בחרתי דוקא לקצר

        11/6/10 10:17:

      כפילויות היו כבר פעם ,מזמן,גם בגששים היו 

        11/6/10 10:13:

       

      אז למה את חוזרת על כל דבר פעמיים?

      אז למה את חוזרת על כל דבר פעמיים?

       

       

        10/6/10 09:49:

      באמת

      בתקופה כזאת שאין זמן לכלום

      להפוך כל סיפור לאלף לילה ולילה (ולילה ולילה)

        10/6/10 09:47:

       

      התופעה שאת מתארת (בכשרון, בכשרון...) לא מעידה על רדידות שפת הדיבור שלנו, אלא דווקא על גדולתה. כן, כן - גדולתה.

      למעשה, אל שפת הדיבור זלגו השפעות מתחום השירה של הגדולים שבמשוררי ארצנו.

      דוגמאות? בבקשה -

       

      "טלפני, טלפני,

      כי אם לא אז אדאג

      ואצא אליך מדעתי"

      (טלפני, טלפני/ ש.ארצי)

       

      "בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא 

      תן לי יד"

      (הבלדה על אביר החופש ובת גלים/ קרולינה) 


      "הן אפשר, הן אפשר

      שיהיה זה פשוט כבר מחר"

      (הן אפשר/ ח.חפר)

       

      "לא, לא, אל תשכחי

      גם כשעצוב לך - יש לך אותי"

      (יש לך אותי/ צ.פילוסוף)

       

      ובאמת - אם שירת ארצישראל מלאה בחזרות - איך, איך זה לא יחלחל גם אל שפת הדיבור שלנו, פשוטי העם. לפשוטי העם לא יחלחל? יחלחל, יחלחל!

        10/6/10 04:33:

      הצלחת בהצטיינות להעלות חיוך רחב על שפתיי,

      גם במרחק אלפי מיילים מהמדינה.

      עוררת זיכרון צרוף מימים טרופים יותר בארץ,

      שבנסיבות אחרות ייתכן והיה למטרד.

      הכל שאלה של פרספקטיבה.

      עבורי זו חוויית קריאה נוסטלגית מתוקה.

      תודה רבה לך,

      ותודה על כך שיש עדיין אנשים כמוך בארץ.

      דעי לך שהרבה בזכותכם,

      על אף הכאוס הסמוי (או הגלוי) הקיים,

      מצליחה המדינה בכל זאת לשמור על פיסה של שפיות.

      כמו שנאמר, "מעז יצא מתוק".

       

      בשורה התחתונה:

      להיות ישראלי זה אופי! אז למה לא לכתוב על זה???

       

      אוהבת את כולכם ושומרת אמונים לתל-אביב!!

       

        10/6/10 02:33:

      צטט: ארזעמירן 2010-06-10 01:42:11

      כבר חשבתי שהלכת מבלי שוב...

      בכולופן - גם אני מכפיל מילים, בעצם משלש. זה חזק ממני.

      אני חושב שהתפוח הזה טעים-טעים-טעים ושזה יהיה כייף-כייף-כייף וגם אושר גדול-גדול-גדול.

      למה ? אין לי מושג . אולי זו הנטיה "ללכת בגדולות" להעצים, לנפח, להכניס דרמה למה שבעצם אין-בו.

      (ואולי כי אני אוהב לשמוע את קולי וזה בעצם משלש את ההנאה שלי ככה שזה נעים-נעים-נעים)

       

       


      היי ארז, נעלמתי עקב נסיבות משפחתיות מבעסות.

       

      ולענייננו: מה עם סוגיית 'אפס מאופס'... וחבורת 'אדיר שבאדירים'?

       

      חייכת אותי. כהרגלך.

      שיהיה לך לילה טוב טוב. משהו משהו. ואל תלך סחור סחור נשמה.

      שוואייה שוואייה... פרה פרה. ולא השוקולד כמובן.

        10/6/10 01:42:

      כבר חשבתי שהלכת מבלי שוב...

      בכולופן - גם אני מכפיל מילים, בעצם משלש. זה חזק ממני.

      אני חושב שהתפוח הזה טעים-טעים-טעים ושזה יהיה כייף-כייף-כייף וגם אושר גדול-גדול-גדול.

      למה ? אין לי מושג . אולי זו הנטיה "ללכת בגדולות" להעצים, לנפח, להכניס דרמה למה שבעצם אין-בו.

      (ואולי כי אני אוהב לשמוע את קולי וזה בעצם משלש את ההנאה שלי ככה שזה נעים-נעים-נעים)

        10/6/10 01:31:

      צטט: danit71 2010-06-10 00:47:26

       

      יפה כתבת, תיארת בדיוק מופלא את הדיבור הצפוף פה.... בחיי שהעלת חיוך על פניי גם בשעות אלו......

      מקסימה ותמשיכי לתאר אותנו בדיוק כך כמו שאנחנו כי רק פה זה יכול לקרות לא?

      בהצלחה והמשך יצרתי ופורה גם במהדורה הבאה!

       

       

      היי דנית

      תודה על המילים.

      שכחתי רק להוסיף את אלה שצועקים למישהו שעומד לדפוק להם את

      האוטו בחנייה, את השאגות המוכרות: וואוו וואוו וואוו - הלו וואו וואו.

       

       

        10/6/10 01:30:

      צטט: gilslovik 2010-06-09 23:37:19


      מעולה.

       

      תודה תודה

        10/6/10 01:29:

      צטט: avi840 2010-06-09 22:41:42

        עזאם עזאם: "אני מודה, מודה, מודה"...:)

       

       

      כן. ההוא הלך סחור סחור.
        10/6/10 01:29:

      צטט: צרכנית צרחנית 2010-06-09 21:06:47


      הספר הזה נשמע לי כמו WIN WIN

       

      אכן. תודה תודה. אתמול חתמתי בשבוע הספר השלישי

      במלאת 4 מהדורות.

      הספר הבא לקראת ראש השנה יראה המון אור.

       

        10/6/10 01:28:

      צטט: n e t 2010-06-09 20:16:06

      איך אני אוהבת אוהבת את הפוסטים שלך

       

      היי נט

      תודה מאד. אבל ממש תודה. מכל הלב.

        10/6/10 01:27:

      צטט: ריקי ogol 2010-06-08 20:22:44


      אלופה!!!

       

      היי ריקי

      התגעגעתעגגעתי

      :-)

        10/6/10 01:26:

      צטט: OCN 2010-06-09 13:49:32

      איזה משחקיי מילים. דיי קשה לעשות את מה שכתבת. בקשר לרופאים . זה באמת נכון נכון מה שכתבת עליהם.

      את יכולה לחכות שעות שעות , ואחריי שהדלת סו סוף נפתחת הרופא לא מרים את עניו . נתקבלתי רבות ברופאים כאלה.

      לצערי אין כוכבים ומבטיחה מבטיחה אבל באמת מבטיחה לחזור כשתזכירי לי .

      תודה אוסיחיוך (מאד אהבתי את מה שכתבת)

       

       

      פשוט תפסתי את עצמי 'על חם' המון פעמים חוזרת על מילים נבחרות, ובעיקר כאלה

      בסגנון: הלכנו הלכנו הלכנו... והדרך לא נגמרת... והטלפון מצלצל מצלצל ולא עונים.

       

      תודה על מילותיך.

        10/6/10 01:25:

      צטט: הבודד 2010-06-08 22:56:40


      מעצבן ברמות.... ברמות.....

      כמו מישהו שמשלמים לו לפי כמות המילים....

      פשוט עצוב....

      צודק . ועוד איך צודק.

      אבל שילמו - אוהו שילמו.

      לגבי העצוב? לא יודעת. אותי זה מחייך.

       

        10/6/10 01:24:

      צטט: tsunami* 2010-06-08 19:19:23

       צ'מעי. את שומעת? את שומעת מה אני אומרת לך ?

      איך קלטת את העם שלנו, קלטת שחבל על הזמן קלטת, חבל לך על הזמן אני אומרת לך

      אנחנו, אם לא אומרים לנו כמה פעמים , שומעת? אנחנו לא שומעים כלום,

      יעני כלום, גורנישט, נאדה, זילש, כלום

       

       

      כן צונאמי, שמעתי, בטח ששמעתי.

      ויש את אלה שמצרפים דפיקות על הכתף תוך כדי שהם חוזרים על הכפלותיהם.

      :--)

      ואני אומרת פרה פרה.

        10/6/10 01:21:

      צטט: יגאל פישר 2010-06-08 14:53:05

      מומלץ מומלץ הספר הזה. את שומעת ? מומלץ. מצחיק מה זה מצחיק... מצחיק מצחיק! אשתי... מתלוננת שאני צוחק , אבל מה זה צוחק, צוחק צוחק. בקול רם וזה מפריע לה לישון. בקול רם (את שם?).

       

      היי יגאל

      שימחת אותי. אבל מה זה שימחת... ממש אבל ממש.

       

        10/6/10 00:47:

       

      יפה כתבת, תיארת בדיוק מופלא את הדיבור הצפוף פה.... בחיי שהעלת חיוך על פניי גם בשעות אלו......

      מקסימה ותמשיכי לתאר אותנו בדיוק כך כמו שאנחנו כי רק פה זה יכול לקרות לא?

      בהצלחה והמשך יצרתי ופורה גם במהדורה הבאה!

        9/6/10 23:37:

      מעולה.
        9/6/10 22:41:
        עזאם עזאם: "אני מודה, מודה, מודה"...:)
        9/6/10 21:06:

      הספר הזה נשמע לי כמו WIN WIN
        9/6/10 20:16:
      איך אני אוהבת אוהבת את הפוסטים שלך
        9/6/10 13:49:

      איזה משחקיי מילים. דיי קשה לעשות את מה שכתבת. בקשר לרופאים . זה באמת נכון נכון מה שכתבת עליהם.

      את יכולה לחכות שעות שעות , ואחריי שהדלת סו סוף נפתחת הרופא לא מרים את עניו . נתקבלתי רבות ברופאים כאלה.

      לצערי אין כוכבים ומבטיחה מבטיחה אבל באמת מבטיחה לחזור כשתזכירי לי .

      תודה אוסיחיוך (מאד אהבתי את מה שכתבת)

        8/6/10 22:56:


      מעצבן ברמות.... ברמות.....

      כמו מישהו שמשלמים לו לפי כמות המילים....

      פשוט עצוב....

        8/6/10 20:22:

      אלופה!!!
        8/6/10 19:19:

       צ'מעי. את שומעת? את שומעת מה אני אומרת לך ?

      איך קלטת את העם שלנו, קלטת שחבל על הזמן קלטת, חבל לך על הזמן אני אומרת לך

      אנחנו, אם לא אומרים לנו כמה פעמים , שומעת? אנחנו לא שומעים כלום,

      יעני כלום, גורנישט, נאדה, זילש, כלום

       

        8/6/10 17:55:


      גדול גדול .

      ספר ספר .

        8/6/10 17:31:
      נחמד *
        8/6/10 14:53:
      מומלץ מומלץ הספר הזה. את שומעת ? מומלץ. מצחיק מה זה מצחיק... מצחיק מצחיק! אשתי... מתלוננת שאני צוחק , אבל מה זה צוחק, צוחק צוחק. בקול רם וזה מפריע לה לישון. בקול רם (את שם?).

      פרופיל

      שרית סרי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      עטרה אופק המופלאה - חברה ועורכת סיפרי הראשון

      דורשת אמת - מאפרת /מציירת/ יהודיה

      כל הטורים שלי - החל מיוני 2007