"הזהב הטהור אינו מפחד מכור ההיתוך" אומר הפתגם הסיני. שאלתי את עצמי מה הכוונה של הפתגם. האסוציאציה הראשונית שעלתה בי היא שבכור ההיתוך הזהב מותך, אך הוא עדיין נשאר זהב. חומרים אחרים פרט לזהב ככל הנראה לא ישרדו בכור היתוך. מה שמוביל אותי למחשבה שמי שעשוי ללא חת, או שהוא בעל כל מיני תכונות אמיתיות ואותנטיות לא מפחד ממה שעלול לפרק אותו. אם נקביל את האדם שיש לו true self לזהב- הוא אינו מפחד ממה שעלול להפוך אותו לזר לעצמו, לפרק אותו, לבלבל אותו, מאחר והוא ימצא את הכוחות לשוב לתצורתו המקורית. מעניין לציין שהזהב הופך לנוזלי ולאחר מכן מתקשה, כאילו יש בו מראש את תכונת הגמישות ששומרת עליו מפני כיליון. כך הוא גם האדם האותנטי בעיני. האם אפשר לקחת את הפתגם וליישם אותו על מושג ה הורות ?הורה אמיתי גם אם עבר טלטלות וייסורים עם ילדיו, אינו חדל להיות הורה, בשום צורה.

לדעתי המשפט הזה לא יכל להיכתב אפילו בידי גדול ה קופירייטר ים של ימינו. צריך איכשהו לבוא ממסורת מזרחית הוליסטית כדי להביע דימוי ציורי ומדויק כזה. אם נעשה תרגום לאנגלית לפתגם הזה נקבל משפט קצת מבולבל:furnace  The purest gold doesn't afraid of . איכשהו בעברית זה נשמע יותר טוב. מעניין איך זה בסינית.