ז'אן גאבן

Jean Gabin

(1904 – 1976) 

אחד מבכירי שחקני הקולנוע הצרפתיים ויש כאלה שיומרו שהוא הגדול שבכוכבי הקולנוע הצרפתיים בכל הזמנים. 

גאבן שנולד בשנת 1904 בפריז בשם ז'אן אלכסיס מונקורג' החל את דרכו בעסקי הבידור כבר בהיותו בן 15 בתפקידים שונים בתיאטרון, ובסוף שנות ה- 20 החל להופיע במועדון המולאן רוז' המפורסם בהופעות בידור שונות, בהם בין היתר שר ורקד.  

גאבן שהחליף את שם משפחתו החל לקבל תפקידים רבים בהצגות שונות בתיאטרון בומועדון המולאן רוז' ואף הופיע ב-2 סרטים אילמים בשנת 1928. 

את דרכו הקולנועית הרצינית יותר החל גאבן בשנת 1930, ובשנים הבאות החל להופיע בכל מיני תפקידים שונים, חלקם של ג'נטלמן וחלקם של אדם פשוט, וזכה לכינוי הג'נטלמן הגדול של הקולנוע הצרפתי בין שתי מלחמות העולם, למרות שיכל לגלם אין ספור דמויות שונות.  

מראהו החזותי של גאבן היה של גבר חזק, מרשים, הוא היה גבר נאה מאוד, קשוח אך גם רגיש, ובשנות ה- 30 הוא החל לצבור פופולאריות רבה מאוד כאשר הופיע בשורה ארוכה של סרטים שונים (בין השנים 30 – 34 הוא כיכב ב- 16 סרטים) ולהכרתו הראשונה ככוכב זכה בשנת 34 כאשר קיבל תפקיד משמעותי בסרטו "מרייה צ'פלינה"(34), רומן רומנטי בו גילם תפקיד של ראשי רומנטי.  

בשנים הבאות החל גאבן מקבל תפקידים משמעותיים יותר, הוא כיכב במותחן המוזיקלי "זו זו" משנת 34,  הוא כיכב בדרמה הרומנטית המצליחה "הבריחה מאתמול" משנת 35, הוא כיכב בסרט הדרמתי "הם היו חמישה" משנת 36, הוא כיכב במותחן המעולה של ז'אן רנואר "העמק התחתון" משנת 36, הוא כיכב בסרט הדרמתי "הנוסע" משנת 37 ו-הוא כיכב דרמה המלחמתית |"המאהב" משנת 37. 

שנת 37 הייתה השנה החשובה בקריירה של גאבן, מעבר לכך שהוא כיכב בשני סרטים שזכו להצלח הגדולה מאוד "הנוסע" ו- "המאהב", הוא כיכב באחד התפקידים הראשיים ביצירת המופת של ז'אן רנואר "האשליה הגדולה". הסרט אודות שלושה אנשים הנופלים לשבי הגרמני בזמן מלחמת העולם השניה זכה להצלחת ענק בנלאומית בכל העולם והיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. הסרט נחשב לאחד מפסגות העשיה הקולנועית בצרפת ובכלל ויש המחשיבים אותו לאחד הסרטים הטובים והחשובים של בקולנוע הצרפתי ובכלל.  

הצלחת הענק הביקורתית והכלכלית של "האשליה הגדולה" משנת 37 הפכה את גאבן רשמית לגדול שחקני צרפת באותה התקופה, ולשחקן מ וכר בכל העולם, ובשנים הבאות הוא ביסס היטב את מעמדו כגדול כוכבי הקולנוע הצרפתי. הוא המשיך להופיע באופן תדיר בסרטים רבים עד לשנת 39 השנה בה פרצה מלחמת העולם השניה, ובין סרטיו המפורסמים בסוף אותו העשור אפשר למצוא את "החיה שבאדם" משנת 38 סרטו המצליח והמעורך מאוד של ז'אן רנואר (שביים את גאבן גם בסרט "האשליה הגדולה" ולאחר מכן גם בסרט "קן קן צרפתי" משנת 54) ואת "רציף בערפל" משנת 38 של הבמאי מרסל קארנה בו כיכב לצד מישל מורגן, שני הסרטים הללו זכו להצלחת ענק בקופות ולביקורות מהללות בכל העולם.  

מבקרים רבים ראו בגאבן מייצגו של השחקן הצרפתי האולטימטיבי, שחקן איכותי המצליח להיכנס בכל סרט לדמות ולשחקן כאילו הוא בכלל לא משחק אלה הוא לובש על עצמו את הדמות אותה הוא מגלם, והוא מצליח להקרין אמינות בכל מגוון התפקידים אותם גילם באותה התקופה. 

 פריצת מלחמת העולם השניה עצרה את הקריירה של גאבן, הוא קיבל הצעות רבות לעבור לארה"ב להופיע בסרטים, ולאחר שצרפת נכנעה לצורר הגרמני, החליט לעבור להוליווד ולהופיע בסרטים אמריקאיים.  ניסיונותיו להופיע בסרטים אמריקאיים דוברי אנגלית לא עלו יפה, הוא כיכב ב- 2 סרטים בשנת 42 ובשנת 44, אך אלו כשלו בקופות והביאו אותו לחזור לצרפת לאחר סיום מלחמת העולם השניה. בזמן מלחמת העולם השניה ובזמן שהותו בארה"ב ניהל גאבן רומן מתושקשר וידוע לכל עם השחקנית הגרמניה מרלן דיטריך, רומן שהסתיים לאחר מספר שנים. השניים גם הופיע בסרט לא מצליח כל כך משנת 46 בשם "הרומן של מרטין". 

בין השנים 42 ל – 44 היהגאבן לשותף וללוחם מלא במחתרת הצרפתית כנגד הנאצים, הוא התאחד יחד עם גנרל דה גול במאבקו בצפון אפריקה מול הנאצים, והיה ללוחם אמיץ במאבק לשיחרור פריז. הוא היה מפקד טנק ונלחם בקרבות רבים בין היתר גם בגרמניה ופריז. 

השלב השני בקריירה של גאבן בתקופה של אחרי מלחמת העולם השניה, משנת 44 ועד לאמצע שנות ה- 50 המשיכה בעיקרון את הצלחתו הגדולה שלפני המלחמה, אך מעמדו ככוכב נפגע לאחר המלחמה, למרות שהוא המשיך להופיע בסרטים רבים בסוף שנות ה- 40 ובתחילת שנות ה- 50 לקח לו כמה שנים עד שהוא הצליח להחזיר לעצמו את מעמדו ככוכב קולנוע מוביל.

גאבן המשיך להופיע ברצף של סרטים מגוונים, חלקם סרטי מתח ופעולה וחלקם סרטים דרמתיים, נראה היה שהוא שינה את תדמיתו, לא יותר שחקן ראשי רומנטי בסרטים מלודרמתיים אלה ז'אן גאבן חדש, כוכב סרטי מתח ופעולה קשוחים ומרתקים, כוכב אנטי גיבור, שתקן ומכובד, ובין היתר הוא בלט בסרט המתח של רנה קלמנט "מאחורי השער" משנת 49, הוא כיכב בסרט הדרמתי "12 השעות האחרונות" משנת 50, הוא כיכב בסרט הדרמתי "הלילה הוא ממלכתי" משנת 51, הוא כיכב במותחן "האמת אודות בבה" משנת 52, הוא כיכב בסרט הדרמתי "רגע האמת" משנת 52 ו- הוא כיכב במותחן "הלילה האחרון" משנת 53.   

בשנת 54  החליט גאבן להופיע בסרט הפעולה המצויין של ג'ק  בקר "גריספי" שהיה גם סרטו הראשון של לינו ונטורה שהיה חברו הטוב. הצלחת סרט הפשע המצויין והקלאסי שזכה לביקורות אוהדות מאוד החזירה שוב את גאבן לפסגה ובשנים הבאות הוא הופיע בקצב גדול מאוד בשורה של סרטי מתח ופעולה, באותו השנה אגב הוא חזר לשתף פעולה עם השחקן ז'אן רנואר בסרט הקומי המצליח "קן קן צרפתי" שזכה גם כן להצלחה גדולה וגאבן גם כיכב בכמה סרטים קומיים בעקבותיו.

דמותו הקולנועית של גאבן בסוף שנות ה- 50 ובשני העשורים הבאים הייתה של גבר קשוח, עם ניסיון חיים, ההמעט במילים, הוא גילם דמויות של גבר מכובד, הרבה פעמים בלש משטרה, או מפקח משטרה, או רב גנבים והוא זכה לפופולריות גדולה מאוד למרות פריצה הגל החדש בצרפת וכוכבים חדשים כמו דלון ובלמונדו, והוא אף הופיע לצידם בסרטים שונים בעיקר סרטי פעולה ומתח. שיערו הלבין ונתן לו מראה מכובד אך גם רציני מאוד ובעל יוקרה. נראה היה שגאבן גדול יותר מהסרטים ושהקהל מגיע לראות את גאבן ולא את הסרט בו הוא מופיע, והוא הפך לסנדק סרטי הפעולה והמתח של צרפת בשנות ה- 50 וה- 60 בהם כיכב בעיקר בסרטי מתח ופעולה שזכו להצלחה קופתית ולפופולאריות גדולה מאוד.  

בסוף שנות ה- 50 תפקידו המוכר ביותר היה כאשר הופיע בשלושה סרטי מתח מצליחים מאוד בתפקיד המפקח מגרה גיבור הספרותי של ג'ורג' סימנון, הסרטים זכו להצלחה גדולה, ובשנות ה- 60 כיכב גאבן בשורה ארוכה של סרטי מתח ופעולה בהם אפשר לציין את "כל מספר יכול לשחק" סרט מתח מצויין משנת 63 בו כיכב לצד אלן דלון,  "קוף בחורף" סרט פעולה מצליח מאוד בו כיכב לצד בלמונדו בשנת 62, "המקועקע" קומדיה היסטרית משנת 68 בה כיכב לצד לואי דה פינס ו-"הקשר הסיציליאני" משנת 69 סרט פעולה מעולה שזכה להצלחה גדולה מאוד בו כיכב לצד אלן דלון ולינו ונטורה.  

בשנות ה- 70 המשיך גאבן בן ה- 66 להופיע, אומנם הוא החל קצת להעט את הופעותיו, אך המשיך להופיע בקולנוע עד למותו בשנת 76, ובין סרטיו הבולטים אפשר למצוא את "החתול" דרמה נפלאה משנת 70 בה כיכב לצד סימון סניורה, הוא כיכב בתפקיד מפקח משטרה בסרט "הרוצח" משנת 72 ו- הוא כיכב בסרט המתח המעולה "שני גברים בעיר" משנת 73 בו כיכב לצד אלן דלון.   

בקריירה ארוכה מאוד שנמשכה בין השנים 1930 ל- 1976 כיכב גאבן ב- 96 סרטים, הוא הפך לגדול כוכבי הקולנוע הצרפתיים בשנות ה- 30, 40 וה- 50 וגם בשנות ה- 60 הוא היה עדיין מחשובי הקולנוע הצרפתי ולאחד מכוכבי הקופה הגדולים גם באותו עשור שבו פרץ הקולנוע הצרפתי לעולם בגל החדש.  גאבן  כיכב בשורה של יצירות מופת חשובות בקולנוע הצרפתי והאירופאי בהם אפשר לציין את "האשליה הגדולה", "החיה שבאדם", "גריספי", "רציף בערפל" ואחרים, והוא בלט לצד מיטב כוכביה של צרפת מכל הזמנים (ובאמת שימו לב לרשימה ותמצאו את מיטב השחקנים הצרפתיים משנות ה- 30 ועד שנות ה- 70) בהם אלן דלון (כל מספר יכול לשחק, השוד הסיציליאני, שני גברים בעיר), ז'אן פול בלמונדו (קוף בחורף), לינו ונטורה (השוד הסיציליאני, גריספי ועוד מספר סרטים נוספים), לואי דה פינס (המקועקע), סימון סניורה (החתול), סופיה לורן (פסק דין), ברג'יט בארדו (האהבה היא המקצוע שלי), בורביל (הטיול סביב פריז) ואחרים רבים וטובים.  

יש הרואים את גאבן כגדול כוכביה של צרפת מכיוון שהוא הצליח קודם כל לשרוד 46 שנה בתחום בהצלחה גדולה מאוד, הוא היה לכוכב קופה גדול שנים רבות לפני מלחמת העולם השניה ואחרי מלחמת העולם השניה, לפני פריצת הגל החדש ואחרי פריצת הגל החדש וכל כוכבי הגל (דלון, בלמונדו) והוא הצליח לשלב בין סרטי מתח ופעולה פופולרים לבין סרטי איכות שזכו לביקורות מהללות. 

בין סרטיו הבולטים של גאבן ניתן למצו א את הסרטים הבאים:

מרייה צ'פליינה (34), זו זו (34), הבריחה מאתמול (35), הם היו חמישה (36),

העמק התחתון (36), הנוסע (37), המאהב (37), האשליה הגדולה (37), החיה שבאדם (38),

רציף בערפל (38), הרומן של מרטין (46), מאחורי השער (49), 12 השעות האחרונות (50),

הלילה הוא ממלכתי (51), האמת אודות בבה (52), רגע האמת (52), הלילה האחרון (53),

גריספי (54),קן קן צרפתי (54), אנשים ללא ערך (56), הטיול סביב פריז (56), עלובי החיים (57), המפקח מגרה (58), הקניין (58), האהבה היא המקצוע שלי (58), מגרה: המקרה ברחוב

סט פקס (59), הנשיא (61), קוף בחורף (62), כל מ ספר יכול לשחק (63), מגרה ראה אדום (63),

הגיל העדין (64), היד העליונה (66), איש של פעולה (67), המקועקע (68), השוד הסיציליאני (69), החתול (70), הרוצח (72), שני גברים בעיר (73), פסק דין (74). 

תמונות של ז'אן גאבן: