כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של גרייס

    לילה

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    בלוגה

    26 תגובות   יום רביעי, 9/6/10, 04:12

    קוואיר שחור מהים השחור,

    בלוגה הם קוראים לזה.
    לעזעזל איתם, מה קורה שם ברוסיה הלבנה? גם אני רוצה.. 
    אני גומרת את היום בחביתה וחולמת על ישועה.
    חייכתי אל הרופא ואמרתי שאני מרגישה יותר טוב

    הכדורים חדרו למערכת ושלווה מדומה מטפטפת לי למוח.
    רציתי ללכת הביתה, להיכנס למיטה להימחק

    שילמתי לרופא סכום דימיוני, לחצנו ידיים וקבענו לשוחח שוב בעוד יומיים.
    הרופא סיים יום עבודה בתחושת סיפוק ומלאות

    כעת יעלה לקומה התשיעית לארוחת ערב קלה,

    יעלעל בספרו החדש של עמוס עוז, ינמנם מול החדשות של תשע ויירדם בעשר

    בשלווה עמוקה לצד רעייתו הנאמנה, שלה דווקא קשה להירדם.
    גם היא סובלת ממועקה קטנה, היא לוקחת כדור קטן לבנבן ומקווה שמחר תיסבול פחות.
    לא, היא לא מתלוננת. סך הכל הסבל והיאוש של האחרים נישאר מחוץ לדלת

    ותמיד יש את שוויץ, או באדן באדן, לפחות פעמיים בשנה, והקונגרסים ממש אויר לנשימה.
    לא, לא. אצלה הכל בסדר. היא קוראת משהו בגרמנית עד שהיא נירדמת

    עוד יום חלף.
    נותרתי מחוץ לדלת, לבד, קפואה ברחוב הקר, מטושטשת מכדורים
    מתבוננת בנשים שחוזרות מהסופר בסלים מלאי חיים ואני מרוקנת, לוזרית על כדורים.
    התיישבתי  בתוך המכונית והדלקתי עוד סיגריה. לא יכולתי לנהוג, רציתי לנמנם.
    פתחתי את החלון, בחוץ היה אויר קר, צימרר לי את העצמות, קפאתי, הדיכדוך גדל.
    זרקתי את הסיגריה למדרכה, סגרתי את החלון, למועקה שלי היה ריח מסריח של סיגריות.
    אני שונאת את הפוזה הזו שלי

    אשה עם סיגריה, פאם פאטאל

    עבר זמני עבר זמנה

    של הסיגריה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/6/10 01:43:

      עם סיגריה פאם פאטאל

      עם כדורים פאם מסטל

      וללא  פאם פאן 

        11/6/10 00:06:


      מזכיר לי את

      WHITE RABBIT

      של ג'פרסון איירפליין.

      נהדר.

        10/6/10 12:36:
      ...והרופא, עם פרודת פומפרניקל טרי עמוס בלוגה עם כוס שמפנייה צוננת
        10/6/10 11:49:

      just say no

      לכדורים!

        10/6/10 11:13:

      הים השחור נותן קוויאר שחור

      וכשים החיים שסביבנו שחור

      הוא גם נותן שחור בנשמה

      וחכמים אמרו

      אדם, גם כשהוא על ערש דווי, יש לו תקווה

      אני מקווה שהפוסט הזה רק תופס רגע מסויים בחיים

      והתקווה תישאר לאורך זמן.

        10/6/10 03:44:

      לימים טובים!
        10/6/10 02:38:

      מצויין.

       

      ממש.

        10/6/10 01:21:


      כולנו הולכים ליד אנשים ברחוב ומרגישים פצועים לידם

      לכל אחד יש קופת שרצים.

      אז צריך לשים זין ולא להתרגש מעצמנו.

      זאת תחבולה כדי לא להגשים את ייעודנו פחד קמאי פוסט שואתי.

        10/6/10 00:00:


      יפה כתבת. גם על הכאב.

       

      תיהני מהסיגריה, אם מתחשק לך לעשן...

       

       

       

        9/6/10 23:21:

      גרייס יקירה

       

      פאם פאטאל

      ללא כדורים וללא סיגריות

       זמנך ממש אבל ממש לא עבר
      גם אם יש קשיים בדרך (והם אף פעם לא חסרים), את תתגברי עליהם

      כי את גדולה מהחיים, וביקור בשוויץ רק יכול לתת לך הרגשה נהדרת.

      נהדרת כתמיד את וגם כתיבתך

      יוליה

        9/6/10 23:17:


      האם את רצינית שעבר זמנה של הסיגריה?

       

      אם כן, אני מאושר בשבילך...

       

      וכדורים, זה לא טוב. נסי להיפטר מהם בהקדם!!

       

      שי

        9/6/10 22:13:

      גרייסי, צמררת לי ת'עצמות

      מותק שלי.

      וגם אם עבר זמנה של הסיגריה...

      ועבר. זמנך כאן.

      ועכשיו. קחי אויר.

      חייבת לחזור לעצמך.

      עזבי כדורים. זה מנמנם ת'נשמה.

      מלאי סלים של סופר בחיים.

      כי יש. גם לך. אוהבת...

        9/6/10 21:58:


      פאם פאטאל, תמיד בעיני..., אחרים.

      בעיניה?

      אישה.

      (~:

        9/6/10 20:57:

       

      סוערת ונסערת את גרייס יקרה,

      וסוערת ונסערת כתיבתך

      שעושה לי בום בום בלב,

      לא מבין בכדורים (גם לא כל כך בכדורגל)

      והלוואי ולא היה לך צורך בהם,

      וסיגריות, לא כל כך נורא כשמעשנים

      רק עם הקפה, או יין, או קורוואסייה,

      ולא בין לבין...

      בריאות, נורא חשוב

      אנא, שמרי על עצמך

       

      ונהדרת כתיבתך ! ! ! 

      תודה לך,

      דויד. 

        9/6/10 19:37:


      בשבילי קוויאר שחור יכול להיות תחליף...

       אישה עם סיגריה =  פאם פאטל?!

       

      בהצלחה גרייס.

       

       

       

        9/6/10 19:26:

      בדיוק מנסה להפסיק עם הפוזה של העישון

      מוזמנת לקרוא את הפוסט האחרון שלי

        9/6/10 19:17:
      אכן עבר זמנה של הסיגריה ואל תנהגי על תרופות בבקשה.
        9/6/10 19:10:


      פאם פאטאל?

      אישה לבדה

      סיגריה גם

      והרופא עדיין עם אישתו ההוזה

        9/6/10 16:00:

      אהבתי את התיאור שלך, גרייס, פחות את המתואר.

      אני מאחל לך לצאת מ"מוד" המרוקנת, ולהתמלא בחדוות חיים מלאים.

      זריקת הסיגריה היא צעד ראשון, אבל, תרשי לי לשאול, אין לך מאפרה?

      כל טוב, עמוס.

        9/6/10 15:52:


      משאירה לך שיר שאני אוהבת,

      שרה: Grace Slick הזמרת של להקת Jefferson Airplane

      http://www.youtube.com/watch?v=WANNqr-vcx0&feature=related

      /

      (אם לא תאהבי..אז תמחקי את התגובה)

       

        9/6/10 15:05:


      גרייסליק יקרה

      .

      אוהבת,

      .

      (וגם בלוגה עם ווֹדִיצְ'קָה)

      תודה לך

       

        9/6/10 13:23:


      גם אני אני רוצה כזו גמילהקריצה

      כתוב נהדר

        9/6/10 13:17:

      "...מתבוננת בנשים שחוזרות מהסופר בסלים מלאי חיים ואני מרוקנת, לוזרית על כדורים..."

      גרייסי, זה הטקסט הכי יפה והכי כואב שקראתי אצלך. פשוט מדהים!!! זה הכיוון שלך מעתה ועד עולם יקירתי, את מיטיבה לתאר את הכאב באופן אירוני שממש בועט ישר בסרעפת. תודה לך יקירתי, המשיכי לכתוב ככה!

      לאה

        9/6/10 12:59:


      רובנו על כחולים, לבנים, ועוד שלל צבעים...

      רק בריאות.

      אנה

        9/6/10 12:16:


      העיקר שהסיגריה נשארה מחוץ לחלון בסופו של דבר

      כל העולם על הכדורים??

       

       

        9/6/10 04:26:

      זרקת את הסיגריות?

       


      אז עוד סצנה מהפילם נואר שלך

      בסוף נראה את כל הסרט 

       

      אחלה פאם פאטאל

       שכותבת את עצמה מצויין !

       

      חיבוק גרייסי יקירתי

       

      שטוטק'ה

      }{

      פרופיל

      גרייס ל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      התקשורת לקויה רשת דפוקה

      למה את צריכה להיות יפה להטריף את עצמך בשביל מי ולמה

      אני קוראת כל כך הרבה בלוגים וחושבת לעצמי שזה מין מונולוג ארוך ובלתי פוסק על הבדידות