האשה בעלת אלף הסיפורים קמה בכל בוקר עם זריחת החמה, לבשה בגדי חולין, ויצאה אל השוק לסחור בתרנגולות. את אפרוחיה הרכים  שלחה מבעוד מועד אל מוסדות חינוך מוכרים ונחשבים למען ירבו דעת וחכמה. שם הם גדלו באוירה חינוכית הולמת וכמעט נטולת אלימות, הרחק מן השוק והמולתו.

 לא תמיד היתה האשה בעלת אלף הסיפורים סוחרת בתרנגולות. היו ימים אחרים, רחוקים, אפשר לומר, שבהם היא היתה סתם ילדה. ילדה מקפצת. ילדה מדלגת. ילדה בלי שום אמביציות מסחריות. בימים ההם כאשר היא היתה רואה תרנגולת, היא היתה רודפת אחריה סתם כך, ללא מטרה מוצהרת. התרנגולת היתה אצה רצה מכאן לשם על  פני החצר והילדה היתה מניפה את ידיה כאילו היו כנפיים ומכווצת את שפתיה כאילו היו מקור. עד שיצאה אמה מן הבית, וזרזה אותה להכין את שיעורי הבית. 

ודאי תשאלו: מה לאלף הסיפורים ולסוחרת התרנגולות? שהרי התרנגולות מקרקרות כל היום ומקימות רעש רב וחסר פשר, ואילו הסיפורים, הסיפורים הם עולם שונה לגמרי. עליהם להגות מילותיהם בהגיה ברורה. עליהם להשמע לכללי תחביר ופיסוק. יש צורך במבנה, בדמויות ובעלילה והמהדרים יוסיפו גם רבדים שונים, מסר או לפחות כוונה. 

באותו הרגע שבו יתחיל עוד מעט סיפורינו, תשב גם אשה זו, ותהרהר בקושיה זו ממש.

או! הנה היא כאן לפניכם, יושבת על מצע של שקי דוחן, תרנגולותיה  מקרקרות בכלוביהן למרגלותיה ואלפי סיפוריה מסתחררים בתוך ראשה, מחפשים מוצא אל פיה. אולי תרצו לחלוף על פניה במהירות, שכן אצה לכם הדרך אל דוכן הבשמים. אם כך הוא, אין לי אלא לאחל לכם דרך צלחה. אך אולי, במרוצתכם, תקלטו בזוית העין משהו מרתק בדמותה. מבט חולמני, כתף רכה, או יבלת מחשידה על האף, ואולי רק אולי, זה יגרום לכם להשהות לרגע קט את חתירתכם הנמרצת קדימה.

כאן באותו הרגע ממש אני נכנסת לתמונה. זה תפקידי אתם מבינים, בשביל זה בדיוק אני כאן. עוד לפני שתבינו מה קורה, עוד  לפני שתספיקו להיות מופתעים, אטול את ידכם בידי ואוביל אתכם אל פני האשה הזו.

מה יקרה מכאן והלאה? רק לכם הפתרונים. האם תשמעו את קירקורי התרנגולות או את אלף הסיפורים? 

כל הזכויות שמורות לאורנה גל (C)