"הי רוחל'ה, למה את לא ישנה בשעה כזאת?!".

"יש לי נדודי שינה, את לא מבינה!".

"למה מותק, חיימון כבר לא נותן לך בראש?".

"עזבי את חיימון, ההוא דופק נחירות כבר בשעה תשע בערב, חתכ'ת אדיוט".

"ואו, אני בשוק! בשעה תשע?"

"כן אחותי. לא ראיתי זין כבר 120 יום".

"את זוכרת איך נראה הדבר הזה בכלל?"

"בטח. נקניקיית לוסי עם כובע של כבאי".

"ואללה. הגדרה מדוייקת. איך את זוכרת אם רבע שנה לא ראית?"

"מה נראה לך? סרטים כחולים מותק, סרטים כחולים".

"ואו. את מורידה באי-מיול?"

"מצחיקה אחת. נראה לך?? זה לא חוקי! אני קונה צרובים בשוק".

"וכמה עולה אחד?".

"20 שקלים החתיכה".

"לא נורא. תגידי לי מתי את הולכת ואני אקנה איתך גם".

"ואללה? יש מבצע 10 במחיר 11. נקנה יחד, זה ישתלם".

"כפרה עלייך. חברה אמיתית. היינו צריכות אנחנו לשחק באחד כזה".

"כן, שמעתי השחקניות האלה מרויחות ים כסף".

"ומזדיינות כל הזמן. מה רע, אחותי?"

"תענוג בחיי. מה שאני עושה בחנות בחודש, הפורנואיסטיות האלה מרויחות ביום צילומים אחד".

"תראי מה זה עולם".

"כן, ועוד יש להן את זה קבוע. אצלי חיימון צריך להיות ממש חרמן כדי לעשות משהו. חתכ'ת אדיוט".

"כן. גם יעקב שלי לא משו בכלל. פעם בחודש גג אחותי שהוא מראה לי כלי מלחמה".

"מה את אומרת? החרמן כבר מתחיל להחזיר שטחים, אה?"

"בדיוק".

"טוב, נראה לי שאנחנו צריכות לתת להם לראות את הסרטים האלה איתנו. חייבות, שיתחממו. את יודעת".

"ואללה, הם גם יאהבו ת'רעיון שאנחנו מאשרות להם".

"נכון!".

"אחותי יש לי רעיון. אולי נצלם ארבעתינו סרט כזה? נרויח כסף טוב ונעלה סצינות 20 פעם עד שיהיו טובות ומקצועיות".

"ואללה, וככה נרויח זיוני- בעלים וגם כסף".

"יאללה. נתחיל במסע שכנועים"

."כן. ניקח את הסרט  ונשים "בטעות" בדי.וי.די"

"אבל אני אגיד לך תאמת? לא בא לי כבר על יעקב".

"וגם לי לא בא כבר על חיימון".

"אז זהו. אנחנו צריכות לחפש ריגושים במקום אחר".

"נכון".

"אמממ... תגידי,  בא לך שתינו?"

"רצינית?! .. פינטזתי עלייך כבר שבוע!".

" אחלה, אז בואי".

"יאללה. הגיע זמן לשון". 

"לשון?".

"כן מותק. לשון. כמו זין אבל מעוך".

"ואללה. מתאים לי".

"תאמיני לי, אין כמו חברות אמת".

"אין. באמת אין. חתכ'ת אידיוט".