הבמה, הצבעים היו נראים לי כל כך רחוקים. רוח האדם שבי גוועה עקב מכשולים שהצבתי בדרכי.... ביום שבו הבנתי ולמדתי לשרוד את המחלה הקשה הבנתי...שהכל זו - אני. יש בי רוח של יצירה יש בי רוח של אהבה ואף אחד לא יוכל לשכנע אותי אחרת - מלבדי. ביום שבו התחלתי לחיות מחדש פתחתי דלת לעולם של היצירה שבי.. הרי יצירה חייבת להגיע צמודה צמודה לאהבה ואהבה= היצמדות אך ורק לעצמך.
|
ami10
בתגובה על הרובד המחבר בין אימפולסיביות לספונטניות (אינטנסיביות מעשית)
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היצמדות לאהבה ולאמת שבך :)
ישר כוח אישה
מרגש...
ומפעים דמעתי בקוראי רשומתך.
יש בה אופטימיות ואהבה עצמית
מרגשת ומאירת דרך.
להדפיס ולתלות מולי לימים בהם
האמונה בעצמי נחלשת.
מילותייך מאתגרות את היכולות שבי.
רפודות אמונה, ויכולת ללמוד לאוהב את
עצמך ואז הכל אפשרי...
זרי תודתי לך.
איזה יופי מירבי...זאת הגישה הבריאה של החיים
להעיז, להאמין בעצמך, לנצח...
מאחל את כל הטוב שבעולם
ברוכה הבאה לעצמך החדשה
ובהצלחה רבה.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1081232
יפה שלי...בטח שלא תפסיקי לחלום
ולגלות לך סוד?
זה לא "חלום" זאת הראייה העתידית שלך....
כל אדם שחולם זה בעצם מה שהגוף והנפש שלו מייצרים "לראייה של מלוא הפוטנציאל"
זה כאן ועכשיו..אנו רק צריכים כוח ובשלות לעשות את זה - זה הכל
מהיום אימרי: יש לי "ראייה עתידית" ואני מיישמת אותה בקרוב
אוהבת
מירבי
תודה לך מירבי על שיתוף.
מילותיך המרגשות נתנו לי כח להמשיך להאמין בחלומי !!!