0

סיפור קצרצר של לייב טולסטוי

40 תגובות   יום חמישי, 10/6/10, 13:58

יום אחד  חוואי אחד  קבל הצעה נדיבה.

תמורת אלף רובל הוא יכול היה לקנות את

כל האדמה שהוא יכול לחצות ביום אחד שלם.

היה תנאי אחד לעסקה: הוא חייב לחזור

לנקודת ההתחלה בסוף היום, עם רדת החמה.
מוקדם בבקר המחרת, עם הנץ החמה,

הוא החל לצעוד בקצב מהיר. ב

צוהרי היום הוא כבר היהעייף מאד,

אך הוא המשיך לצעוד, מקיף יותר ויותר שטח.  

מאוחר אחרהצהריים הוא הבין שחמדנותו

לקחה אותו רחוק מידי מקו ההתחלה.

הוא החיש את הקצבוכשהשמש החלה לשקוע,

הוא החל לרוץ, מבין שהוא לא יצליח לשוב

עד השקיעה וכיההזדמנות להיות

בעל קרקעות רבות, תאבד.
כשהשמש החלה לשקוע מעבר לקו האופק,

הוא הגיע כמטווחי ראייה מקו הסיום.

בלב פועםבחוזקה,

בריאות מחפשות אויר בקדחתנות,

הוא גייס את כוחותיו האחרונים ודידה מעבר

לקו הסיום בדיוק לפני שהשמש נעלמה.

אז הוא התמוטט, זרזיף דם דק ניגר מזוויות פיו

ותוך דקות הוא נפח את נשמתו.


משרתו הנאמן חפר אז את קברו.

הקבר לא היה הרבה מעבר למטר ושמונים - אורכו,

ותשעיםסנטימטר - רוחבו.
הכותרת שבחר לב טולסטוי לסיפורו הייתה:

"לכמה שטח אדמה אדם זקוק?"


אמר מי שאמר

כשאתה הולך לעולמך, כל חייך המתוארים על

המצבה מסתכמים למקף הקטן שבין השנים.

(2004-1920)בסוף, אלה חייך - המקף.

אז תחיו את החיים עכשיו

ותיהנו מכל רגע שיש לכם לחיות 

דרג את התוכן: