צימרים בים המלח – כיסאות
| יש משהו בכיסאות שגורם לך לחשוב. בעצם לא רק בכיסאות. גם ספסלים, כורסאות ואפילו ערסלים. נסעתי לי לנופש קצר בחוף צימרים ים המלח וחשבתי על כיסא תוך כדי ישיבה על אחד. לגלעד כהנא יש שיר או דיסק בשם משוחח עם כיסא, ואני בהחלט מתחבר לרעיון הזה. אבל למה דווקא כיסאות הם שמעוררים בנו את הרצון להגות? הרי היית מצפה שדווקא שכיבה על מזרן או מיטה הם שיעודדו את המוח להתנתק מהמציאות לצאת לטיול רוחני או מנטלי ללא שום יעד או מטרה. אז היית.
על כל זה חשבתי בעודי מסתכל על צימרים בים המלח. למה צימרים?למה ים המלח? למה צימרים בים המלח? אבל למה לעצור כאן. למה ספסל? למה ערסל? למה מסעדה מרוקאית אותנטית? כי ככה. גמל תועה הזכיר לי מה מעשי באותו מקום קסום ונפלא – לשבת על כורסא מעוצבת באמצע המדבר ולחשוב על החיים. פעילות מסוג זה היא נפוצה. כולם חושבים על החיים. אבל מה בדיוק הם עושים כשהם חושבים על החיים? הביולוג למשל חושב על החיים – על תאים, DNA, רקמות ושאר ירקות. הסוציולוג חושב על החיים – על כל האנשים שחיים סביבו. מה הם עושים, כיצד הם מתקשרים. הפילוסוף חושב על החיים - כיצד צריך להעביר חיים של אדם? איך ראוי לפעול, מה נכון ומה לא. אבל אותו גמל פראי, אצילי ותועה שהחל לאכול את אחד הצימרים הבנויים מקש הזכיר לי שהגיעה השעה לארוחת צהרים. חשבתי לעצמי שאדם שמנסה לדוג בים המלח ארוחת צהרים הוא כמו גלעד כהנא שמנסה לשוחח עם כיסא. שניהם יכולים להעביר כך את כל החיים ולעולם לא להשיג את מטרתם. ודווקא בגלל זה החלטתי לנסות לדוג משהו בתוך ים המוות. נכנסתי לצימר, תפסתי כיסא פלסטיק ואת החכה שהבאתי מבעוד מועד ויצאתי אל הקרב. אין ספק שיצרתי כאן תמונה אירונית חשבתי לעצמי. יושב לי על חוף ים |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה