http://cafe.themarker.com/view.php?t=1146767
כשנפרדתי לשלום מצוות המורים ומיתר החבורה המכובדה,
נגש אלי הכומר ושאל - ביקש את עזרתי בהקמת ספריה,
לשאלתי איזה ספרים חסרים ענה כל דבר שכתוב באנגלית.
הבטחתי לו שאעשה כמיטב יכולתי, עוד הבטחתי לו שבעלי ירצה בפני כיתה ח'
ובפני תלמידי התיכון על שימוש ממוחשב במים, ראיתי בעיניו שהוא מאמין לי.
כשהגעתי חזרה לארץ זכרתי את הבטחתי. התחלתי באיסוף ספרים באנגלית,
בהתחלה בתוך המשפחה ואצל חברים, ואחר כך אצל חברים של חברים.
כשנאספו כמה מאות ספרים ארזנו אותם בעלי ואני את הספרים למשלוח בים לניירובי.
בינתיים פיתחתי כמה תמונות שצילמתי, הדפסתי על קנבס כדי לתת לתלמידים
שם בבית הספר כמתנה ומזכרת ממני.
הספרים הגיעו לכפר כעשרה חודשים לאחר הביקור שלי.
בעלי מלווה באבלין אחות של עדנה מהפוסט הקודם, שמעו בהגיעם קריאות מכיוון
התלמידים אבלין הסבירה הם צועקים בסוואהילית "היא חזרה, היא חזרה"...
לאחר שפרקו את הספרים מהטנדר ארחו המורים את ה"שליח" בסבר פנים יפות
כפי שארחו את השולחת וקיבלו ממנו את התמונות ששלחתי.
בעלי ביקר גם בכיתה ח' הרצה להם על פתרונות ממוחשבים להשקיה,
משהו שהיה מדע בדיוני בשבילם, הם הקשיבו בעניין רב ושאלו שאלות רבות.
לאחר הביקור הבטחנו לעצמנו שאם אכן יקימו ספריה
ולא ישתמשו בספרים כדי להבעיר את האש בטבון
נאסוף עוד ועוד ספרים והמעגל לא יסגר אלא יהיה ספירלה.
את רוב התמונות צילמה אבלין.
אפריקה - חייכנו להם את הרגע.
המשך יבוא אני מקווה.
את המייל הזה קיבלתי הבוקר מאבלין.
אלתמי ליבנה livne.tami@gmail.com תאריך11 ביוני 2010 09:04
|