מה בין החדר השמאלי לימני של הלב...
פוסטים פופולאריים
-
אזהרה: לעיניים בעלי לב חזק. ללא כותרת.
23/2/09 | 858 צפיות
-
******************************************** (פרחים)
4/5/10 | 712 צפיות
-
הכל בנו ובנו הכל, דרושה סבלנות, לא תמיד זהו הרגע הראוי לרצון, אבל תמיד זהו הרגע הראוי לעשייה העכשוית הנוכחית. זוהר גולדפרב
21/6/09 | 687 צפיות
-
אַהֲבַתְ אוֹתִי. זוהר גולדפרב
6/2/10 | 594 צפיות
-
נקודות בדולח. זוהר גולדפרב
10/10/09 | 1162 צפיות
-
חורצת גורלות. זוהר גולדפרב
4/9/09 | 1045 צפיות
פוסטים אחרונים
- מתוך ספרי: שנתו העמוקה של דוב הקוטב 22/8/13
- שיגעון 28/7/13
- מעברים 14/5/13
- ארעיות שבמקרה 12/5/13
- זה מה שזה 28/4/13
- הגיג 26/4/13
0
בערוב היום
| בְּערוֹב היוֹם אֵשְׁתֵּה אֶת בְּדִידוּתְךָ לְשׁוֹכְרָה וְאָקִיא אֶת יְגוֹנְךָ הַחוּצַה כָּךְ תּוּכַל לְהַבִּיט נְכוֹחָה בִּתְבוּנָתָהּ שֶׁל אִמָּא אֲדָמָה שֶׁיָּצְרָה אוֹתִי אֵלַיךָ
כִּי בְבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם אַחֲרֵי שֶׁתַּאֲוַת הַשֵּׁכָר תָּפוּג בְּדָּמְךָ וְאַתָּה שׁוֹכֵב שׁוֹתֵת אַהֲבָה וַאֲנִי מְלַקֶּטֶת שִׁבְרֵי מַרְאַה.
לְעָתִיד טוֹב יוֹתֵר. |
תגובות אחרונות
-
יהודית מליק שירן
בתגובה על מתוך ספרי: שנתו העמוקה של דוב הקוטב
-
P65
בתגובה על *
-
חולמתחסר
בתגובה על שיגעון
-
perach1
בתגובה על ארעיות שבמקרה
-
~Dori~
בתגובה על זה מה שזה
-
אסתר רבקה
בתגובה על הגיג
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה יופי שדבר שנכתב כך, מעביר וְעושה וּמפעיל פנימיות.
תודה טימפי
(:
קראתי שוב לפי ההסבר שלך והבנתי בדיוק מאין את באה. הבנתי גם שקראתי אותו לפי המקום בו אני נמצא, מה שכמובן מתבקש. שאפו.
תודה על מילותייך,
דגנייה
את מיטיבה לתאר את תוך תוכן
של נשים שמקדישות את עצמן
לזוגיות.... רואה רחוק ועמוק
טימפי יקר,
מקווה שמכירת הספרים הביאה הרבה חיוכים ומפגשים מעניינים שם בשבוע הספר.
ועכשיו לעניינים, הבט למעלה.
מן השורות הראשונות של השיר היפה הזה משתקפת לי יכולת נדירה, אולי אף מוגזמת, להכיל את הזולת.
אני מצטרף להרגשה שו' החיבור בשורה 'ואתה שוכב' מבלבלת ומקבל, כמובן את ההסבר שלך. האם זה ששני גברים שקראו את השיר אומרים כך יגרום לך לשקול אם להשתמש בצורה זו של כתיבה בעתיד, זה כבר לשיקולך.
ועכשיו: אני לא מסתדר עם השורה האחרונה. היא יותר מדי ממוקדת זמן, מעשית, יומיומית, חורגת ממסגרת השיר כולו. ובכל זאת, אם כבר להשאיר אותה, אז עם פסיק בסוף השורה שלפניה."שבחי מראה, לעתיד טוב יותר"כך, לפחות למיטב הבנתי, מתקיים חיבור כלשהו ואיני מצליח לראות מה הקיטוע תורם כאן.
הגדרה מעניינת.
לי העגמומיות והאופטימיות משתרגים כאן. הטון הפנימי הוא אופטימי,המילים משדרות עגמומיות. פרט לסוף שהוא אכן מאיר.
תודה,
שירך הפעם מהוקצע ומחושב. עדיין נוקב ומחובר. קצת יותר עגום, אך בסופו של דבר מאוזן עם התקווה לעתיד. אחד היותר טובים שלך.
תמר יקרה,
לא לחינם יש לך בעיה תחבירית עם הבית השני, הוא כתוב כך כי תרחישו, ברמה מסוימת, אינו ברור לדוברת והתחביר מעביר זאת.
על אף שיש לה ידיעה פנימית אינטואיטיבית, היא מתבלבלת לה עם הרמת הנפש.
אהבתי את החיבור שראית בין השיקוף בתחילה לבין המראה בבית השני.
המראה כאן נשברת ומסיימת תקופה של קושי ותחילתה של תקופה של שפע רגשי.
כמו שבע השנים הרעות וכעת שבע השנים הטובות.
אהבה שותתת מלוא הדלי וכבר נוזלת החוצה, הנמען עבר תהליך, יותר נכון הדוברת רוצה שהנמען יעבור תהליך. וכך מייצרת אותו בבוקרו של יום מלא עד גדותיו. ולמה שותת? כאשר יש כאן הוויה של אולי משהו שלילי...ראי זאת דרך הדינאמיות שיש לאדם במערך הרגשי בתחום הזה של אהבת זוג. מקומות של יותר מידי ופחות מידי (אם ניתן לאמוד) . כמה באמת רצה לאהוב (אינטימיות של לילה) כמה היא שידלה אותו לרצונה.. כמה באמת התרחיש הוא נכון ...אלה כבר שאלות שלא נוגעות לאופטימיות שהדוברת רוצה ליצור ולכוח הרחב שיש לה, זהו מפגש עם התרחיש שלו, ואיך הוא פוגש עצמו שם.
אבל שוב חזרה...אל המרחב אותו הדוברת מעוניינת ליצור, בעשייתה עם המראה יוצרת את המציאות הלא קיימת עדיין בשטח, שפע רגשי.
(:
תודה.
זהבהובית, תודה רבה,
עיני, יש המון יכולת לאדם להיות עבור אדם אחר.
כשמביטה במערך האנושי, מרגישה שנתינה זקוקה לדלק.
עם השנים, בודקת, שואלת, צופה בי, באחרים, ולומדת את הדלק הזה כדי להבין יותר, מערכות יחסים.
תודה, המשך סופשבוע נעים גם לך
אני
בעיני זהו ניסיון של הכותב, להביא את המושא להבנה מסויימת הנוגעת באהבה. לכותב, כוח רב, המציאות היא מציאות מחשבתית שהכותב רוצה, מעוניין ליצור, רואה את האפשרות להתרחשותה בהווה העתידי.הי זוהר
תיאור יפה של פעולת עיבוד או שיקוף שהדוברת עושה עבור הנמען בשיר, פעולה המראה לו את עצמו, את בדידותו ואת יגונו ובאותה עת מראה לו את הכוח הנובע מהאהבה. ובבוקר ליל השכרות הזה, האהבה עדיין שם, אבל שותתת והמראה עדיין שם, אבל שבורה. וגם בתנאים הלא פשוטים הללו, עדיין האהובה מלקטת את השברים ומסתכלת אל העתיד.
יפה מאוד. בעניין הבית השני, יש לי קושי עם המבנה התחבירי שלו. אולי זה ה"כי", אני לא בטוחה.
תודה
תמר
אֵשְׁתֵּה אֶת בְּדִידוּתְךָ לְשׁוֹכְרָה
יש הרבה אנשים לשתות עבורם...
יפה.
אהבתי את האופטימיות שבמילותייך
ובכלל השיר כתוב מהודק ויפה
והניקוד מאוד מוסיף..
נהניתי לקרוא בך
בוקר טוב ושבת שלום לך זוהר יקירתנו
אהבתי את הפוסט שלך
א - הוא משקף נתינה והוויה שם ממשית למען מישהו -מה שמאוד מתאים לי ומשקף אותי
ב- בשל הראיה קדימה באופטימיות, מלות העידוד שבו. שנותנות תקווה
המשך סופשבוע נעים
אני
תשובה או לא
יפה כשלעצמו
שיר תשובה
(כל כך יפה שהייתי חייב להחזיר בשיר)
יכול הייתי לחבק, להרגיש, לחיות, לגעת במקום זה בחרתי לדעת לדעת את כווייתה של האצבע שנשארה במרחק שנת עור של נגיעה לדעת את צריבת התער של זוויות השפתיים שנותרו חשוקות לדעת את כאבה המתוק של התשוקה שזלגה במדרון הלבדיות רציתי לחבק להרגיש לחיות לגעת במקום זה בחרתי לא לדעתאישה
תודה.
לגבי וו החיבור הנ"ל, זה אכן משנה את התמונה המתקבלת, ואת מכירה את התמונה שרצית להראות יותר טוב מכל אחד אחר.
הלה, שבת שלום ומבורך , אור שמש
תודה
כל אחד ומשקפיו הוא..
אני רואה את זה אחרת לגמרי.
1.תוכנה הנקראת נקדן ושיניים או מילה בודדת, עם המספרים עצמם.
2. אוהבת וו החיבור שם, יש לה מבחינתי משמעות .
3. לקחתי, תודה (:
זוהר
מילותייך מקסימות מקסימות
שבת שלום יקירתי
הלה
כתוב יפה, אך פטרוני משהו, לא?
חודש טוב ומבורך*
בשפת הזולו
ג'אבולני = לחגוגיפה ומהוקצע.
שלש שאלות לי
האחת - איך יודעים לנקד כך ואיך מבצעים בפועל את הניקוד?
השניה - האם בשורה: "ואתה שוכב" לא כדאי לוותר על וו החיבור?
השלישית - מה דעתך לכתוב את שם השיר גם כשורה הראשונה לפני השיר כולו? זה יוצר מבנה שכזה:
בערוב היום.....
...........
כי בבוקרו של יום.....
..........
לעתיד.....
תודה רבהיפה מאוד