| קיץ, ים, טריקו לבנה וילדים קטנים. סיפור מהחיים. נסענו לים, חוף פתוח ללא מציל, זוג צעיר. ההרגלים הישנים לוקחים אותך הלאה ללא שתחשוב. מה יקרה? אנחנו יודעים לשחות, אנחנו תמיד חוגגים בחופים עם הרבה חול צהוב וחם, אבל מעט אנשים. מה לעשות מפונקים, לא אוהבים להתחכך. תמונה שנייה: שני ילדים קטנים עם גלגלי ים. הם נמצאים במים הרדודים אנחנו על החוף. ביחד הם שוקלים פחות מעשרים קילו. הם קטנים, ממש קטנטנים. אנחנו מסתכלים עליהם מהחוף, לא מסירים את העיניים - אחראים לא? מצוקה! אנחנו רואים את ילדתנו הגדולה (גדולה?אולי בת 4 או פחות) אוחזת בחולצת אחיה הקטן וממש מרימה אותו כדי שלא יחליק מגלגל הים הצהוב שלו. מצוקה! במים הרדודים פתאום בור עמוק הם לא עומדים. הם נסחפים. לקחו כמה שניות עד שהגענו אליהם. עוד קודם הגיע שוחה שהיה במים בקרבת מקום, קלט את התמונה ואחז בשניהם. (כבר ספרתי פחות מעשרים קילו שניהם). שניות שהן נצח, תאמינו לי ואל תנסו את זה. מניסיוני אני מספרת. שניות של שיעור, מבין הגדולים של החיים. ולמי תודה? בטח לא לי ולבן זוגי שיחיה. תודה לחולצה הלבנה שלבש בני הקטן. תודה לאחות גדולה שהיא בעצם קטנה, שהצליחה להחזיק את החולצה ולגרום לאחיה להמשיך ולצוף- הקטנטונת הצילה את אחיה. תודה לאלוהים ששומר על ילדי הגן. |
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם אני מאמינה שחייבים ללמוד מניסיונם של אחרים.
זה לא מפחית מהעובדה שזה קשה מאוד.
שיהיה לנו קיץ בטוח.
באמת כהורים אנו צריכים 10 עיניים, 10 זוגות ידיים ועירנות לכל המתרחש.
זו אולי התגובה הצפוייה ביותר, מה שלא מפחית מן הצורך לכתוב אותה (ממש כמו את הפוסט החשוב שלך) - אפשר ללמוד מכל דבר, מכל רגע, מכל אחד, אם מוכנים ללמוד. אולי לכן קשה כל-כך לתלמידי בתי-הספר בתחילה, ולמי שקיבלו "תעודת הבוגר היודע" בהמשך.
תודה -
אלי.
מפחיד ומטלטל,
פוסט חשוב ביותר ומאיר.
תודה על השיתוף,
הילה פרונטמאמנת אישית מוסמכתחברה בלשכת המאמנים בישראל אימון אישי בשביל חייך ©אימון להעצמה והגשמה אישית,אימון בעלי קשיי קשב וריכוז – מבוגרים ונוער,אימון הורים / משפחתי. טלפון: 054-3090470דוא"ל: hilafront@gmail.comתודה על הפנית תשומת הלב, אני בכלל לא מרגישה רגוע ללכת לחוף ללא מציל, מה גם שחופינו מסוכנים...
אתמול הבת שלי שאלה למה זה מסוכן להכנס למיים לא עמוקים אם יש דגל שחור ואני מסתכל מהחוף. אז סיפרתי לה שחלק גדול מהטובעים הם דווקא הורים שקפצו למיים להציל את הילדים שלהם....
תודה למגיבים.
מחוויות קשות של אחרים אפשר ללמוד?
אשמח לשמוע את דעתכם.
מפחיד
חוויה קשה
תודה על השיתוף ..
להישמר!
יקרה
איזו חוויה קשה..
לכעוס על עצמך עד בלי די, לא כדאי.
לומדים. כולנו לומדים כל הזמן.
לא נולדנו הורים.
מה שבטוח, הם לעולם לא יכנסו לבד למים, עד שיגדלו - נכון? אז זהו. השעור נלמד.
רק תהיו הורים משובחים יותר בזכות זה.
והכי חשוב - את גדולה שאת כותבת כאן ומעבירה מנסיונך הקשה להורים אחרים, שלומדים ממך.
ובאמת - תודה לאלוהים ששומר על ילדי הגן.
שבת שלום!
תמיד שמחה לקרוא את הסיפורים החכמים שלך
ומזכירה להפנות לעוד המלצות לקראת הקיץ לאתר של "בטרם"
www.beterem.org
בשמחה, שבת שלום