טכנולוגית התנהגות Behavior technology 

הנדסת התנהגות Behavior engineering 

עיצוב התנהגות Behavior design  

לא שומעים הרבה על התנהגות במובן של טכנולוגיה, או הנדסה

למרות, שכל התנהגות היא תרשים זרימה וההבנה של זה, התובנה החזקה הזו, יכולה להביא לשליטה פי 10 או 100 בהתנהגות ושיפור ביצועים אישי משמעותי בכל תחום. 

רקע, והתפתחות טכנולוגיות של התנהגות

דויד פסיג העתידן, בספרו האחרון על עתידנות טוען שהקפיצות ב 50-100 שנים הבאות יהיו בעיקר סביב התפתחות התנהגותית. טכנולוגיות של התנהגות ולא טכנולוגיות של צ'יפים או סלולרי קטן יותר. 

המשמעות של טכנולוגיה במובן זה היא שיטות, שיטה, שמהוות תשתית להתנהגויות רבות. לשינויים רבים. לשיפורים רבים.

זאת אומרת שאם יש לך שיטת התנהגות מהסוג לדוגמא של "הסוד", "העבודה the work", שיטת אלכסנדר,

שיטת שומרי משקל, שיטת emotion, שיטת אלון גל וכו', ניתן לשים עליהן כתשתיות כל רצון/פרויקט לשינוי ושיפור התנהגותי.

זו טכנולוגיה. 

כמו כל טכנולוגיה יש מתאימות יותר ומתאימות פחות לכל משימה ייעודית.

ניתן גם להשוות את יעילות הטכנולוגיות השונות ולעשות להן טבלת השוואה מסודרת

benchmark, במובן השיווקי של השוואת מוצרים. 

בבתי הספר אגב, כבר לומדים מיישמים טכנולוגיה אחת שכזו בשם "כישורי חיים".

טכנולוגיה לבלימת התנהגות אוטומטית ואימוץ או אימון בהרגלי חיים חדשים טובים יותר.

תוכנית זו ואחרות יתפתחו משנה לשנה ויהפכו לתחמושת התנהגותית מעולה בחינוךשל ילדנו. 

המהפכה הזו תשנה את כל עולם הניהול

מנהל יראה ששיפור ביצועים לא יגיע מהפחדות, פקודות או מרות ומשמעת

אלא מהדרכה ויישום של טכנולוגיות שונות לשיפור ביצועים התנהגותי.

שיטת ה"לין" (קיצוצים וצנעת הוצאות) וה"קייזן" היפניות (שיפור ביצועים מתמיד ויומי ע"י ייעול תהליכים)

הן דוגמא מדוייקת לטכנולוגיית התנהגות ובמובן מסוים גם ה TQM ו"עצם הדג" שהיו חלוצות בכלי ניתוח בעיות לשם תהליכי התנהגות טובים יותר. 

מה שנחשב בעבר כאופנה (שאולי חולפת) יובן כשיטת התנהגות.

טכנולוגיה של התנהגות. הציניות שלעיתים באה עם המילה "שיטה" כבר לא תהיה שם. 

סופר נני ואלון גל

בעיניי, סופר נני ואלון גל הם מחלוצי מהפכת ההתנהגות והפרסום או ההפצה של טכנולוגיות התנהגות.

"המלעיזים" אולי יש להם מה לומר או לקטרג אך בשורה התחתונה עם התוצאות של אלון ומיכל דליות בבית, עם ילדים או עם חסכון לא ניתן להתווכח. יש להם שיטות, והשיטות עובדות. שוב ושוב.

מסקנה? יש שיטה. יש טכנולוגיה. 

בעתיד יהיו ספרים שלמים שמנתחים את שיטות ההתנהגות השונות והתאמתן לכל משימה התנהגותית.  

מה הכי טוב לשליטה בכעס?מה הכי טוב להפסקת עישון?מה הכי טוב לירידה לפרטים?  

טיפול בהפרעת קשב = טכנולוגית התנהגות

המהפכה במודעות ובטיפול בהפרעות קשב תומכת בדיוק בתזה של טכנולוגיות התנהגות.

גם פה פעם, היו אלו אנשים מוקצים מחמת מגבלת המיקוד שלהם (אני לדוגמא) ואילו היום מכירים בכישרונם וביכולת להתנהג במקרים כאלה אחרת ולקבל ביצועים מדהימים במקרים של הפרעת קשב.

סוגי הטיפול הלא כימיים או הכימיים, כמו הקלות בלימודים, ניקוי שולחן, הקטנת זמן ריכוז נדרש, כתיבה במחשב ולא בכתב יד, תרפיה בתנועה וכו' – כל אלו הן טכנולוגיות התנהגות שיכנסו לעולם הניהול מעולם הטיפול. 

כעס

קנאה

פוליטיקה

ניהול זמן

מיקוד במשימה

תעדוף משימות

פתרון בעיותה

בנת חוזקים של עובד

הבנת חולשות של עובד

הנעת אדם לפעולה 

כל אלו "יטופלו" בעתיד ע"י טכנולוגיות התנהגות פי 100 יותר מתוחכמות מהיום והביצועים יעלו בהתאמה. 

אדם אינו "חיה" סטטית. הוא חיה לומדת, משתפרת, מתאמנת. השאלה? איך עושים את זה. מה השיטה. 

התנהגות כתרשים זרימה תהליכי

פונקצית max ו min בהתנהגות

כמו ניתוח הנדסי רגיל של כל תהליך יובן שגם בכל תהליך התנהגותי יש התחלה, ויש סוף

יובן שיש טריגר (מתג) שמצית התנהגות, ויש תוצאה

שיש שלבי x, y, z בתהליך שמשפיעים עליו

משתנים שחלקם ניתנים לשינוי (משתנים variables) וחלקם משתנים שלא ניתן לשחק איתם (אילוצים)

שאפשר לעשות לתהליך התנהגותי פונקצית מקסימום - מה המקסימום שאני יכול להשיג באותו מצב אם אשנהמעט את המשתנים (הגברת תוצאה, לדוג' רוגע בבית) או פונקצית מינימום - מה המינימום שאני יכול להשיג(הפחתת הוצאות כספיות בבית/חסכון) 

פרופ' כהנמן

זה בדיוק מזכיר לי וקשור לעובדה שכהנמן (זוכה פרס הנובל) אומר

"אנחנו פועלים אמוציה (רגש) ולא רציו (שכל).

אם נפעל יותר שכלית

נבזבז פחות כסף ונעשה פחות ילדים עם בני זוג פחות מתאימים.

טכנולוגית התנהגות היא בדיוק היישום של תובנה זו.

היכולת ליחס ולנכס לעצמך שיטות פעולה התנהגותיות נכונות יותר ולא רגשיות אמוציונאליות.

היכולת ליישם בפועל הפרדה של שניה/דקה/שעה מהרגש, לשכל.ויש יכולת כזו. יש לזה שיטות (נשימה לדוג') שמאפשרות מניעת התנהגות אוטומטית ובלימת התנהגות שמסוכנת לך. 

השפעות של זה יהיו על נהיגה (שמירת מרחק ומהירות)

בגידות של גברים (בלימת תשוקה רגעית כנגד המחיר שאתה עלול לשלם על זה)

חסכון (בני האדם יחיו יותר במסגרת ולא יעמיסו על עצמם כובד מסוכן)

סידור של חדר ע"י הילד, שכנוע של ילד לעשות שעורי בית

או גבר שיזרוק את הגרביים שלו בסל הכביסה ולא על הרצפה ...

שיטות ויכוח בין בני זוג יתקדמו לכדי שיקוף, מציאת חלופות ופתרונות ...

זה לא יהיה עולם מושלם, אך הוא יכול להיות טוב יותר. 

שיטת קבלת החלטות, בהתנהגות

אני נזכר בספר הנצחי "קבלת החלטות" של ג'ייניס ומאן. "התנך" של קבלת החלטות.

הספר ברובו מתייחס לקבלת החלטות מדינית. פוליטית. או במלחמות.

אך השיטות שם אינן שונות בהרבה מאלו הנוגעות לבחירת חבר נכון יותר

או קניית טלוויזיית פלאזמה חדשה.

מה שבטוח, ששיטות קבלת החלטות כבר פה 50 שנים לפחות, ומיושמות בפועל בצורה אפסית כמעט.

אפילו שיטת בעד/נגד, טבלה פשוטה או רשימה פשוטה של בעד ונגדאינן מבוצעות ברוב המקרים בהם אנו נדרשים לבצע את זה, ומשלמים על זה מחיר עצום. 

למידה, כטכנולוגיה של התנהגות

איך אני לומד? מתי אני לומד? כמה אני לומד? איפה אני שומר את החומר הזה? האם אני ממשיך ללמוד בגיל 37? מה שיטת העבודה שלי? גם אלו יקבלו boost ו turbo של טכנולוגיה.

אנו נדע מה שיטת הלמידה שלנו. נבין אם איננו לומדים.

יהיה לנו מט"א (מדד טעויות אישי) שנבדוק אם הוא בעליה (סימן שאני לא לומד להיזהר) או ירידה (סימן לשיפור). 

מספור של כישורים ותכונות מ 1 עד 10, ויעד לשיפור התנהגותי

יהיו לנו סולמות מדידה מדויקים יותר של תכונות ... דברים שאנו לא רגילים ויודעים למדוד באופן אישי, נדע להבין כמה אנו עושים אותם וכמה אנו חזקים בהם מ 1 עד 10. כמה אנו אמיצים? 8 ... כמה אנו רגישים? 7 ... כמה אנו כועסים ועם פתיל קצר? 7.5 ... מה שישנה זה לא כמה אנו ממשהו, אלא מה היעד שלנו לשיפור התנהגותי או שיפור של תכונה. 

כבר היום כאב, ממסופר בבתי החולים.

כמה כואב לך מ 1 עד 10? רופא שרוצה להבין כמה כואב לנו מראה לנו סרגל סמיילים,

מסמיילי עצוב מאוד לסמיילי שמח מאוד,

ואנו מצביעים על כמה כואב לנו מ 1 עד 10. זו טכנולוגיה של התנהגות! 

ביו פידבק

במקרים מתקדמים של הבנת טכנולוגיה של התנהגות מיישמים ביו פידבק (משוב פיזי) להתנהגות.

תעשו גוגל על המושג הזה ותגיעו לים של חומר על איך מגבירים מודעות לנשימה וריכוז ע"י מערכות מחשב שנותנות חיווי גרפי לנשימה ורמת לחץ.

ניתן אפילו לקנות מערכת ביתית פשוטה שמתחברת לאצבע ואומרת לך בזמן אמת כמה אתה לחוץ ואיך אפשר להרגיע את זה ... 

טכנולוגיה של שפת גוף ע"י ביו פידבק

מחקרים חדשים מראים שיש לנו בני האדם באצבעות, ברגליים ובראש ובצוואר GPSים קטנים (משדרים) שמארים למוח בדיוק איפה נמצאת היד, האצבע או הרגל ביחד למרחב.המוח "יודע" ושולט במדויק בשפת הגוף שלנו ואנו יכולים לתת "פקודות" לביצוע מהמוח לגוף לעשות א' או ב'. אני קורא לזה בצחוק בסדנאות שלי

 brain to body, B2B, או בקיצור – ביבי ...

המשמעות של זה היא יכולת פי 100 יותר גדולה של שליטה בשפת גוף, שהיא 80% מכוח ההשפעה שלנו על הסביבה לעשות משהו שאנו רוצים.מסתתרת אצלנו יכולת אדירה לשיפור כוח ההשפעה שלנו, לא רק היינו מבינים שזה לא (רק) מולד אלא נלמד. 

זה לא (רק) מולד אלא נלמד

כן אפשר לשנות אנשים

כולם כבר יודעים שהתנהגות היא 50% עד 60% מולדת (גנטית) ו 40% נלמדת

אבל משום מה העייפות או תקיעת הראש באדמה או ההתפתחות הטבעית של בני האדם (אבולוציה) אינה "עובדת" ומפתחת את ה 40% אלא רק מרימה ידיים ואומרת "ככה אני".

אי אפשר לשנות אנשים. ובכן, כן ניתן לשנות.כן ניתן לשנות 40% מהתנהגותם של אנשים. וזה ה מ ו ן !!!

הדרך? טכנולוגיות של (שיפור התנהגות) התנהגות.

שינוי בהתנהגות Switch

שנים אנשים אומרים תעשי/ה סוויטש. כך כיוון אחר.

שומרי משקל זמן את השם על זה על שיטת השינוי התנהגות שלהם באכילה.

ספירת קלוריות ... רישום של משקל כל שבוע (חתימה)  

מספר רב של טכנולוגיות התנהגות מצביעות על שינוי התנהגות ב 5 שלבים:

1. מודעות

2. רצון

3. אמונה

4. בטחון

5. ניסוי

6. תיקון/התמדה 

הטיפול בכל שלב בשינוי:

הגברת מודעות לבעיה/התנהגות ע"י שיקוף/מראה/גרף/מספרים/הקלטה/צילום (...)

הגברת רצון לשינוי ע"י "מכירת" הרעיון/מה יצא לאדם מזה (שליטה, כסף, שקט, בטחון ...)

בטחון/אמונה, ע"י מידע/משפטי מחץ/ידע מסודר ב 1,2,3 נקודות שנוסכות בטחון

ניסוי קצר, ניסויים קצרים של 5/10/15 דק' או שעה/יוםותיקון/

התמדה ע"י הכנה לכישלונות וחלופות זמינות להתנהגות הקודמת  

הנה דוגמא לטכנולוגיה

א. זהה באיזה שלב "תקוע" האדם/אתה

ב. לכל שלב תן פתרון/כפתור הפעלה, כמו שיקוף, או מכירת השינוי

ותעביר את עצמך או מישהו משלב לשלב, עד השינוי/יישום של התנהגות 

הבעיה, שלא עוצרים ...

במרוץ החיים אנו רצים ולא עוצרים.

אנו חושבים שאנו יודעים המון ולא מטילים ספק בדרך הקודמת

אנו לא מתפתחים הרבה בעצם ...

האדם אינו יצור מתפתח  בצורה משמעותית ...

אם היינו עוצרים כל יום ל 3 דק' חשיבה על צורת התנהגות, יאללה

איזה שינוי היה מושג.