השבוע נתקעתי. נתקעתי כי פתאום עלו לי יותר מדי ספקות. לכך בדיוק מכוונת פורטגנג בתרגיל השני השבוע שעוסק באמירה "כן, אבל...". מספר ה-"כן, אבל" שלנו, אומרת פורטגנג, מעיד על כמות הפחדים שלנו. התרגיל הוא למנות את כל ה-"כן, אבל" שעולים לנו, להכיר בהם כפחדים, לזהות איזה פחד עומד מאחורי זה ולטפל בפחד באמצעות פעולה או שיחה.
מניית ה"כן, אבל" היא משימה קלה בשביל ספקנית כמוני. מציאת הפחד שמאחורי כל אחד קשה יותר ובפני הטיפול בפחד אני עומדת חסרת אונים.
כן, אבל אין לי כוחות להוציא לפועל כלום – פחד מהתחייבות?
כן, אבל אני לא יודעת איך לתקשר עם אנשים – חרדה חברתית?
כן, אבל כמו כל דבר גם זה ימאס עליי – שוב, פחד מהתחייבות?
כן, אבל אני לא מבינה שום דבר באושר – פחד מכשלון?
כן, אבל בשביל מה לטרוח? – פחד מהמוות (בזה הכי קשה לי להודות כי בדרך כלל אני מרגישה שהמוות הוא ידידי הטוב ביותר)? |