אורדורה-פרק 5 מתוך 38

TheMarker Cafeגיי אר\"אורדורה-Or'dorae\"אורדורה-פרק 5 מתוך 38

\"אורדורה-Or'dorae\"

אורדורה-פרק 5 מתוך 38

‎1

סרטים

2 תגובות יום שישי , 11/6/10, 20:56

פרק 5
היהלום הגדול בעולם כשם שציינתי, עברו כבר מעל חמש שנים מאז קבלת המסר. התאריך כיום הוא חודש ינואר שנת אלפיים ושש ועדיין לא הפצתי ברבים את המסר שהוכתב לי. אומנם הספר תורגם עם השנים לאנגלית וניתן לרכוש אותו באתר הוירטואלי אמזון.אומנם הופעתי משך השנים בפני קהל קוראים ברחבי הארץ וסיפרתי להם את סיפורי כשם שאני מספר לכם אותו עכשיו.לשמחתי בין קוראי מצאתי מספר אנשים רוחניים שהבינו את המסרים בספר ושמחו לשתף אותי בהבנת המסרים הרוחניים שקיבלתי. חלק אחר התפלא מדוע דווקא אני, אדם החסר כול ידע רוחני לדעתם, קיבל את הספר. ערב אחד אירגנה לי פרח בר בשם רחל הרצאה בביתה בשכונת רחביה בירושלים, לאחר מכן היא הובילה אותי לביתה של מדריכה רוחנית בשם סוניה שהתגוררה בבית ערבי משופץ בשכונת בית הכרם. סוניה אשר כתבה ספר על שיטות ריפוי בעזרת צבעים, ערכה בביתה סדנת לימוד רוחנית המתרגלת עצמה בתרגילי יוגה סביב השעון. סוניה הייתה גם הראשונה שהראתה לי שאם מניחים מטוטלת מעל ספרי, המטוטלת מקבלת אנרגיה ומסתובבת לה מעצמה. זה גם נכון שבעזרת המידע הנ"ל הצלחתי לשווק במספר ירידי ספרים ואירועים שונים ספרים בעזרת נפלאותיה של המטוטלת.אבל שום דבר מהאמור לעיל לא נבע מתכנון מוקדם שלי, אני כמעט ולא יזמתי דבר, פשוט נגררתי אחרי האירועים. תחושת ההחמצה שלי בהקשר לספר, לשליחות ובכלל תמיד ריחפה לה באוויר.יום אחד שאלתי את 'חברי הטוב': "מה עלי לעשות?"'החבר הטוב', היחיד שלא 'נשבר' לו ממני לבד מאמי ואבי ענה לי: "בוא ואספר לך סיפור: זקנה אחת לבושת בלויים יצאה מחנות תכשיטים. האישה שהייתה שקועה במחשבות לא הבחינה שהיא חוצה כביש. משאית כבדה הגיחה מאי שם וכמעט דרסה אותה. ברגע האחרון ממש, קפץ לכביש בחור צעיר ומשך את הזקנה בחזרה לעבר המדרכה. הזקנה הביטה על הבחור ואמרה לו בעצב: 'תודה שהצלת את חיי, בתמורה אני מעניקה לך את היהלום הגדול ביותר בעולם!' הניחה בידו ביצת זכוכית צלולה בגוון כחול ורוד שמידותיה כמידות ביצת יען והמשיכה בדרכה.הבחור הצעיר כולו נרגש ממעשהו האמיץ, מיהר לביתו וסיפר עליו לכולם.השנים חולפות להן מהר כשאתה צעיר, הבחור הפך לבעליו של מפעל תעשיה קטן שגדל וגדל. הוא התחתן עם אישה נאה, נולדו להם ילדים חמודים. הכול נראה יפה עד שהגיעה שעת המבחן, הגלגל התהפך לו. העסק פשט את הרגל, האיש הצעיר שקע בחובות גדולים. במצוקתו התפתה לדבר עברה, נלכד ונכלא בכלא לתקופה ארוכה. כול שבנה במשך שנים נחרב ברגע. אשתו עזבה אותו, ילדיו שהעריצו אותו בעבר התנכרו לו בהווה. מהצער חלה והזיקנה קפצה עליו בטרם עת. קרן האור היחידה בחייו הייתה אותה ביצת הזכוכית שקיבל מהזקנה. כשהיה מביט עליה מפעם לפעם, היה נזכר במעשה האמיץ שעשה וכיצד חירף נפשו מנגד בכדי להציל נפש אחת. הזיכרונות מזמן עבר היו מצליחים לרומם את רוחו ולהצהיל את נפשו לזמן קצר. יום אחד כשהוא כבר בן שמונים שנה, ערירי, חולה ועני. חש לפתע הזקן צורך לדעת מדוע הוא כה קשור לביצה? מדוע משך השנים הרבות בהן איבד הכול, הוא תמיד דאג לשמור את הביצה הצלולה ברשותו? מה יש בה שלעתים נדמה היה לו שהיא מסוגלת לדבר אליו בשפת אנוש בשעות משבר ולהעניק לו כוחות ותיקווה?בצעדים מהוססים הוא נכנס לחנותו של תכשיטן מבוגר ושאל אותו: 'אנא, אמור נא לי מה מצוי בידי?' התכשיטן לקח את ביצת הזכוכית לידיו ושקל אותה. לאחר מכן התכשיטן בחן אותה בקפידה בזכוכית מגדלת וכשהגיע למסקנה אמר לזקן: 'בידך היהלום הגולמי הגדול ביותר בעולם!' הזקן חייך בהתנצלות, לקח את ביצת הזכוכית ויצא בצעדים כבדים מהחנות. כול חייו חלפו להם ביעף לנגד עיניו, כמו גם המחשבה המציקה: כיצד היו מתגלגלים להם חייו אחרת אילו האמין לדברי הזקנה בהקשר ליהלום? גם הוא לא הבחין כיצד צעדיו מובילים אותו למרכז הכביש הסואן. ברגע האחרון שנייה אחת לפני שמשאית ענק עמדה לדרוס אותו, זינקה בחורה צעירה למרכז הכביש ומשכה אותו לכיוון המדרכה. הזקן הביט בה כשחיוך של הארה על פניו, הניח בידה את ביצת הזכוכית ואמר: 'תודה שהצלת את חיי, בתמורה אני מעניק לך את היהלום הגדול ביותר בעולם!' חייך כמתנצל והמשיך בדרכו.""רוני," המשיך 'חברי הטוב': "בידך נמצא היהלום הגדול ביותר בעולם! ספר שכול האוחז בו, ינצלו חייו מכול תאונה ואסון פתאומי ובנוסף יתעורר בו הרצון למהות חיים חדשה. זה הזמן שעליך להחליט, מה ברצונך לעשות?" מה אתם הייתם עונים/עושים בעקבות הצעה נדיבה כול כך, ללמוד מניסיונו של אחר?אני לא עניתי לשאלה אלא שאלתי: "מה הכוונה במשפט ינצלו חייו? האם להיפצע הוא יכול?"הקול נשמע לי קצת שונה שעה שאמר: "אכן, הבנת נכון, אירועים חריגים נועדו להתייחסות ולחשבון נפש. כשאנחנו בראנו אתכם, רצינו שתחיו בשלווה ובלי דאגות ושתסיימו את חייכם על משכבכם. אבל אתם התחכמתם לנו ויצרתם את כלי הנשק וכלי התחבורה הפוגעים בכם. אתם הם אלו שקבעו גבולות על האדמה הנקיה מסימונים, בניגוד לרצוננו.אתם הם אלו שקבלו עולם ירוק נקי ועשיר בכול טוב ובתמורה אתם מנסים להפוך אותו למזבלה אחת גדולה!" כעס נשמע בקולו. כנראה שלא הקשבתי לו כיוון ששאלתי אותו: "האם אתה רוצה שאני אתרגם את הספר לכול השפות?" התשובה הייתה: "לא, אין צורך שתתרגם, כנראה שעדיין אינך מבין מה יש לך ביד. לידיעתך גם אם תעניק לסיני המתגורר בסין את ספרך הכתוב בעברית, הוא יהיה מוגן! אין כול חובה לקרוא אותו." נחמד... חשבתי לעצמי, רשמתי ספר שלא חייבים לקרוא בו… משהו, משהו.כנראה שאני קשה תפיסה, את זה אני קולט רק עכשיו תוך כדי כתיבת המילים הללו. כיוון שהשאלה הבאה שלי אליו הייתה: "אז מה אתה רוצה שאני אמכור את הספר לכולם?"תשובתו שאמורה הייתה להיות נרגנת, הייתה להפתעתי שקטה וברורה כשם שמסבירים לילד קטן: "אנחנו לא מוכרי ספרים, אנחנו רק מיידעים את הציבור לגבי הספר. מי שירצה יאחז בו, מי שירצה יקרא בו. השליחות שלך היא: שלא יהיה אף בן אדם שיוכל לומר שלא שמע על הספר." אגב, זו הייתה אחת הפעמים הבודדות שהוא דיבר אתי בלשון רבים.כנראה שאני לא יודע גבולות, כי מיד שאלתי אותו: "אם אתה רוצה שלא נהיה מוכרי ספרים, למה שלא תאפשר לי לזכות באיזשהו פרס גדול? אז אני אוכל לחלק את הספר לכול דורש…"משום מה הוא אף פעם לא מתרגז… לא שחלילה אני מנסה תמיד להרגיז אותו… אני שואל רק בכדי לדעת, אם לא אשאל? איך אדע? תשובתו הנינוחה: "אנחנו לא מתעסקים בהימורים מהסיבה שבכול סוג של הימורים, יש טומאה ועושק. כידוע לך, אנחנו מתרחקים מהדברים הללו!"החמדן שבי לא ויתר: "האם גם הגרלות ממשלתיות, המייעדות את רווחיהן למען הציבור לא כשרות?" השימוש במילה כשרות העלתה משום מה, צחקוק על שפתיו: "אכן גם הן, תראה לי הגרלה שבה הסיכוי לזכות שווה לפחות לסיכוי להפסד ואני אהיה מוכן לחזור בי מדברי." לאחר היסוס קטן הוא המשיך: "אני רוצה להוסיף בעניין, חונכתי כשישנה לי תשובה לשאלה ששואל אותי אהובי. אני לא יכול להסתיר ולענות לו בחצי תשובה, אני הרי המדריך שלך. בקשר להימורים אני רוצה להבהיר, אני נגד ההימורים אבל קיימת בי התכונה לדעת אם דיבורך הוא אמת או שקר. לצערי מנוע ממני מסיבות שונות למסור לך את תוצאות ההגרלה מראש. אבל אם תנסה לנחש בעצמך את התוצאות ותיצור עמי קשר ותשאל אותי לאמיתות הניחוש. אני אוכל ליידע אותך מראש אם אלו הן באמת התוצאות הנכונות, נסה תמיד לחוש אותי."האם אתם חושבים שדבריו נתנו לי הנעה, מוטיבציה בלע"ז? אתם צודקים, גם הפעם לא קמתי והנחתי את הכול בצד ויצאתי לדרך… לא יודע למה? אבל אני מקווה לדעת בקרוב, אתם עדיי.אני כרגע מעלה ברשותכם זיכרונות מזמן עבר, לא זוכר אם זה בסדר הכרונולוגי של ההתרחשויות. אתם מתארים לעצמכם שלא דאגתי לתעד את השיחות שלי עם 'חברי' בזמן אמת. למה? זו באמת שאלה טובה! פרק 6
חלום על שירותים

דרג את התוכן:

תגובות (2)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

anaatti

13/6/10 14:25:

אמירה מעניינת בהחלט:

אנחנו לא מוכרי ספרים, אנחנו רק מיידעים את הציבור לגבי הספר. מי שירצה יאחז בו, מי שירצה יקרא בו. השליחות שלך היא: שלא יהיה אף בן אדם שיוכל לומר שלא שמע על הספר *

זו שאיפה מדהימה, וגישה מרעננת..

תודה ג'יי אר,,