0

בין תקווה ליאוש/בין יאוש לתקווה

4 תגובות   יום שבת, 12/6/10, 09:01

תקתוק השעון המחלחל אל השקט

הולם הלב מעצים את הרטט

שתיקה שרועמת בנוף שדומם

הזמן שניגר מגוף מידמם....

חיוך שקופא על שפתיים כחולות

מבט מתפזר מעיניים בוהות

ידיים שלובות כידי איקונין

לא נותר עוד דבר להבין....

ויש לפעמים הבזק מסנוור

ובדל של תחושה שיש זמן, לא בוער,

ועוד לא נסגר, לא סגור, לא סוגר

וכבר נעלם, וכבר יש אחר.......

 

 

דרג את התוכן: