פרק 6 חלום על שירותים לילה אחד חלמתי שאני מהלך בכיכר בית העירייה בתל אביב. היה זה יום לח וחם במיוחד, בידי אחזתי מספר עותקים מספרי: 'הפרפר תיאמה והתנגה סנגה'. אני זוכר שניגשתי בחלום לאנשים שחצו את הכיכר, כולי נוטף אגלי זיעה והצגתי בפניהם את הספר. תוך כדי מלמול המשפט: "זה ספר טוב, זה ספר קמיע, כדאי לכם לרכוש אותו." אף אחד מהם לא רכש אותו, חלקם בקושי היו מוכנים לדפדף בו בשביל הנימוס. יותר מאוחר בחלום, מצאתי את עצמי מטפס על מדרגות הבניינים המקיפים את הכיכר, דופק על הדלתות ומציע לשווא את הספר… לפתע חשתי בצורך להטיל את מימיי. לא הכרתי איש בסביבות הכיכר, מה עושים? רעיון עלה לי לראש. נזכרתי שישנו לא רחוק משם, בית קפה בשם 'לה ג'בנז' ומה פשוט יותר מלגשת לחדר השירותים שבו?בצעד מהיר ובהרגשת הקלה צעדתי בחלום לכיוון בית הקפה ומיד נכנסתי לחדר השירותים. חדר השירותים היה גדול ונקי ומצופה בארחי חרסינה לבנה, קיר אחד היה מצופה כולו במראות קריסטל שהזכירו לי חדרי שירותים מפוארים שביקרתי בם בבתי מלון של חמישה כוכבים. אגב כחודש לאחר החלום סתם כך מתוך סקרנות, הלכתי לבקר בבית הקפה הנ"ל, חדר השירותים במציאות היה קטן ודוחה. נחזור ברשותכם לחלום, אני עומד לבדי ומטיל את מימיי כשמחשבה חלפה לה בראשי: "מעניין כיצד אני נראה?" הפניתי את מבטי לאחור לעבר קיר המראות. השתקפה לי שם דמות גבר רזה הגבוהה ממני בעשרה סנטימטרים, לבוש בחולצה ומכנסים העשויים מפשתן לבן. לצווארו הבחנתי בשרשרת צמודה, העשויה מאבנים ירקרקות בהירות שעליהן היו מצוירים פרחים קטנטנים בצבע זהב כמדומני. לרגליו נעל הגבר, סנדלי עור תנכיות דהויות משהו. שער הראסטות שעל ראשו היה ארוך ואסוף לאחור בעזרת פיסת בד כסופה. על פניו היה זקנקן בסגנון סיני ארוך ודליל. ברגע הראשון לא הבנתי, מי הטיפוס הזה? שכה שונה ממני חיצונית. כשסיימתי הסתובבתי והבטתי ישירות לתוך עיניו ומיד קבלתי 'שוק', זה הייתי אני. אמנם בוגר במספר שנים, אבל זה הייתי אני, ללא כול ספק. מההפתעה התעוררתי מהשינה ורשמתי מיד את החלום שהיה בהיר וצלול.חצי שנה לאחר החלום הזה, הטלפון צלצל, על הקו הייתה בחורה בשם רחל. מהמבטא שלה זיהיתי שהיא אמריקאית במוצאה. רחל המתגוררת בישוב הקהילתי 'גבעת אבני', הנמצא בדרך לטבריה לא רחוק מצומת גולני, הזמינה אותי להרצות על הספר בביתה. ביום שקבענו הגעתי על פי הנחיותיה לביתה, כול המוזמנים היו כבר נוכחים. לשאלתה הזמנתי לעצמי, כוס תה צמחים עם דבש.ההרצאה שטפה, סיפרתי לנוכחים כיצד הוכתב לי הספר ועל מה שקרה לי מאז. סיפרתי להם גם על שיחותיי האחרונות עם 'חברי הטוב'. השומעים היו מאד נחמדים ואוהדים אבל חשתי שחסר להם משהו. אבל מה אני יכול לעשות כשאני יכול להציע, רק מה שיש לי?בנקודה זו הגעתי לסיפור החלום שסיפרתי לכם קודם לכן. איך שסיימתי לספר אותו, הבחנתי כיצד חיוכי הקלה עולים על פני כול הנוכחים. לא קלטתי כנראה את שורת המחץ ולכן הפניתי את מבטי בשאלה אל בעלת הבית. רחל חייכה ואמרה: "יעקב, אני רוצה ליידע אותך, מדוע הזמנו דווקא אותך. כול הקבוצה הנוכחת כאן, היא קבוצה של מתקשרים מאזור צפת והסביבה. חברתנו נועה קראה את ספרך והבינה מהמידע הרב המצוי בו שקיבלת אותו דרך תיקשור. העותק שלה עבר בין כולנו. בעקבות קריאתו, החלטנו להזמין אותך ולהכיר אותך. לפני שהגעת ביצענו תרגיל חיזוי, על מנת לנחש כיצד אתה נראה, זו הרי הפעם הראשונה שאנו נפגשים. התיאור שקיבלנו היה במדויק של אותו גבר שראית בשירותים." בסוף המפגש היה משהו מעניין נוסף. באתי למפגש עם עשרים ושבעה ספרים בתוך תיק יד סגור. אף אחד מהנוכחים לא ידע כמה ספרים הבאתי עמי. הקבוצה נעמדה בסוף ההרצאה והזמינה את ספריה. נכון, הם הזמינו בדיוק עשרים ושבעה ספרים, הרבה יותר ממספר הנוכחים. שמחתי לחתום להם על הספרים, תוך כדי מתן הקדשה אישית ממני אליהם לבריאות, להצלחה ולאהבה. תמיד שאלו אותי בהרצאות מהו שמו של 'חברי הטוב'? האמת שבתחילה זה לא סיקרן אותי לדעת… אבל יום אחד שכבתי במיטה ויצרתי אתו קשר: "אמור נא לי האם שמך קונפוציוס?"השם הנ"ל קפץ לי לפתע לתודעה, כנראה בעקבות החלום הקודם. תשובתו הייתה: "אולי?"התשובה ברגע הראשון הרגיזה אותי, מה זאת התשובה הזו? שיענה: כן או לא.במחשבה מעמיקה יותר, הבנתי שהוא לא מדבר סתם. כנראה שהשאלה שלי לא הייתה נכונה…אתם יודעים, על שאלה לא נכונה מקבלים תשובה לא נכונה…שכבתי כשעה על הגב וניסיתי לנחש, מהי השאלה הנכונה? אז שאלתי: "האם היית פעם קונפוציוס?" ברצוני להבהיר כאן את הנקודה הבאה, באותה תקופה לא היה לי שמץ של מושג, מי היה בדיוק קונפוציוס. ידעתי רק שמשויכות לו ציטטות מעניינות שחלקן אף מצאו חן בעיניי. תשובתו המהירה: "כן, הייתי פעם קונפוציוס." "אז מי אתה עכשיו?" שאלתי.בחיוך הוא ענה לי: "עכשיו אני הוא אתה, רוני."טיפש אני כבר לא אהיה, כי שאלתי אותו בלגלוג: "כיצד התדרדרת עד כדי כך?" את תשובתו העצובה שפילחה ומפלחת את לבי לעולם לא אשכח: "אתה לא מתאר לעצמך, אלו ציפיות היו ממך…"דמעות מילאו את עיניי, למה אני לא לומד לשתוק קצת? אני הרי לא חייב 'לשלוף' כול הזמן. פרק 7 כוחות ריפוי יומיים לאחר החלום הקודם חלמתי חלום נוסף: אחר צהרים אביבי אחד אני מטייל עם רחלי, ידידה וותיקה שלי ברחוב בוגרשוב בתל אביב. אנחנו נכנסים לחנות לממכר שעונים, על הקיר היו תלויים שעוני קיר יפים. אני מביט על אחד מהם ומצליח לסובב את מחוגי השעון אחורה, רק בעזרת המבט. מרוצה מההצלחה אני מביט על המוכרת ומצליח רק בעזרת המחשבה להדק את החגורה שעל מותניה. רחלי והמוכרת הביטו עלי בפליאה ושאלו אותי: "וואו, כיצד אתה עושה זאת?" גם על החלום הזה סיפרתי בהרצאות ובשיחות השונות לקוראי, חלקם טען באוזני שהחלום מרמז על כוחות ריפוי המצויים בי.אתם מתארים לעצמכם שמיד התחלתי להתעניין בסביבתי: למי כואב מה? ובעזרת תנועות הילינג סיבוביות, ניסיתי לרפא אותם. הרגשתי כיצד קרן בלתי נראית בוקעת ממרכז כף ידי השמאלית. התוצאות היו מדהימות, תוך מקסימום ארבע 'טיפולים' של רבע שעה, נרפאו רוב המטופלים. השיא היה בטיפול באדם שאיבד את מאור עיניו כתוצאה מפגיעה. תוך שני טיפולים קצרים הראיה חזרה אליו. כיום אני כבר לא מטפל. לא ידעתי שצריך לעשות הגנות לפני הטיפול ולכן לאחר כול טיפול, סבלתי מכאבים בכפות הידיים. גם לא ידעתי שחייבים לקבל תמורה וכבר כשידעתי, לא היה לי נעים לדרוש כסף עבור הטיפול. מה גם כשהייתי פוגש לאחר תקופה את המטופלים שלי, הם משום מה לא זכרו שאני הוא זה שעזר להם. הרגשתי מגוחך כשניסיתי להזכיר להם זאת, אי לכך החלטתי להפסיק ולטפל באנשים עד שאבין מה קורה כאן? אני תקווה שאתם לא כועסים עלי, יש לי דוגמא מהימים האחרונים. לפני כארבע שנים המשרד שעבדתי בו, שכן בבניין הקניון שבפרדס חנה. באותו קניון ישנה עד היום, מספרת נשים שהבעלים והספר שלה שמו בועז. מפעם לפעם הייתי מסתפר במספרה, על ידי אחד מהעוזרים שלו. באחד הביקורים שלי במספרה, ראיתי את בועז מתפתל על הרצפה מכאבים. לשאלתי סיפר לי העובד שהבוס שלו סובל מזה כשנה, מהתפוררות של העצמות… למחרת ניגשתי לבועז וסיפרתי לו על הספר ועל יכולות הריפוי שלי. כשבן האדם בצרה הוא מוכן לשמוע הכול ולנסות הכול… מכרתי לו את הספר ובמשך היומיים הבאים 'עשיתי' לו הילינג בחינם. לאחר כשבועיים פגשתי את בועז הספר, רגוע יותר. לדבריו הוא ישן מדי לילה, מחובק עם הספר והכאבים פחתו לו. מספר חודשים לאחר מכן, עזבתי את מקום העבודה ועברתי לגור בקיבוץ אילון בצפון הארץ. השבוע נקלעתי במקרה לקניון הנ"ל, ניצלתי את ההזדמנות בכדי להסתפר במספרה. כשניגשתי לשלם לבעל הבית שישב ליד הקופה. שאלתי אותו, אם הוא זוכר אותי? הוא חייך ונענע את ראשו בחיוב. המשכתי ושאלתי אותו, כיצד הוא מרגיש? הוא ענה: "בסדר גמור!" הוספתי ושאלתי את בועז, אם יש לו עדיין את הספר שלי? הוא השיב: "כן, אני מניח בו את ההמחאות הדחויות שאני מקבל." לפתע אורו עיניו והוא אמר לי: "רק עכשיו אני שם לב שכול ההמחאות שהיו בספר, כובדו ולא שבו אלי ללא כיסוי!" הבנתם? כול אחד משתמש בספר על פי הבנתו! הערה: מפעם לפעם אני פוגש קוראים שטוענים בפניי שאהבו את הספר למרות ציטוטים מספרים אחרים שהכנסתי לדעתם לתוך הספר... נחמד מצידם אבל הספר 'הרוחני' היחיד שקראתי מזמן היה: "האלכמאי" שגם אהבתי. לבד ממנו לא קראתי ולא אקרא דבר ובודאי שאני גם לא צריך לזכור ציטוטים ממשהו אחר... הרי לכול שאלה שלי... אני מקבל תשובה מאי שם!הערה: אמש התקשרה אלי הלן מפתח תיקווה: "אני רוצה להעניק לך מתנה גדולה!" "נחמד מצידך אבל מדוע?" שאלתי.התשובה הגיעה: "לפני כשנה הייתי בהרצאה שלך ורכשתי זוג ספרים, בהרצאה סיפרת שהספר יכול לעזור גם לבעיות עקרות בין היתר... לא כול כך האמנתי אבל את הספר השני מסרתי לחברתי שניסתה להכנס ללא הצלחה להריון במשך למעלה מעשור שנים. אתמול הייתי בבריתה של ביתה הבכורה!"נזכרתי בכול אותן נשים שהודיעו לי שנכנסו להריון לאחר שלנו בלילות עם הספר וגם עם הבן זוג... אני רוצה להאמין.אני כמובן לא דורש מכן דבר, אבל אם תרצנה להצהיל את רוחי קראו לבנים על שם הפרפר תיאמה ולבנות על שם הפרפרית סינואר.שמם המיוחד והיפה תמיד יזכיר לכולנו את השליחות והמסר.הערה: הסנדלר כנראה תמיד הולך יחף... אמש בינואר 2009 הרגשתי חולשה וראשי סחרחר עלי לפתע, לא ידעתי מה לעשות? פתאום נזכרתי בספרי...לקחתי מספר עותקים, נשכבתי והצמדתי אותם בחוזקה לחזי.הפתעתי הייתה גדולה כשחשתי כיצד כוחות עלומים, יוצאים מהספר ומחזקים אותי! פרק 8זהו, נגמר היום שבוע הספר העברי, המשך המסע בשבוע הספר העברי הבא... תודה שהייתם אתי להת' |
עJת ה0גולה
בתגובה על פרפרים שלא פוחדים
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
* ליום נפלא
מאחלת לך בהצלחה עם הספר הנפלא ,,♥
נילי
תודה על הפירגון...
אם לא הבנת אז...
עליך להמתין להמשך,
במשך כשנה...
שבוע טוב!
הספר מחודש אוקטובר/נובמבר יהיה בחנויות
רוני
אני קוראת וחיוך הנאה על פני
תודה!
מחכה להמשך
אבוא גם אבוא באמצע השבוע בע"ה
התגעגעתי מלא
נשמה טובה!
מה שלומך?
אשמח להכין לך משקה הפתעה...
אם רק תבואי לחצרי.
רוני
ג'יי יקר
כבר כמעט...מצטטת את הכל:)
תודה ושבת מחבקת