קשקושי ביצים
פוסטים אחרונים
- אשת חיל מי ימצא 26/11/12
- קצת הרבה כואב. 8/11/12
- אינדי כלב :)- להרגיש בבית 21/10/12
- חברים עם ילדים- גרסאת המציאות 29/4/12
- מעבדות מודרנית לחירות אמיתית 7/4/12
- האנטומיה שלי 25/3/12
ארכיון
פרידה- חלק א
איך אני יכולה להפרד ממך? אני לא יכולה להסתכל עלייך בידיעה שמחר אתן לוטרינר את האישור לשלח אותך אל מותך. בראשי, אני יודעת, שאת סובלת, וקשה לך, וחוסר מודעותך לסבל , כואב עוד יותר. את לא יכולה להגיד לי די, ואני עוד מחכה שתגידי לי שאת לא רוצה יותר. אני לא יכולה להנות יותר מלהסתכל עלייך כי אני מרגישה בוגדת. אני כלכך מפחדת, ומקווהה שמהמקום שבו את תהיי את תסלחי לי, ותדעי שאין יום בחיים שלי שלא אחשוב עלייך.
אמנם בשביל "כולם" את "רק" כלבה. אבל את הילדה שלי, את האחות שמעולם לא הייתה לי. את החברה הכי טובה שלי. לא הייתי שורדת את החטיבה מבלי לחזור אלייך, שתלקקיני בחיבה שתקפצי עליי, שתשני איתי ותעירי אותי בבקרים. לא הייתי שורדת את התיכון מבלי שאספר לך על כל הלבבות ששברו לי. את הצבא מבלי שאספר לך על כל המפקדים ששגעו אותי.
היית שם, תמיד. מהרגע שבו ראיתך בכלוב בצער בעלי חיים לפני 16 וחצי שנים, ידעתי שזו את. כי מכל הכלבים בחרת בי, קפצת עליי למרות שפחדת מכולם. אני לא יודעת איך עושים את זה, אני מסובבת בבית חסרת מעש כי אני מפחדת ממחר. סיוטים שטופי אשמה עוברים לי בראש, אני רק רוצה אותך לידי, שתחייכי אליי ותגידי לי שבעצם זה דבר טוב. שאני עושה עמך חסד, כי אני מרגישה שאני הורגת את החברה הכי טובה שלי בעולם.
אני אוהבת אותך. אתגעגע אלייך. בבקשה תסלחי לי.
|
תגובות (50)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הכי עצוב בעולם
אוי תודה לך
כי זה בדיוק כפי שאני מרגישה
היא באה אחריי לוטרינר, בכזו מסירות, ואני נותנת לה לקבל את הרעל.
לא יודעת איך לסלוח לעצמי
לא משנה כמה אני אומרת לעצמי שזה לטובתה
אני לא יכולה לסלוח.
זה כואב. אני מאמינה לך אבל זה כואב.
אני כלכך מקווה שאת צודקת
כלכך!!
המשפט שלך
"כי לה כבר קשה להיות חזקה בשבילך." היה תקוע לי בראש
שזה אחד הדברים שעזרו לי לשחרר
עכשיו זה החוסר בה, וואי רוני, זה אכן קשה
תנצרי כל רגע
וואי מתי תודה ששתפת אותי
סיפורים כאלה כמה שהם עצובים, הם גם מרגיעים, כי המתת חסד זה תהליך כלכך קשה
ואמנם זה חסד, שבנתים רק בעלי חיים מקבלים, זו עדיין המתה וקשה לי עם זה כלכך
אני צריכה את סליחתה.
תודה תודה תודה
לצערי, לא הספקתי ללמוד מטעויות של אחרים..
קיויתי לעוד כמה ימים להבין את זה באמת
כי כרגע אני אכן מרגישה אשמה בעיקר.
הלואי שהייתי קוראת אותך בזמן
או לפחות מקשיבה לעצמי
תודה מיכאל
תמיד קראתי ושמעתי מה שאמרת
ובכל זאת הכל נכנס למוח, וללב ... כלום.
זה ריק
אני טרם סולחת לעצמי
לא מבינה את הקלות הזו
כלכך צריכה לקבל את זה בפנים...
אני יודעת שאת פה, ותודה, היה לי נורא קשה, אבל הייתי מוכרחה לעשות את זה בצעדים קטנים
לטפתי אותה כל הזמן, לאורך כל מה שקרה, אבל החור, והכעס על עצמי, זה לא עובר!
מתישהוא בקרוב אעשה זאת
אבל צריך עוד זמן להתאושש
עוד לא קולטת שזה באמת קרה
זה הדבר הכי קשה שעברתי
עוד לא סולחת לעצמי אפילו
תכלס, ככה הטבע ברא את זה
אני יודעת שבקרוב מאוד אאמץ מחדש
אבל כרגע אני רוצה עוד להבין שהיא איננה, לשכול ולזכור,
מוקדם מידי בשבילי
מחבקת בחזרה!
לעולם לעולם לעולם לא
השנים הכי יפות בחיי איתה
אני בהחלט רוצה לזכור אותה ככה
עוד לא מבינה שהיא ז"ל
מנסה מאוד מאוד
וצודק מאווד לא קל לי לקבל את זה
אני שונאת את עצמי על זה
תודה על החיבוק בוריס, כלכך קשה לשחרר
אני לא יכולה לשחרר את הזכרון שלה
מפחדת שתהפוך לחסרת משמעות ברגע שאפסיק לכאוב אותה.
אני לא רוצה שהיא תהפוך רקלזכרון
זה נראי איך בשנייה הופכים לאפר.
איב
תודה, זה מחמם את הלב שלי, זה מה שהמוח שלי יודע
אבל הלב לא רוצה לקבל את זה....
מקווה שאאמין בזה מתישהוא
תודה על החיבוק
אני מנסה לשכנע את עצמי בזה כל הזמן
לא עובד
מחכה לה שתחזור
מפיך לאלוהים
ובדרך גם אליה שתסלח לי כי אני עוד לא סלחתי לעצמי
תודה. צריכה זאתאיך? איך עושים את זה
אני עוד מחכה שהיא תחזר
אני כלכך מקווה שכן
כי אני לא מפסיקה לדמיין את הפרצוף שלה, ברגע הזה שהרופא בדק לה את הדופק
ובא לי להרדים את עצמי
בנתים גיליתי כוחות שלא תארתי לעצמי שיש בי...
ולצדם חולשות, וכאבים.
אלמד לחיות עם החוסר הזה
ואסלח לעצמי, מתישהוא
מה שמעצבן זה שזה נכון
כי זה כואב, כי היא כלכך חסרה לי
ומתישהוא גם אסלח לעצמי
תודה יוסף
לג'ני הייתה את הנשמה הכי יפה בעולם
האובדן, החוסר, החור, הכאב, זה ממשיך
אני כבר שבוע יושבת בפינה שלה מחכה שתחזור....
עצוב כלכך.
תודה על החיבוק
תודה רבה, זה באמת היה הצעד הכי כואב שעשיתי בחיי,
ואני באמת עדיין לא מבינה את כל הסיטואציה
כשכתבתי את המילים האלה היא עוד הייתה בחיים....
עכשיו אני מדברת אליה לגן עדן ומקווה שהיא סולחת
איזה באסה
עצוב
יעל יקרה,
3 מחברותי באתר נפרדו השבוע
מכלביהן היקרים. לצערי עברתי
זאת מס' פעמים, והבריות ניסו לנחמני
באומרן "זה רק חתול / כלב". לכי תסבירי
שהחברים הטובים הללו מתמסרים לנו
בצורה טוטלית, ושזורים בנימי נפשו עד
כלות. אני חיה עד היום בתחושת בגידה
באהובת נפשי שמסרה את חיי בידיה ואני
התליינית הראשית הבאתיה לוטרינר.
עד היום קשה עלי הצפייה בתמונות.
מילותייך כאילו מפי יצאו, כל פרידה כזו מלווה בכאב עצום
ובשברון לב. אם תחפצי באוזן קשבת, לב מבין וכתף לבכות
עליה אני כאן יקירתי.
*
הייתי באותו מצב , עם אותן השאלות ואותו כאב, עם אותו פחד ואותו רעד, זאת שריפה ולב מר ואין מה לעשות, רק הזמן מסוגל להגליד הפצעים.
את תתגברי, אני נשבע לך.. הייתי שם.
היי
גם לי יש כלב.מי שאין לו לא מבין.אני סבורה,שלבעלי החיים יש את הזכות למות בכבוד ולגאול אותם מיסוריים.
אני בטוחה שלו לבני האדם היתה אפשרות כזו ,רבים מהחולים במחלות אנושות היו מבכרים למות בדרך מכובדת,כשאוהביהם איתם,מלווים אותם ונפרדים מהם.
אני משוכנעת שאת עושה לכלבתך חסד וטוב.
כלבים יודעים ומרגישים שאוהבים אותם ואני בטוחה שכלבתך יודעת שאת עושה עבורה את הטוב ביותר.
חזקי ואמצי.
כשתרגישי מוכנה,יחכה לך גור שייתן לך אהבה.
הרבה כוח.
אני יודעת כמה זה קשה עברתי את זה גם ויש לי כלבה בת 15 אז בטח אעבור את זה בשנה המתקרבת או שנתיים
זה כל כך קשה !!
את חייבת להיות חזקה
כי לה כבר קשה להיות חזקה בשבילך.
שולחת לך המון חום אם זה שווה משהו
עברתי דבר דומה עם כלב שהיה עמי מגיל 8 ועד עשרים ומשהו. אם ללמוד מניסיונם של חמורים, אל תהרגי אותה לפני שאת שלמה עם זה. כלומר את כל עבודת המודעות ופירוק האשמה למיניה תעשי קודם...
אם כבר "איחרתי" את המועד, אני מביט כאן סביב ורואה שהתגובות של החברים האחרים מחזקות ואוהבות ושופכות אור על פרספקטיבות גבוהות מרגש האשמה הנמוך והשקרי. בטוחני שבכול מקרה תמצאי את הדרך לסלוח לעצמך.
ויפה שעה אחת קודם.
באהבה, גילבר
יעלי יקרה אמרתי ואומר שוב
לחלוק את חיינו עם כלבים וחתולים זו זכות גדולה שנפלה בחלקנו , אבל הזכות הזו באה עם חובה. חובת דאגה עד הרגע האחרון וגם אם זה אומר להקל עליהם, גם כשזה מכביד עלינו. מבין כל מה שאת עוברת, מאחל ומייחל שיעבור.
פינקסון כתב משהו מאד יפה, ללמוד לשחרר באהבה כשיש צורך בכך, כשאין ברירה.
אם היא סובלת, זה הדבר האמיץ האוהב ביותר שאת יכולה לעשות עבורה, חסד אחרון.
היי עמה, כל העת, גם בסוף.
לטפי אותה, באהבה גדולה ואל תתני לה לחוש את הצער והכאב שלך, תני את מה שאת מרגישה - אהבה.
עשי מה שצריך - עבורה.
אח"כ את הכאב שלך הוציאי בדרך שלך, הפעם עבורך. כדי שלא יהפך לגוש אבן בפנים.
אני כאן, מבינה, עברתי זאת, אם את זקוקה לאוזן - במסרים
בחיבוק גדול
בונבונייטה
ביולי האחרון עברתי את הסרט
עם כלבי האהוב בן ה 15
אין באמת מילים להקל...
בסוף יישארו הזיכרונות הנעימים...
ולא לחשוש לקחת גור חדש
זה מעסיק ומסייע...:-)
רק טוב...:-)
D
*
עצוב וכואב
כל חיי הייתי עם כלבים וחתולים
ועם כל הצער
הכאב הזה הוא חלק אחרון מהאושר שהם מביאים כל הזמן שהם איתנו
אם תרצי
יש לי גורי חתולים מדהימים והם בדיוק בגיל המסירה
אשמח לתת לך אחד
הם כיפיים ביותר
מחבק
זה כואב, קורע לב, עצוב, מטורף.
אבל לפעמים החיים מביאים אותנו למקומות האלה כדי להבין כמה טוב ניתן לנו.
16 וחצי שנות אור.
שלעולם לעולם לא תישכחנה.
חיבוק יעלי.
:( תהיי חזקה
זה לא קל לך לקבל, אבל את עושה את הצעד הנכון
עצוב מאוד בשבילך. יום קשה ביותר.
את נפרדת מחברה אמיתית שהייתה שם בשבילך כשהיית זקוקה למישהו.
אבל אני משוכנע שהיא תסלח לך. עמוק בפנים היא יודעת שאת חווה את ההתחבטות הפנימית שהבעת פה בכזה רגש.
אני שולח לך חיבוק גדול ומקווה שכל שנייה מה-16 וחצי שנים האלה תוכל להעניק לך את החוזק שאת כה זקוקה לו עכשיו.
אמנם אף פעם לא עברתי דבר כזה..
למרות שפעם גם לי הייתה כלבה - חכמה מאין כמוה..
נאלצתי לתת אותה לחברים במושב כי היה בלתי אפשרי להחזיק אותה בבית.
ואמנם ההרגשה העצובה והקשה רחוקה באלף הבדלות ממה שאת בוודאי עוברת כרגע..
אך לדעתי, זהו דבר שחייבים לעשות.
קראתי את הבלוגים הקודמים, ופחות או יותר אני מבינה מה הכלבה הזאת עוברת.
ואני בטוחה שאם היא הייתה בן אדם היא הייתה רוצה בעצמה לסיים את זה כמה שיותר מהר.
לאף בעל חיים, אדם או כלב, לא מגיע לסבול.
את עושה את הדבר הנכון. באמת.
אני יכולה רק לחזק אותך מרחוק עם המילים הבודדות שלי.
תהיי חזקה.
איב.
מדהימה שכמוך...
את אוהבת אותה מספיק בכדי לשחרר...
עדיף על הסבל שהיא עוברת...
ככה היא פשוט תירדם, בלי כאב, וזהו...
ונכון, את תתגעגעי אליה, אבל בליבך
היא תשאר קיימת כזכרון נעים, תמיד...
חיבוק ממני.
שון.
חברה יקרה,
גם אני עברתי את תחושת הבגידה בכלב שהיה לי (רועים גרמני) לאחר שזה נשך 2 ילדים בשכונה, וכתוצאה מכך עברתי תלאות רבות.
נאלצתי מחוסר ברירה להעבירו למישהו עם חצר גדולה, שלי לא היתה. נכון, אין הדבר דומה כמו לשלוח את הכלב למיתה, אך מי כמוך יודעת שאת עושה את הדבר הנכון. את עושה זאת מחוסר ברירה ומתוך מחשבה מה הכי טוב לכלבה. במשך כמה חדשים התגעגעתי לכלב, הייתי בקשר עם בעליו החדש כדי לשאול עליו, אבל התגברתי, כצפוי. גם את תתגברי כפי שמתגברים בעת פרידה מנפש אהובה שהיא חלק מהווית נוף הבית.
חזקי ואמצי.
עצוב,
מחזקת אותך .הלוואי שיעבור מימול ..
בוקר טוב
היו לי שני כלבים שנאלצתי להפרד מהם ביום מן הימים
הם נגאלו מיסוריהם בתוך חיקי עד השניה האחרונה
חוויה באמת כואבת
זה למעלה מ-3 שנים שהם אינם
ויום יום זיכרם מלווה אותי באהבה גדולה
את האהובים עלינו
לעולם אין אנו שוכחים
היי בטוב
לאה
מרגש.
עמדתי פעם בסיטואציה דומה עם הכלבה שהייתה הכי יקרה לי בעולם. ועם כל הכאב ידעתי שאני עושה לה טובה גדולה וחוסך ממנה סבל רב.
היא תסלח לך
עצוב אבל תעמדי בזה - את נראת לי חזקה
הזמן לא מרפא רק לומדים לחיות עם הכאב
לאהוב משהוא זה לדעת לתת לו ללחת
עם אני היתי פגוע קשה ולא הייה דרך שאחזור
היתי רוצה לסים את זה בכבוד
לא משלשל על אצמי ואוכל בזונדה
אני חולה על בעלי חיים
אבל כשמשהוא סובל לפעמים כדי לתת לו ללחת
היום דיברתי עם ידידה בבר שאמא מתה ממחלה
הדבר הראשון שהיא אמרה הוא
שהיא מרגישה הקלה
מענין לא ?
כואב הלב
אם תרצי עזרה, בשיחה, עידוד.
אל תהססי.
ומותר לבכות.
לכלבים יש נשמה יפה
עברתי דבר דומה עם חתול של החברה הכי טובה שלי.
הלבטים שלה.
הכאב.
הגעגוע.
מחבקת מכאן.
(אין כוכבים...)
* יש מצבים בהם יש צורך בתהליך שאני קורה לו לשחרר באהבה. אני מתאר לעצמי שאת לא עושה אז זה סתם כי נמאס לך, רואים שאת קשורה אליה חזק ואת מאוד כואבת את התהליך הזה שנראה כחסר ברירה.
אני לא יודע מה חושבת הכלבה אבל אני בטוח שהיא יודעת שאת עושה את זה מחוסר ברירה וזה הדבר הבלתי נמנע למרות שאם אפשר היה אני בטוח שהיית עושה משהו אחר.
לא יודע אם מילים יכולות לנחם, אני רק מקווה בשבילך שתתגברי על זה ביום מין הימים
שבוע טוב ושלא תדעי עוד צער