
מאוד רחוק ממנו, אך הדבר אותו הוא מחפש באמת ,נמצא במקום הקרוב ביותר אליו. וזאת משום שהוא מתמקד בחיצוני ולא בפנימי. הן בחיצוני של המציאות והן בחיצוניות של עצמו.
אך אם יתבונן האדם לרגע וישאל את עצמו, האם מהצד של המציאות עצמה, באמת יש הבדל כלשהו בין תמונת המציאות המיוחלת לבין תמונת המציאות כרגע - התשובה כמובן שלא.:
לו היה האדם יושב עם עצמו ובודק את הפנימיות של הרצונות של עצמו, כלומר היה חוקר לעומק מה הוא באמת מחפש, ברצון הבסיסי ביותר שלו , הרצון הראשון שממנו נובעים כל הרצונות שלו. הוא היה מגלה שהדבר שאותו הוא באמת רוצה בפנימיות שלו, נמצא כבר בפנימיות של המציאות בכל זמן.
ככל שהאדם פחות מבין את הרצון של עצמו, כך הוא צריך שהמציאות תהיה בצורה ספציפית ומוגדרת יותר. ככל שהאדם מחובר יותר לעצמו ומבין את עצמו טוב יותר, כך טוב לו יותר בכל מקום.
ולכן במקום לחפש רחוק, צריך לחפש קרוב.
כבר זמן מה , אולי מאז חזרתי מהמסע להודו אני מתבוננת פנימה ומנסה להבין מהו הרצון הראשון שלי? ומדוע אני כה רוצה אותו? ואז גיליתי שמה שאני רוצה באמת - כבר קיים . כך שכבר ברגע זה ממש , מעולם לא הייתי קרובה יותר למה שאני באמת רוצה.
"אין לראות את הדברים אלא בלב בלבד, כי הדבר החשוב ביותר סמוי מן העין". (אנטואן דה סנט אכזופרי- הנסיך הקטן) |
פזיתרוזנטל אטיאס
בתגובה על ובחרת בחיים
תגובות (42)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אוהבת אותך.... תודה גדולה על ההבנה.
יום קסום,
תמר.
האדם לא המציא כמעט דבר,
הכל נמצא בכתובין.
תודה איש יקר.
קרן חברתי האהובה,
ואת הרי יודעת כמה קרוב...
נשיקות.
תודה עמי היקר,
יום נפלא ,
תמר.
תודה לך יקירתי,
יום נפלא,
תמר.
נירה יקרה,
אני מאמינה שלכל אדם מתאים או מותאם
סוג אחר של "טיפול", בשורה התחתונה,
שהאדם ילמד את היכולות שלו ואת הדרך להגשימן.
תודה לך,
תמר.
לאה יקרה לי,
ודאי שלא להפסיק לחפש, להמשיך ובמרץ,
אך להתבוננן היטב כי הדברים נמצאים בהשג ידך.
תודה לך,
תמר.
תודה עזרא.
תמר.
יקירה,
ממליצה מאד על טיול להודו,
אשמח לתת לך טיפים :-)
תודה על בקורך.
יום מחוייך,
תמר.
תודה אהוד.
זהבית יקירה,
שמחה שנהנת,
אני נהנת מבקורך,
חיבוק.
הילה יקרה,
תודה על התגובה המפרגנת,
יום מחוייך,
תמר.
נכון אמת ויציב
תודה .
מעניין עושה חשק לנסוע להודו, הכי קרוב להודו שהיתי זה בדימונה! אבל בעתיד אני מתכננת .
מאוד נהנית ומתחברת לתובנות שבמילותייך
תמר,
פסוט מקסים.
רק על ידי הסתכלות פנימה אפשר להבין מהי מטרתי האמיתית בחיי
ומה הדרך הטובה ביותר עבורי להגשימה.
תודה על השיתוף
והמשך שבוע מהנה,
הילה פרונטמאמנת אישית מוסמכתחברה בלשכת המאמנים בישראל טלפון: 054-3090470דוא"ל: hilafront@gmail.com
בשביל חייך © –אימון אישי להעצמה, שינוי והגשמהאימון בעלי קשיי קשב וריכוז – מבוגרים ונוער, אימון הורים / משפחתי.חיה חברתי החדשה,
את מרגשת בהבנה, בפירגון,
ובחיזוק ע"י הדוגמה שהבאת.
אז מה צריך יותר מאמונה בעצמך,
בהתבוננות וקדימה לעשייה - השמים הם הגבול.
תודה לך יקירה,
תודה יקירי,
שבוע קסום ומחוייך.
דונל יקר,
תודה על האגדה החסידית - מקסימה עם מוסר השכל ענק.
אז מה אנחנו צריכים יותר מאשר אמונה?
שבוע טוב,
תמר.
"אני" יקירתי,
אם כל התובנות עדיין לא הגעתי לנחלה,
יש לי לאן לשאוף אך ברור לי שזה אפשרי.
אוהבת את הניתוח שלך ,
תודה על תגובתך.
גליה,
אני מאד שמחה שנסעתי מסיבות שונות,
אך להיות בארץ ההזויה מחד והקסומה מאידך,
עושה את שלו.
תודה.
רותי יקרה,
נכון, וכאן רואים דברים רבים ונהדרים.
תודה.
יעלי,
כיף לי שקלטת והבנת על הקרוב - רחוק
שכיוונתי אליו.
תודה.
אהבתי את תגובתך.
ולמגדלור יש אורות מרחיקי אופק!
תודה טלי יקירה.
דליה יקרה,
מסקנתך לגבי הודו נכונה,
הם מקובעים בחיים שבעיננו נראים אומללים,
חסרי רצון להתפתחות, אין להם "דרייב" לחיים.
ודווקא משום כל החסרים שיש שם התובנה שלי
קלטה שיש לי כמעט הכל והתשוקה לחיים ולעשייה
תפסה מינוף שהכל אפשרי.
תודה לך,
תמר.
תמר יקירה...
פוסט מעניין על רצונות [סמויים או גלויים] משאת נפש, וחלומות,ויעדים שאנו רוצים להשיג...
כל אחד אכן,, הוך בדרכו שלו,,,והעיקר להאמין ולאהוב את עצמינו ודרכינו שבחרנו,,,
באהבה ממני *
תמד כייף לקרא ציטוטים של הנסיך הקטן,,
ספר ילדותי המנצח...
"במקום לחפש רחוק
צריך לחפש קרוב"
כמה נכון ואמיתי.
קרן
{מסכת תענית דף ח,ב.}
אין הברכה מצויה אלא
בדבר הסמוי מן העין.
ולרצון האמיתי,צריך יסוד.
מסכים איתך..
לפעמים הדברים החשובים
סמויים מהעיין.
תמר, צר לי, אבל אין לי שום חשק להכנס לנישה ההודית הזאת של ניוון הרציה שלי. לא אפסיק לרצות להשתפר, לא אפסיק לרצות ללמוד ולא אפסיק לרצות להשיג עוד השגים בתחומי האמנות ובמישור הרגשי שלי. נכון מה שאמר אקזפרי שהדברים החשובים סמויים מהעין אבל הוא לא אמר שצריך להפסיק לחפש אותם.
תודה
לאה
נפלא. פשוט תובנה נהדרת וחשובה ביותר
שלום
בטיפול בתמציות הפרחים אני אומרים כי אנו תמיד מקבלים את מה שאנו רוצים. לא תמיד אנו מודעים לרצון שלנו ולפעמים חוסר המודעות למחשבה הדומיננטית הוא המעצור אם קיבלתם משהו שאינכם מרוצים ממנו או אם לא קיבלתם משהו שאת םסבורים שאתם רוצים יש לחקור איזו חשבה ניהל רתכם.
שבוע טוב
נירה
נעים מאוד שמי חיה
בוקר טוב לך יקירתי
כתבת נהדר וכל מילה שלך חצובה בסלע
ברצוני להוסיף על דברייך
השתתפתי בסדנאת מהות - לפני קצת פחות ממיליון שנה ( 6 שנים)
ושם גרמו לכל הקבוצה להבין שלפעמים אנחנו " אוחזים"
בדבר לא הכי מתאים בעבורנו " הדוגמית היתה טוש בצבע שאנחנו אוהבים"
והיזדמנויות ניקרות בדרכנו ( המון טושים חדשים הוטחו
אל הרצפה כשאחת החברות אחזה בטוש האהוב עליה)
והיא לא התייחסה כלל ..........
אחד מההיזדמנויות ניקרה בדרכה קרוב קרוב אך היא לא " ראתה"
את ההיזדמנות הזו כי היתה נעולה על ההיזדמנות הממש לא נכונה בעבורה
תודה ששיתפת המערכת - לא חילקה כוכבים
אז אעניק לך חיבוק
ליום נהדר ושבוע טוב
תמר בוקר טוב
כל כך נכון
כל כך ראוי
מיקי
http://www.google.co.il/#hl=iw&source=hp&q=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8+%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%AA+%D7%9C%D7%92%D7%A9%D7%A8&meta=&aq=f&aqi=g2&aql=&oq=&gs_rfai=&fp=fca1398caa2b3886
האוצר מתחת לגשר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האוצר מתחת לגשר היא אגדה חסידית עם מוסר השכל, שסופרה על ידי רבי שמחה בונים מפשיסחה בגירסתה המוכרת יותר והמובאת להלן, ובגרסה שונה מעט על ידי רבי נחמן מברסלב.
[עריכה] העלילה
חסיד ושמו אייזיק מהעיר קראקא, חולם כמה פעמים שאם יסע לעיר הרחוקה פראג, ימצא שם אוצר, מתחת לאחד הגשרים הראשיים. הוא מחליט לנסוע לפראג הרחוקה, אך לאכזבתו, מגלה שהוא לא יכול לחפור מתחת לגשר, משום ששם שומרים אנשי משמר המלך. הוא מתעצב והולך אנה ואנה ליד הגשר. ראש השומרים שם לב ליהודי שמסתובב שוב ושוב סביבות הגשר, ושואלו לפשר מעשיו, הוא מספר לו על חלומו, וכתגובה השומר לועג לו, ואומר לו שגם הוא חלם חלום, שמתחת לתנור בביתו של יהודי ושמו אייזיק, בקראקא, (הוא אייזיק מושא הסיפור) מסתתר אוצר! הוא מוסיף כמובן, שלדעתו, אסור להאמין לחלומות, ושהחסיד עשה שטות בבואו עד לפראג רק מכח חלום. אז הבין החסיד שמטרת בואו לפראג הייתה רק כדי לשמוע זאת, שבעצם האוצר נמצא ממש מתחת לאפו. חזר לביתו, חפר מתחת לתנור, מצא את האוצר והתעשר, ובנה בכסף בית כנסת על שמו.
[עריכה] פרשנות
יש הסוברים שאגדה זו מבוססת על סיפור אמיתי, משום שעד היום בפולין עומד בית כנסת על שם רבי אייזיק בן רבי יעקב מקרקא, וגם על קברו כתוב "פה נקבר ר' אייזיק (בן) ר' יעקעלעש אשר בנה את בית הכנסת שנקרא ר' אייזיק (בן) ר' יעקעלעש.
רבי נחמן מברסלב הסביר שזהו משל לכל חסיד הנוסע לצדיק ללמוד תורה, והנמשל - שיידע כל חסיד בבואו אל הרבי, שהאוצר נמצא אצלו ממש. והוא צריך לחפור בביתו (גם במובן הרוחני של חפירה), כלומר בתוך עצמו, ויימצא את אוצרו. כלומר רק האדם יכול להושיע את עצמו, ולא אף אחד אחר.
ככל סיפור שעבר בעל פה, סיפור זה זכה לעיבודים שונים ולגרסאות שונות בעולם היהודי ואף מחוצה לו. ספרו המצליח של פאולו קואלו, האלכימאי, מבוסס גם הוא על מוטיבים זהים לאלה שבסיפור.
מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%AA_%D7%9C%D7%92%D7%A9%D7%A8
tamareli היקרה שלנו
כל כך עינג אותי תוכנו של הפוסט
את משקפ ת דוגמא למה שכל אחד בדרך כלל בשלב זה או אחר של חייו שואף אליו
וכמו שציינת :
חזרת מהודו להתבונן פנימה ולנסות להבין את הרצון הראשוני שלך ...
וגילית שמה שאת רוצה באמת - כבר קיים .
ואני יכולה רק להתקנא בך על שהגעת למעמד הזה
"אין לראות את הדברים אלא בלב בלבד, כי הדבר החשוב ביותר סמוי מן העין". (אנטואן דה סנט אכזופרי- הנסיך הקטן) תודה על המובאה המקסימה הזו
ושבוע טוב
זה העניין
לא צריך לנסוע להודו
כדי לגלות את עצמך
אבל בכל זאת
גם אני נסעתי
לעיונך/קריאתך:
http://www.ima-adama.co.il/authors/authors_galia_viret0_travel.htm
דברים שרואים מכאן. זה כל הסיפור.
רותי.
הי
למדוט על 'קצה האף'..
כאן ועכשיו לא חסר דבר.
לשבוע טוב
ממני יעל הרפז
"המגדלור מצוי בתוכנו, הוא מורכב מכל האמיתות שלמדנו בחיים, מחכמה ותבונה.......
כשאנו זקוקים לעצה, להדרכה, לפתרון - נמצא אותם תמיד במגדלור" (מתוך "המגדלור")
אהבתי !
*
אחד הדברים שהציפו אותי בביקורי בהודו
היה שזיהיתי שהאדם שם מנוטרל רצון,
וזה מה שמביא מדינה כל כך גדולה להישאר בפרימיטיביות וחוסר קדמה,
או לחילופין תפיסה מקבעת המונעת לחיות בהתפתחות ולקחת אחריות.
חושבת ומאמינה שדווקא הרצון הוא זה שמביא אותנו להתפתחות אישית והתחדשות תמידית,
ולכן תמיד כשעושה חשבון נפש עם עצמי, שואלת:
מה היום חסר לי בחיי והייתי רוצה לשאוף אליו?
כמובן שכל רעיון שיגיע, בהחלט יכול להיות חזון,
החוכמה לדעת לעשות את הצעדים (המעשים) הנכונים להגשמתו ,
חשוב להתחבר לכל שלב ושלב....כי הכל בסופו של דבר מקום היצירה שלנו:)