לפעמים נדמה לאדם כאילו הדבר שאותו הוא מחפש,  

מאוד רחוק ממנו,

אך הדבר אותו הוא מחפש באמת ,נמצא במקום הקרוב ביותר אליו.

וזאת משום שהוא מתמקד בחיצוני ולא בפנימי.

הן בחיצוני של המציאות והן בחיצוניות של עצמו.  

 אך אם יתבונן האדם לרגע וישאל את עצמו,

האם מהצד של המציאות עצמה,  באמת יש הבדל כלשהו בין

תמונת המציאות המיוחלת

לבין תמונת המציאות כרגע - התשובה כמובן שלא.:

 לו היה האדם יושב עם עצמו ובודק את הפנימיות

של הרצונות של עצמו, כלומר  היה חוקר לעומק

 מה הוא באמת מחפש, ברצון הבסיסי ביותר שלו ,

 הרצון הראשון שממנו נובעים כל הרצונות שלו.

הוא היה מגלה שהדבר שאותו הוא באמת רוצה בפנימיות שלו,

 נמצא כבר בפנימיות של המציאות בכל זמן.

 ככל שהאדם פחות מבין את הרצון של עצמו,

כך הוא צריך שהמציאות תהיה בצורה ספציפית ומוגדרת יותר.

ככל שהאדם מחובר יותר לעצמו ומבין את עצמו טוב יותר,

 כך טוב לו יותר בכל מקום.

 ולכן במקום לחפש רחוק, צריך לחפש קרוב.

 כבר זמן מה , אולי מאז חזרתי מהמסע להודו אני מתבוננת פנימה

ומנסה להבין מהו הרצון הראשון שלי? ומדוע אני כה רוצה אותו?

ואז גיליתי שמה שאני רוצה באמת - כבר קיים .

כך שכבר ברגע זה ממש , מעולם לא הייתי קרובה יותר למה שאני באמת רוצה.

"אין לראות את הדברים אלא בלב בלבד,

כי הדבר החשוב ביותר סמוי מן העין".  (אנטואן דה סנט אכזופרי- הנסיך הקטן)