כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    עד שייסגר השיבר

    7 תגובות   יום שבת, 12/6/10, 20:56

     

     

    בשבת,  ב-  12.06.2010, בשעה  ארבע אחר הצהריים, התכוונתי  לכתוב  על  אוזלת חיים  רצופה ומתמשכת  של חברה אחת שלי. חפשתי פתיחה הולמת,  שלא  תעציב אותי יותר מדי,  שלא  אדחיק ושלא אתרחק מלגעת  בנושא, ואם אצליח לגעת, שלא  תברחו  לי אתם, הקוראים, ואשאר , חלילה, וחצי תאוותי בידי.

     

    ובכן,  מספר התינוקות שנולדו  בעולם בשבת זו,  עד השעה הנקובה היה  269,337. מספר המתות  לאותו היום,  עד השעה הנ"ל היה  113,530 .

    תארו לכם, 113,530 מתות במשך פחות מיום,  ואני התכוונתי  לכתוב  על  אוזלת חיים   של חברה אחת שלי.  איזה חוסר פרופורציה!

     

    אגב כדי לקבל פרופורציות נכונות על עצמינו, על הקרובים לנו, על החיים  ועל  המוות, חובה להציץ מידי פעם באתר הנפלא הזה, שכתובתו:

    http://www.worldometers.info/

    על ידי לחיצה על כפתור עברית, אפשר לצפות בנתונים גם בעברית. המספרים רצים על הצג כמו מטורפים,  משתנים כל הזמן, ונותנים לנו תחושה אמיתית של  ריצת הזמן וחלופיותו.

    התבוננות  במאקרו-ראי כזה, מעוררת בלב הרהור או שניים על מהות החיים  ומשמעותם - שעור נפלא  בפרופורציה ובצניעות. (כשם אחד מספריה של וויסלבה  שימבורסקה, "מראה עם גרגיר חול")

     

     

    כבר שנים מכרסמים הסרטן והמאבק הרפואי בו, בגופה של חברה שלי. בשנה האחרונה, היא מרותקת  למיטה ולכסא הגלגלים ונעזרת בנערה נפאלית, שגרה אתה וסועדת אותה.

    מפאת הצער, אני לא מסוגלת לגעת ישירות בכיליון גופה ויופיה של החברה שלי, ואיכשהו,  כדי שיכאב פחות, אני  מגששת מסביב - הפעם בנערה הנאפלית, פ', שסועדת אותה  בשכר.

     

    נערה אמרתי, ולא היא, פ' נראית ילדונת, שחומה, נמוכה, יפיפיה, שחיוכה  זוהר, לא תמיד כמובן, רק כשהיא מחייכת. כבר ראיתי את פניה הצעירים, עצובים ומיוסרים. לא  מעט, חשבתי עליה.

     

    פ' היא רווקה בת 26, שבאה לכאן לעבוד, לתמוך במשפחתה בנאפל, אב, אם, מספר אחיות ואח.

    על חייה בנאפל אינני יודעת  הרבה, רק מה שנודע לי מפי החברה שלי, כלומר מפי המעבידה שלה, שאותה היא סועדת.

     

     

    אשה צעירה, זרה, מנותקת ממשפחתה ומנוף  מולדתה, שמבלה את מרבית  שעות היום והלילה בסעוד  חולה סופנית, בשירותה ובהתמסרות לבקשותיה וגחמותיה. בזמנה הפנוי היא משוחחת עם משפחתה באמצעות  skype , ומנהלת שיחות  ב- facebook   עם חבר אינטרנטי, מנפאל, שאתו היא חולמת להתחתן, בלי שפגשה בו אי פעם.

     

    פ' חובשת את פצעיה של החברה שלי, עוזרת לה להתלבש, מנעילה  אותה, רוחצת את גופה הדואב, מעסה את רגליה, מגישה לה תרופות. מבשלת ומגישה לה את הארוחות,  עוזרת לה  להתישב בכסא הגלגלים,  מכינה אותה  לבקור בבית החולים, דוחפת את כסא הגלגלים שלה בשכונה ובטיילת על חוף הים - עדה צעירה לכליון הבשר והתוגה המלווה אותו

    היא מדיחה את הכלים, שומרת על נקיונו השוטף של הבית, מסדרת את המיטה  את האמבטיה ומה לא - בקצור נוסף לסעוד, היא עקרת בית לכל דבר.

     

     

    בעצם, ככל שמחמיר מצבה של החברה שלי, והבקורים של בני המשפחה ושל החברים מתמעטים, כך  הולכות ותוכפות השעות שבהן  נגזר  גורלן של השתיים לחלוק את זמנן אחת עם רעותה.

    אשה חכמה, משכילה מאד, עשירה, על סף חייה, שמאבדת את גופה וכשוריה עוד קצת, כל רגע,  כל יום וכל לילה, במשך 24 שעות,  1440 דקות, 86,400 שניות, ומי יודע כמה שאיפות ונשיפות, כשהיא מודעת כל הזמן לאוזלת חייה  -  עם אשה צעירה, יפיפיה, חסרת השכלה, וחסרת נסיון, שמדברת אנגלית עלגת, ועברית עלגת עוד יותר, אשה עניה,  שזו לה יציאה ראשונה ממולדתה, מבית הוריה וממשפחתה.

     

     

    "אני מאד בודדה פה", אמרה לי, כשבאתי לבקר את החברה שלי וחייכתי אליה ולא השיבה לי חיוך, ואני חשבתי, עד כמה שתיהן בודדות בבית הגדול הזה, הכולא אותן  וגוזר עליהן שהות תחת קורת גג אחת. עד כמה גדולה התלות, עד כמה עצום מרחב הכליאה ההדדי.

     

     

    בתמונה- עד שייסגר השיבר. צלמה: באבא יאגה

     

    © כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/6/10 23:23:

      הכתיבה נפלאה והצילום גם כן.

      אין סימטריה בכאב, באבדן, כי פ' תזכה לחזור לנפאל ותתחתן, קרוב לודאי, עם החבר שטרם ראתה או עם אחר.

      למרות התפקיד התובעני והמדכא, יש לה הזדמנות לבנות את עתידה, לתכננו. אם היא בודהיסטית, השהייה בקרבת המוות נתפסת אצלה באופן שונה מזה המקובל בחברה המערבית הנוצרית או היהודית.

      והצער שלך עובר גם עובר אלי הקוראת.

       

      דפנה.

        19/6/10 21:16:

      צטט: מסלו 2010-06-19 15:45:13

      שליש מאיתנו ייחלו במחלה הארורה

      10% ימותו ממנה

      אבל החיים זה עכשיו

      ועכשיו - עדיין הכל בסדר

      אז יאלללה בלאגן

      לחיות ועכשיו

      כל כך צודק, שמתחשק לי להזמין אותך להיות חבר שלי, אני כבר שולחת הצעת חברות

       

        19/6/10 15:45:

      שליש מאיתנו ייחלו במחלה הארורה

      10% ימותו ממנה

      אבל החיים זה עכשיו

      ועכשיו - עדיין הכל בסדר

      אז יאלללה בלאגן

      לחיות ועכשיו

        13/6/10 21:04:

      צטט: זירעונית קוסמית 2010-06-13 14:57:06

      עוד תפקיד יש לבחורה

      הנאפלית

      עזרא במעברים

      מהעולם הזה אל העולםםםםםםםם.....

      לא פשוט הסיפור שהבאת לנו

      בשורות טובות

      שבוע טוב*

       

      כן, לא חשבתי על זה. תודה

       

        13/6/10 21:03:

      צטט: life3 2010-06-13 14:07:10

      חרף המאזן - תארת קשר של חיים. ראי כאן

      תודה, ההערה נכונה. קראתי את הפוסט שלך ושוב תודה.

       

      עוד תפקיד יש לבחורה

      הנאפלית

      עזרא במעברים

      מהעולם הזה אל העולםםםםםםםם.....

      לא פשוט הסיפור שהבאת לנו

      בשורות טובות

      שבוע טוב*

       

        13/6/10 14:07:
      חרף המאזן - תארת קשר של חיים. ראי כאן

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין