רומנטיקה זה אני!
סיפורים רומנטיים מכל הסוגים, שיחדירו מתיקות גם ללבבות שהתייבשו כבר...
פוסטים אחרונים
- ביקור מולדת - סיפור רומנטי לשנה החדשה ! 12/9/18
- סוף סוף! ספרי החדש "שדה הנשיקות האדומות"!!! 12/6/18
- הקשיבו לי! הופעה מחודשת של סיפור רומנטי מאלף 11/12/17
- פגישה במוגרבי -סיפור רומנטי ליום העצמאות -הופעה מחודשת! 12/5/16
- ירח דבש מואר -סיפור רומנטי לחנוכה 13/12/15
- הסוכה הירוקה -סיפור עתידני רומנטי לסוכות 30/9/15
ארכיון
האביר על הסוס החום -הסיפור הרומנטי השבועי- בהשראת צילום של מיכאל בלק מהקפה
העפתי מבט אחרון אל דמותי במראה, וחייכתי בסיפוק. השמלה הלבנה המקושטת בחום הלמה את עורי בצבע הקקאו. המניפה הלבנה שנופפתי בחן מול פניי , הייתה ניגוד מושלם לעיניי החומות שנצצו באושר ובציפייה. הכול היה מוכן לבריחה שלי. עוד שעה....
אספתי את שערי גבוה והדוק, ונעצתי פרח במרכזו. הסתחררתי קלות מול המראה, בחזרה אחרונה לקראת ריקוד הפלמנקו, שיהיה האחרון שלי בפרו. חורחה הקבאלרו, בן זוגי לריקוד, יגיע לבוש בחום מכף רגל ועד המגבעת לראשו, על גבי סוס לבן. כך סוכם מראש. זה יהיה האות שקרלוס, חברו הטוב, מוכן לעזוב את אשתו ולברוח אתי למכסיקו, שם נתחיל בחיים חדשים, הרחק מהמשפחות שלנו, שהשקו אותנו כל כך הרבה מרורים!
קרלה וקרלוס. אפילו השמות שלנו מתאימים כמו סיר ומכסה. תמיד היינו יחד, עוד מגיל 6, כשרדף אחריי ומשך לי בצמות, שנינו יחפים, צווחים מעונג, מתרוצצים בשכונה עד שההורים קוראים לנו בזעם: "קרלה! הביתה מיד!", "קרלוס! אם אתה לא מגיע הביתה תיכף, אתה חוטף מכות!". לפעמים התחבאנו מהם בין העצים במטע הסמוך, מעמידים פנים שמשפחותינו לא שונאות זו את זו במשך דורות, וששנינו מתחתנים. כבר היו לנו שמות לילדים שלנו – קרליטוס וקרלוטה....
אך חלומות לחוד ומציאות לחוד. בגיל 25 הוכרח קרלוס לשאת את האישה שבחר לו אביו. לעולם לא אדע במה איימו עליו שיעשה זאת. בזמן הטקס כלאתי את עצמי בחדרי, מתייפחת לתוך כרי. מהשכנים שמעתי אחר כך, שדמעות זלגו מעיניו של קרלוס לאורך כל הטקס. שנתיים ארורות עברו. אין ספור חתנים פסעו לתוך ביתנו, אך אני בסירובי העיקש: "לא אתחתן לעולם!".
"כן, כן, מילים יפות יש לך למכביר...אבל מי יפרנס אותך?", נזפו בי הוריי, אחיי ואחיותיי כל יום וכל שעה. "אני אפרנס את עצמי!", התרסתי, והצעתי את עצמי להיות רקדנית פלמנקו במופע השבועי של הכפר שלנו, מופע המושך אליו תיירים מכל העולם – "הרקדנית והקבאלרו על הסוס". זהו מופע מיוחד וקשה ביותר, כשהרוכב מוביל את הסוס במהירות מסחררת מסביב לרקדנית הפלמנקו, ויחד הם יוצרים דיאלוג מרהיב ביופיו. לא כל אחד מתקבל לעבודה במופע כזה, אך כישרון הריקוד שלי עובר במשפחתנו זה שנים. מספרים, שסבתא שלי הייתה כל כך מוכשרת, עד שהגבר העשיר ביותר בכפר התאהב בה אחרי שצפה בה פעם ראשונה רוקדת פלמנקו במועדון לילה בעיר הסמוכה.
כל שבוע הופעתי, והצטיינתי בעבודתי, עד כדי כך שקיבלתי את המשכורת הגבוהה ביותר מבין הרקדניות. הוריי לא אמרו עוד מילה על חתונה, אך מאחורי גבי שמעתי אותם מתלחשים ונאנחים –"מה יהיה עם קרלה בסוף? היא תישאר בתולה זקנה עד סוף ימיה. איזו בושה למשפחה!". העמדתי פנים שלא שמעתי. לפעמים הייתי רואה את קרלוס עם אשתו מרחוק. הם ישבו בשורה האחרונה. אשתו נראתה חמוצה וזועפת, והוא לא הסיר עיניו ממני, ומבטו היה ספוג כאב.
ואז, באחד הימים, העיף לעברי חורחה פתק מקופל, כשהוא רומז לי בניד ראש, לקחת אותו . חטפתי את הפתק בתנועות ריקוד מסוגננות, והסתרתי אותו מאחורי המניפה שלי. אף אחד בקהל לא הרגיש. באצבעות רועדות פתחתי את הפתק לאחר המופע. זה היה מסר מקרלוס. המסר היה קצר: "אני לא יכול לסבול יותר. בואי נברח יחד למכסיקו!". לבי הלם בחזי בטירוף. אז בכל זאת לא איבדתי את אהובי לנצח כמו שחשבתי!
חורחה, כך הסתבר, היה איש סודו של קרלוס מאז נישואיו. איש לא ידע מנין הופיע. הוא פשוט הופיע יום אחד והתקבל למופע בקלות, לאחר שהפגין כישורים יוצאי דופן בשליטה על הסוס. קשה היה לדעת אם קרלוס הוא שיזם את החברות אתו כדי לקבל עלי מידע, או שהשניים התחברו מסיבות אחרות. אך חורחה התגלה כחבר מסור, והפתקים המשיכו להגיע, עד שסוכמה סופית הבריחה.
עלי היה לרקוד במופע האחרון שלי, כאילו הוא מופע רגיל, וכשאראה את האות, רוכב לבוש בחום על סוס לבן, אדע שהכול בסדר, והבריחה תצא לפועל מיד אחרי המופע. דמי זרם בעורקיי באון, הרגשתי התרוממות רוח כאילו לקחתי סמים. לא יכולתי לאכול כל היום מרוב התרגשות. הצצתי אל הקהל. שורות שורות גדשו את אצטדיון המופע בחוץ. ים של ראשים. הפועלים עשו הכנות אחרונות למשטח הדשא של ההופעה, כשהם מנקים אותו עד שהבהיק. הכול היה מוכן. גם אני.
כשנשמעו צלילי המוסיקה הראשונים, פרצתי החוצה בצעדי ריקוד מתרוננים, כשאני אוחזת בשובל שמלתי, ומנופפת במניפה הלבנה בתנועות רבות חן. ואז הופיע הרוכב בדהרה . הוא הסתחרר מולי כל כך מהר, שלא שמתי לב בהתחלה, שהוא לא לובש חום, ולא יושב על סוס לבן. קיבתי שקעה לירכתי גופי, כשהבחנתי, שהוא לבוש כולו לבן, ורוכב על סוס חום! הפוך ממה שקבענו! בתנועות מוכניות, פרי ניסיוני הרב, המשכתי לחולל, כשהסוס מסובב אותי, מסרבת להאמין שהבריחה לא תצא לפועל!
מוחי חיפש בקדחתנות תשובות. אשתו של קרלוס גילתה את תוכניתו, והזעיקה את אחיה הגברתנים עם גרזנים...הוריו גילו את מה שהוא זומם, וכלאו אותו במרתף הבית....בדרכו הנה הוא התהפך עם רכבו מרוב התרגשות, וכעת הוא שוכב בבית חולים פצוע אנוש.... אני ממשיכה לרקוד, והדמעות חונקות את גרוני. כל גופי כואב כאילו היכו אותי בשוט. סוף לתוכניתנו להתאחד....הקץ לחלומנו לפתוח בחיים חדשים בארץ אחרת....
אצבעותיי האוחזות במניפה מזיעות. דומה שהריקוד לא ייגמר לעולם. כרעם עמום אני שומעת לבסוף את תשואות הקהל. אני קדה אוטומטית. חורחה יורד מהסוס וקד אף הוא. שנינו קדים יחדיו ועוזבים את רחבת המופע לעבר ביתן ההלבשה. אני גוררת את רגליי כאישה זקנה, כאישה שעולמה חרב עליה...
חורחה מושיב אותי על כיסא ומגיש לי כוס מים קרים. אני מנסה ללגום, אך גרוני מסרב לבלוע. חורחה מגיש לשפתיי בקבוק, ומאלץ אותי לשתות. האלכוהול צורב את קיבתי,אך אני לוגמת שוב. "מה קרה?", אני שואלת בלי קול. חורחה מתבונן בי במבט מלא חמלה. אחר כך הוא מספר לי בעדינות, שקרלוס חזר בו. הוא לא מסוגל לעשות זאת. אין לו כוח נפשי להתעמת עם המשפחה שלו, ומן העבר השני, הוא לא מסוגל לפגוע באשתו, שמעולם לא עשתה לו כל רע. היא לא אשמה שהכריחו אותו להתחתן אתה.
אני מקשיבה, אבל המילים –כמו זר של מנעולים....לא אומרות לי כלום. אני מבקשת מחורחה עוד קצת מהמשקה החזק, הצורב הזה. אני שותה עוד ועוד כדי לשכוח. אני נהיית עליזה ומחבקת את חורחה, רוקדת אתו באמצע החדר, כשאני מפזמת לי את השיר מהמופע שלנו. חורחה נענה. גופו החסון נצמד אליי, אצבעותיו מלטפות את שערי. עיניו חמות ועמוקות כשהוא מתבונן בי כל כך מקרוב. אנחנו רוקדים בתיאום מושלם, בדיוק כמו במופע.
כשהשחר עולה אני מריחה ריח חזק של קפה. אני לא מבינה מה אני עושה בביתן ההלבשה. חורחה נכנס לחדר עם ספל מהביל ומגיש לי אותו . בבת אחת אני נזכרת במפח הנפש של אתמול. "היום יום חדש", אומר חורחה, כאילו קורא את מחשבותיי. אתה עושה קפה ממש טוב", אני אומרת. חורחה מחייך. "אני עושה עוד דברים ממש טוב.", הוא עונה, וכורך את זרועו מסביב לכתפי. אני מתאמצת לחשוב על קרלוס, אהובי, אך לא מצליחה.
* הסיפור נכתב בהשראת צילום של מיכאל בלק, חברנו מהקפה * כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c) |
תגובות (59)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פאני'לה היקרה, תמיד את מרגשת אותי. בטח גם לך יש הילה מעל הראש!
אם אין סוס, תמצאי איזה גבר חסר ערך ותרכבי עליו...הרבה נשים נשואות עושות את זה...
חן חן!
צילום נהדר של מיכאל.
ואילו היא, טפשה שכזאת, איך לא ראתה את חורחה עד שלבש לבן... טוב שקרלוס חזר בו, ואילץ אותה לפקוח את העיניים.
*
אחחחחח, סיפור כה סוער ומסעיר, בקצב של צעדי פלמנקו והלמות פרסות סוסים...!
עם כל הכבוד לקרלוס אהוב הנעורים, בסוף קרלה אכלה את גלידת הקרלו עם חורחה...( :
בכוחו של ציור של חברה מקפה
נולד לך אלומה סיפור יפה
עם רגש עז וריקוד חושים
הממרי את הכתוב אל שחקים
אין עליך אף אחד לא יכולה
כי מעל ראשך מאירה הילה
תודה לך על סיפור נפלא
שבוע טוב עטוף ברכה.
אכן ביני ובין מיכאל יש כימיה מיוחדת במינה!
השילוב בניכם נפלא
והקצב....(:
סיפור יפיפה.
*
חן חן לך, חבר נאמן ויקר!
אלומה,
תודה על סיפור מרגש
מצטרף :)
איזה סיפור...
רוצה גם טוויסט.
*
אלומה, לא שכחתי את קרלה וקרלוס , ואת נעימת הרקע ושבתי לככב לאהבה !
*
כוכב
מרתקת!!!!!!!!
מירית יקירית, ברוכית הבאית! חן חן על ביקורך הראשון הכה מענג!
מונדיאל זה סוג של בירה....
מיכאל מוכשר שלנו! אל תתנצל, כי בזכות הסוס החום קפץ לי הסיפור למקלדת. לא יודעת אם סוס לבן שחוק ולעוס היה עושה לי את זה....אתה תמשיך לצלם מהקרביים ואל תדאג, יש למקלדת שלי קשר ישיר לקרביים שלך...
אלומה יקרה,
איזה ספור רומנטי מרגש ומחסיר פעימות בלב עם סוף אופטימי ואוהב.
כל הכבוד לך על רומנטיקה היפה .
אילנה
*לא צופה במונדיאל, אך קוראת את סיפורך המרתק .
הדמויות שתיארת סוחפות אותי למחוזות אחרים.
הסיפור הבא שלך בע"ה יהיה קשור למונדיאל!!!
שבוע טוב
שאפו עם קצב לסיפור אלומה:))
שאפו לצילום היפהפה של מיקי :)
גמני צופה אדוקה של המונדיאל
}{שטוטית
ממש מתנצל שצילמתי סוס חום אלומה... איזה סיבוב של 180 מעלות הבאת בסוף,
אז אולי זה דווקא בסדר הסוס החום.
ספור יפה לתמונה יפה :)
אלומה,
את נהדרת!!!
כל סיפור משאיר טעם של עוד.
תמשיכי.
כוכב באהבה.
סיפור נפלא...
ואין כוכבים.
איזו באסה..
אתמול רבים התלוננו...ואני ביניהם. חלק גדול לא קיבל כוכבים.
אשוב.
נהניתי לקרוא כמו תמיד
סיפור ססגוני, סוחף, כובש
ו...מפתיע
דוז פואה
אסתי
ואני חשבתי שהאהבה נצחית...
תמים שכמותי
פעם ראשונה נחשפת לכתיבתך
WOW WOW
אוהבת את כתיבתך
וסיפורך מושך לעוד
שבוע טוב
מירית
אז בסוף הסוף היה טוב? ומה זה "מונדיאל"?
יצא לי לראות הרבה רקדניות פלמנגו
הייתי בספרד במספר הופעות
אבל בקובה זכיתי לראות צעירים וצעירות
רוקדות ריקו סקסי מדהים ועוד אחד ועוד
והתאהבתי בזה.לא בסקסי....בריקוד.
סיפור יפה,כרגיל,האהבה כואבת יותר מכאב שיניים
זה בטוח.
maksim asim dmut kol shehu lesachek a tafkid
efshar ani......
אכן כן,אלוף המבקרים הספרותיים שלי! ולמשפט האלמותי שציטטת אוסיף את המקור היותר מדויק שלו -אחרי אוטובוס ובחור אף פעם לא רצים, כי תמיד יבוא אחר"
את תמיד חיובית ושופעת טוב! מעריצה אותך!
ותגובותיך המפרגנות גם כן חלק בלתי נפרד מהפוסט שלי!
הוא שונה בפרט אחד קטן, אך חשוב: הוא לא נשוי....
סיפור נפלא.
המסר שגם לאהבה גדולה יכול להיות (לפעמים...) תחליף.
כמו שאמרה "בעלת נסיון" אחת:
"בחור זה כמו אוטובוס... הלך אחד - יבוא אחר..."
שבוע טוב,
רמי
תודה יקירה
כרגיל כייף איתך...
תענוג אמיתי
שבוע ציבעוני וחיובי
*
* פנינה
הסיפור הרומנטי הפך אצלי לחלק בלתי נפרד מהשבת שלי
מקסים
איזה גיבורה בנית עבורנו אמיצה,יצירתית ואוהבת
כששאלתי את עצמי במה שונה חורחה מקרלוס
לא היתה לי תשובה מוחצת
העיקר שקרלה היא הגבורה האמיתית של הספור
נכון מאוד! גם אני בעד אבירים! כל אביר שאני פוגשת, זה מאצ'ו אחד פחות על הכדור...
העיקר שנהנית, זה הכי חשוב בשבילי!
בדיוק! ושימי לב לסוסים חומים שנראים רגילים לגמרי, והם הסוסים הלבנים החדשים!
הפעמת את לבי בתגובתך האקזוטית...
תגובותייך מרתקות אותי!
התענוג השבועי! והעיקר אביר... אנחנו בעד אבירים!
כל עוד יש אבירים... לא תמה התקווה לחולל... ולהתחולל (-:
סיפורך הרומנטי יפה כמו תמיד, אלא שהיום , משום מה, לא קבלתי את קצבת הכוכבים הרגילה,
ועד שההנהלה לא תיתן כרגיל, לא אוכל לככב. סורי.
שבוע נעים !
אלומה כוהנת הרומנטיקה,
תודה על סיפור חדש
ומשובב לבב.
נהנתי.
מוסר ההשכל: יש המון אבירים.
על כל מיני סוסים.
צריך לשים לב ולא להיות
תקועים בעבר....?
שבוע קסום ואהבה לך,
א י ל נ ה
אלומה,
דמויות אקזוטיות,
מרגישים את קצב הריקוד
ופעימות הלב.
והעיקר יש אהבה
הצילום של מיכאל מקסים
תודה ושבוע נפלא
תהני מהמונדיאל
דבי
יש תקלת כוכבים בקפה
לא מילאו לי את הסל
אשוב
אלומה,
את פשוט מרתקת...
איזה כף לקרוא אותך.
אוהבת אותך.
רומנטית שלי...תודה!
חברי היקר, התגובה שלך שווה לי אלף כוכבים! ואני אומרת לך את זה כשאני עוזבת לרגע את אנגליה-ארה"ב....(אין שינוי עדיין....)
אולה!!!
רומנטיקה ודרמה בתיבול פלמנקו
מה אפשר לבקש יותר!
אהבתי
תודה!
WOW , מה אני צריך יותר ? ריקודים, סוסים, אהבה, בחירות ועוד ......
רק דבר אחד חסר לי ! כוכבים על מנת לככב את הסיפור (בעיה טכנית של האתר כנראה) וכוכב גם לצלם *
התחיל כבר המונדיאל ?
שרי, הזריזה בתבל!!! חן חן על הפרגון הענק! בגלל המונדיאל הסיפור עלה מאוחר מהרגיל, אז מקווה שלא התייבשת...
אלומה,
איזה כיף לי לקרוא אותך!!
סחפת אותי בסיפורך, כמו הריקוד שבסיפור . . .
הסיפור שלך הוא כל כך "את"
את - בהתלהבות,
את - באדרנלין,
את - ברומנטיות,
את - בספונטניות,
===========
אהבתי את הטוויסט בפינלה,
לפעמים יש גם דברים מקסימים
מתחת לאף שלנו . . .
צריך רק להבחין בהם.