| גבר נכנס לקשר, במילה או שתיים ומעורר בך עניין. גבר כותב לך, מחמיא פה ושם ומצית בך חיוך.
גבר מבקש לדבר בטלפון, מתלהב מקולך, עדיין מחמיא ויוצר בך שמחה.
גבר רוצה קשר הדוק יותר. מתחבר למסנג'ר מדליק מצלמה ומדליק אותך.
גבר מציע להפגש, גבר קובע פגישה ואת מתרגשת.
גבר פוגש.
גבר יושב מולך ובוהה בך, בשפתייך, בשפת גופך, בהתלהבות.
גבר מדבר, מחייך, מספר את עצמו, מקשיב, מעודד, מרגיע, אוכל, שותה
אולי גם מעשן (אם מותר), בוחן, משתטה, נוגע פה ושם , קליל ורוצה .
גבר רוצה, זורח וזורם וגם את. אין יפה ומושך מגבר זורח וזה מרגיש "סוף סוף" ו"יש!"
גבר מקסים, מעניין, נדיב וטוב לב, סקסי (הו אמא), חמוד, ואת אולי כבר מפנטזת (בלי אולי, בטוח).
גבר אומר לך כמה את נהדרת, יפה, מיוחדת ומקסימה ואת - מסמיקה.
גבר אומר לך "אנחנו מכירים כבר 20 שנים" כך אני מרגיש..אולי אומר לך
ש"את ודאי הנשמה התאומה שלי" (אם אכן קיים כזה דבר). והבטן שלך נמסה.
גבר רוצה מגע בסוף הפגישה, גם את, (למה לחכות, אתם כשתי אבוקות)
אך זה לא יוצא. (הילדים בבית) מסתפקים במעט, יודעים שזו רק ההתחלה. גבר אומר למחרת, שוב, שהוא מרגיש שאתם מכירים כבר 20 שנים שהוא לא זוכר את עצמו מדבר כך עם אשה כבר שנים רבות ואת שומעת את קולו מחייך דרך הטלפון או דרך כתיבתו ורוצה כבר ללטף...והמתח גדל ואת כמעט מוכנה לכל דבר.
גבר מנסה לקבוע עוד פגישה ואיכשהו היא לא נקבעת מיד...(קורה, עיסוקים)
ואז -
גבר לא עונה על מכתבון חם ראשון שלך אליו, ואחר כך, לא עונה על השני....פתאום הוא נעלם ליומיים שלמים ואחר כך -
גבר נעלם לעוד יום.
מהמייל, מהמסנג'ר, מהתקוות ומהחיים שלך ואת לא מבינה,לכן את שואלת את עצמך..."אשה אחרת"? ועונה - "לא יתכן..."ואז שואלת אותו (בטלפון. אלא איך?).
גבר מנפיק תירוץ כלשהו דרך... הטלפון (זה המחיר שאנחנו משלמים על התקשורת המפותחת שלנו)...ובאמת שלא משנה מה אמר.
"לא יכול לתת עכשיו, לא מרגיש טוב עם עצמי, צריך פרטיות (מה זה???)
מבולבל, לא יודע לאהוב, אני נשוי, עסוק, חולה, לפני נסיעה, אולי עוד שנתיים..."
גבר לא שוכח לומר באותה הזדמנות "את מדהימה, את אדם טוב, לא פוגשים כמוך כל יום..." (גסיסתה של נדיבות)
ואז, גבר נעלם סופית ואת לא קולטת איך הוא אומר כל כך הרבה משפטים המנוגדים לעצמם ולרגע הקודם שלכם ומתחילה לשאול את עצמך: "האם זה אומר עלי משהו?..".
גבר נעלם ופשוט שכח. שכח את שרצה, שכח שהיתה כבר הבטחה לא מדוברת בין שניכם...ואין חשיבות לזמן. זה יכול לקרות שבוע אחרי, שבעה חודשים או 20 שנים... זו תמיד הפתעה כי במציאות היה רק טוב בינכם.
גבר שכח ואת יודעת שאין יותר תקווה לחיבוק, לטיפה או התמסרות. ואת לומדת לחיות עם זה כי אפשר גם בלי. והפגיעה בכלל נמצאת במקום אחר.
גבר שכח. והוא בעיקר לא זוכר שקודם כל את בן אדם ואם הוא הרגיש ש"אנחנו מכירים מאז ומתמיד", אולי גם את הרגשת כך. הוא ממש לא זוכר לחשוב על זה. הוא לא חושב על האפשרות שאת יכולה לדאוג לו למשל. (זה נורמלי לדאוג לגבר שאת מכירה 20 שנים...לא?) הוא ממש לא חושב שהיית רוצה לשאול לשלומו? אולי לשוחח איתו כשני חברים ותיקים? כשני בני אדם? שתרצי לאחל לו חג שמח? הוא פשוט לא חושב...על כל זה...אז על מה הוא כן חושב? גבר שידע לספר לך ששתיקה והתעלמות נחשבים כמעשה אלים, שוכח את שאמר כשהוא נעלם ושותק.
גבר נעלם ומתעלם שוכח גם את עצמו. שוכח שגם הוא , קודם כל, הוא מין בן אדם שכזה ושכל בת אדם אשר יפגוש, רואה בו , "בן אדם" הרבה לפני שהיא רואה אותו רוכב על סוס כלשהו. ככה זה גבר גבר כנראה. גבר , אולי הוא בן אדם ששוכח קודם כל את עצמו. ואני מקווה שישנם עדיין גברים - בני אדם אשר יודעים וזוכרים שאפשר גם להיות חברים טובים...וגם אם לא הצליח לכם הביחד הם יודעים לסמוך עלייך שאת בן אדם, וישארו בקרבתך לפחות כבני אדם. שיזכרו שידידות זהו עניין כה פשוט לקיים. פשוט קליל ושאינו צורך אנרגיה מיוחדת אם אתם בני אדם, (לעומת האנרגיה המבוזבזת בהעלמות והתעלמות) ובינתיים, את אפילו לא כועסת, סה"כ וחוץ ממנו, החיים מחייכים אלייך, היקום הוא מאד ידידותי, ואת עדיין משוכנעת שגברים הינם יופי של המצאה...
אך ברגע שגבר נוסף יאמר לי (שוב)"אנחנו מכירים כבר 20 שנים" אקום, אקח את התיק, המעיל, המשקפיים, אשאיר 20 ש"ח לטיפ (את הלימונדה שלי הוא ישלם) אשתוק, אעלם ואתעלם ממש כמו גבר. |