קשישה צחקנית בארץ הפיות

מאת: אורנה גל  

בארץ הפיות אשר ביער גרה קשישה צחקנית. לא תמיד יצא לה שם של צחקנית. בעברה היא היתה אשה רגילה וטרודה, ככל אשה, המנסה לתמרן כמיטב יכולתה בין משפחתה ועבודתה. 

לאחר שפרשה לגמלאות, היא קנתה לעצמה חלקת אדמה קטנה בארץ הפיות ובנתה לה בית חמוד, לא גדול מדי (מטעמים פרקטיים של תחזוקה שוטפת) וגם לא קטן מדי (למקרה שהילדים והנכדים ואף הנינים לעתיד, יבואו לביקור). ככל גמלאית היא החלה לעסוק בתחביבים שונים. היא נרשמה למרכז הקהילתי בעיר הסמוכה ונהגה לפקוד את החוגים השונים ולהתרועע עם הגמלאים, שפקדו את המקום. הכל היה ממש שגרתי, ראוי וצפוי.

 אלא שבשעות הערב המאוחרות, לאחר כל הפעילויות הללו, נהגה הגמלאית הטריה, לבחון את פניה במראה. הקמטים, שרשמו את תוויי פניה החדשים, העסיקו אותה מאד. גם בעניין זה אין כל דבר יוצא דופן, להוציא עובדה אחת. היא לא חשבה כלל על פלסטיקאי ולא קראה מודעות של מכוני יופי בעטייה של ההתבוננות הזו. אתם חייבים להודות, שזה מוזר מאד. הקמטים של האשה הזו ריתקו אותה יותר מאשר הטרידו אותה. 

בגיל 65 היא שמה לב לצורת פייה זערורית וקורנת שבצבצה לה מעל השפה העליונה. כמה חודשים לאחר מכן הופיעה מכשפה (קלאסית כזאת, על מטאטא) בקמטי הצחוק שבצד העין הימנית.  במהלך השנים הבאות, באו והופיעו בין הקוים והקווקווים החדשים פיות נוספות, שיצאו במחול עם שדוני יער. לצד המכשפה נוצרה קהילה שלמה של מכשפות וקוסמים. נסיכים ועלמות יצאו ובאו מבין השיחים או הארמונות. דרקונים ואבירות הלכו שלובי זרוע.

כך זה נמשך עד עצם היום הזה, שבו אנחנו זוכים סוף סוף לפגוש את הקשישה הצחקנית לרגל יום הולדתה התשעים ותשעה. 

ובכן, הנה העוגה. עוגה גדולה. מפוארת. עם שוקולד וקצפת ודובדבנים לקישוט וכמובן נרות. ומי יושב במסיבה? שתיים יושבות במסיבה - הקשישה ומולה המראה.  

יושבת הקשישה ומביטה במראה. ומולה חגיגה גדולה. יוצאת פיה ורודה ומניחה לה כתר על ראשה. יוצא אביר גיבור ומעניק לה מתנה עטופה. יוצאת קוסמת כחולה ומעניקה לה ברכה. יוצא פיון חייכן ומעניק לה ריקוד עליז.  

צוחקת הקשישה ומוחאת כפיים. אוכלת עוגה ונהנית עד השמיים. 

פתאום!!! שוד ושבר. איזו צרה. נכנס אל המסיבה מכשף רע.  

ממהרת הפיה הורודה לחזור אל השפה העליונה. ממהר האביר הגיבור לחזור אל הקמט שמעל הגבה. ממהרת הקוסמת הכחולה לחזור אל קמטי הצחוק וההבעה. ממהר הפיון הענוג לגלוש אל תלמי המצח בחזרה.  

במסיבה נשארת רק הקשישה , מולה מראה ולצידה, אבוי, מכשף רע.

אומר המכשף הרע בקול רם, היישר אל אוזנה הישישה:" גיברת זילברג עכשיו הולכים למקלחת ולישון. כבר שמונה בערב."

כל הזכויות שמורות לאורנה גל (C)