למרות דיבורים מתמשכים על אודות אינפלציה שבדרך, העדויות לגבי התגברות הדרגתית של לחצים דפלציונים הולכות ומצטברות. התופעה משתפקת היטב בנתונים הרשמיים של מדדי המחירים – לצרכן וסיטונאים – של מרבית המדינות המפותחות, אבל היא מוצאת ביטוי מובהק באפיק הסחורות.  

אפיק זה מתפצל בין הרבה תחומים, ולכל תחום איפיונים משלו וגורמים ספציפיים המניעים אותו. תמיד יש תחומים או תת-תחומים הסובלים מפגעי טבע או מאירוע חיצוני חריג, וישנם גם הסובלים מהתערבות של בני אדם. לכן כדאי לבחון את התפתחות מדדי הסחורות: קיימים מספר מדדים, שכל אחד שונה מבחינת הרכב הסחורות שהוא מכיל,וגם במשקולות שהוא מעניק לכל סחורה או קבוצת סחורות. כאשר קיימת מגמה ברורה של ירידה ברמת המדדים האלה לאורך כמה חודשים – וזה המצב עכשיו – אפשר לומר שהמסר מאפיק הסחורות הכללי הוא די ברור. 

אחת מקבוצות הסחורות החשובות ביותר היא של הגרעינים, כאשר שלושת הגרעינים המובילים, מבחינת חשיבותם לסחר העולמי ומעמדם הבכיר בתחומי החקלאות והתעשייה (ואפילו האנרגיה, בשנים האחרונות – הודות ל'דלק הביולוגי') הם תירס, חיטה ופולי סויה. כמובן שגם האורז חשוב ביותר במזרח הרחוק, וישנם גם גרעינים משניים, כגון שיבולת שועל, אבל כאמור, אלו הבולטים. 

ומה שבולט לגביהם לאחרונה היא מגמת הירידה במחירים של כולם. במהלך השבוע החולף כולם רשמו רמות שפל חדשות, בעומק שלא נראה כבר הרבה זמן, אך הם הצליחו להתאושש מעט מרמות אלה לקראת סוף השבוע. 

מחיר התירס הגיעו לשפל של 335 סנט לבושל באמצע השבוע, לפני שנסגר בחזרה כמעט ב-350 ביום שישי. בכך הוא התקרב מאוד לרמה של ספטמבר אשתקד, של 333.75, שציינה את נקודת השפל מהשיאים שנרשמו ב-2008, באיזור של 720 סנט לבושל. יתרה מזו, מבנה הגרף המצורף מצביע על מגמת ירידה מובהקת בחודשים האחרונים, של סידרת שיאים שהולכת ויורדת ורמות שפל שכל אחת נמוכה מוקדמתה, כך שבהחלט ייתכן שנראה רמות נמוכות יותר.

 המקור: אתר הוול סטרייט ג'ורנאל, מידע מסופק ע"י רויטרס-טומפסון   

המצב בפולי סויה פחות חמור, אך עדיין לא טוב: בשבוע החולף, המחיר של החוזה על נובמבר, שהוא הסחיר ביותר ומתייחס ליבול הבא, ירד מתחת ל900 סנט לבושל בפעם הראשונה מאז אוקטובר 2009. מהגרף למטה ניתן לראות כי מחיר הסויה ברבעון השלישי אשתקד היה חלש במיוחד, והתמוטט בראשית יולי אל מתחת ל-850 סנט, וגם לאחר התאוששות חדה, נפל שוב אל מתחת ל-900 הן בספטמבר והן באוקטובר. לאחר מכן המחיר נסק ל-1050 בתחילת דצמבר ורשם את השיא האחרון בסוף אפריל השנה, כאשר התקרב שוב לרמת ה-1000 אבל לא יכל להגיע אליה. 

מאחורי הגאות בסתיו ובחורף עמדה מי אם לא סין – ששמה אז נקשרה לכמעט כל סחורה וחומר גלם סחיר, לרוב בצדק. הירידה החדה בחודש ינואר השנה הוצתה על ידי שמועות שבכוונת סין להדק את המדיניות המונטרית שלה, אבל שמועות אלה חלפו והושגה יציבות בשוק, אמנם ברמת מחירים נמוכה בהרבה. אבל עלייה די חדה שנרשמה בחודש אפריל יותר מאשר קוזזה על ידי ירידה חדה אף יותר בחודש מאי, ולאחרונה המחירים יוצרים סידרה של נקודות שפל שכל אחת נמוכה מקודמתה.  

יש לציין בהקשר לפולי סויה כי המחירים העכשוויים לחוזה של יולי גבוהים באופן משמעותי מאלו דל החוזה לנובמבר – נם נמצאים סביב 930-940, וגם לא ירדו כל כך. זאת מפני שהחוזה ליולי מתייחס לתוצרת קיימת

במחסנים, ולא ליבול הצומח עכשיו.  

 המקור: אתר הוול סטרייט ג'ורנאל, מידע מסופק ע"י רויטרס-טומפסון  

הגרעין המשדר רמת המצוקה הגדולה ביותר הוא חיטה – כנראה בגלל צפי ליבולי שיא מסביב לעולם. הגרף למטה מדבר בעד עצמו – מחיר החיטה מפגין חולשה גוברת לאורך השנה הנוכחית, לאחר שרשם שיא מעל 600 סנט לבושל לקראת סוף השנה שעברה. ההקבלה עם הגרפים דלעיל ברורה, אבל ברורה גם העובדה שבמקרה של חיטה מדובר בהתאוששות חלשה וחולפת בחודשי הסתיו/ חורף, לעומת ירידה משמעותית מאז. 

סיכומו של דבר: השוני בין החגיגה הגדולה שהתקיימה במחירי הדגנים בחודשים הראשונים של 2008 לעומת מצבם ב-2010 לא יכול היה להיות חד יותר. ברור גם כי העליות שנרשמו בחודשים האחרונים של 2009 היו חסרות בסיס אמיתי, והם נמחקו לגמרי מאז. מסתבר שיש עודפים בכל הגרעינים שלהם אין די קונים, ולמחירים הדרך למטה היא הנוחה והסלולה. מצב זה ימצא ביטוי במדדי המחירים, במיוחד במדינות המפותחות, אבל הוא גם משפיע לרעה על הסקטור החקלאי של המדינות היצרניות, כגון ארה"ב וקנדה מצד אחד, וארגנטינה וברזיל מצד שני.