ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות
פוסטים פופולאריים
-
על הספה הלא וירטואלית
5/5/10 | 739 צפיות
-
כשבריג'יט פגשה את בלה
25/3/10 | 977 צפיות
-
פאק אפ סקס
28/4/10 | 1224 צפיות
-
השעון שנתן בראש
18/8/09 | 735 צפיות
-
שמחת הפוצים
23/7/10 | 1260 צפיות
-
שוגר דדי
13/12/09 | 1035 צפיות
פוסטים אחרונים
- כשבריג'יט פגשה את בלה 27/8/10
- גיבורים מהבהבים 21/8/10
- שלא תשתלט עליך הריקנות 18/8/10
- הבבון המצוי מהפאב השכונתי 10/8/10
- עושים סמים בתעשיה 4/8/10
- האיש הוירטואלי מהמדבר 29/7/10
ביקרו אותי בלי פרופורציה
לחצתי על כמה כפתורים עם כמה פרצופים מצחיקים וכרטיסים שלא אומרים כלום, והחיים שלי הפכו לגיהינום. "ראיתי שבאת לבקר אותי. איזה יופי!" אם היית מכיר אותי, לא היית שמח כל כך. "ראיתי שביקרת אצלי ולא הגבת ולא כיכבת". בחייאת רבאק – זאת האינטליגנציה שרכשת אחרי שגמרת את הפקולטה למדעי החרטה ההומוגנית? מסתבר שיש חוק כזה. אם נכנסת לאיזה כרטיס, אפילו אם נלחץ לך בטעות, ולא השארת סימן שהיית שם – עברת על קודי ההתנהגות הטפילים של חבר-מבקר-חבר-מגיב-לחבר-שיגיב-בחזרה. בדיוק איך שלחצתי על הכרטיס שלך, קיבלתי טלפון ממזדיין תורן ושכחתי לגמרי באיזה עולם אני. בשביל זה להטריד אותי בהודעות מאשימות ומבהילות בפרטי?! אני אישה מבוגרת! מה נסגר איתכם! והכי מצחיקים אותי אלה שסוגרים בחשיבות מבוהלת את הכרטיס שלהם לצפייה בפני אנשים קטנים. יעני, מה שיש להם להגיד יותר מידי חשוב מכדי שכל זב חוטם יוכל ליהנות. אחר כך הם שולחים לי הצעת חברות, סטייל עברת את המבחן בובה, ואני כבר מרשה לך לראות את הגיגי זיוני השכל המעפנים שלי. תודה. אני מעדיפה להיות חברה של המתבגר מגן הפעמון. כמה זמן אני כבר מזיינת את השכל באתר הזה? שנה? שנה וחצי? יותר מידי זמן. בכל הזמן הזה לא הצלחתי להבין מה רוצה הכפתור 'ביקרו אותי' ומה הוא יודע לעשות ומי מבטיח לי שלא אצטער אם אלחץ עליו. לא. ברצינות. אם מישהו היה בכרטיס שלי וברח כל עוד נפשו בו – למה אני צריכה לדעת שהוא היה שם? ככה אני מגלה בתגובות לפוסטים ההזויים שלי כל מיני יצורים שאני אף פעם לא מבינה איך ולמה הם צצו מהחורים שלהם, ולפי התובנות העמוקות שהם משאירים אחריהם, אני יכולה לבחור אם זה מישהו שכדאי לי להבהיל או לא. מה. לא הגיוני? פעם, כשהייתי מספיק משועממת, והיה ממש מאוחר בלילה ובאתר היו רק כאלה שלא פוחדים מהחושך, לחצתי על הכפתור הזה, כדי להבין את ההפרעה אחת ולתמיד. נשבעת לכם שקיללתי את האימא של הרגע האימפולסיבי. מסך שלם של פרצופים אומללים, רציניים, מפחידים, עם כינויים מהגיהינום נפרש מולי. אלה האנשים שנכנסים לבלוג שלי? פלא שיש לי בקושי עשרים-שלושים תגובות לכל פוסט, כולל שלי? ואם כבר נגענו בעניין – הפסקתי לבקר את החברים שלי. כן. חברים אהובים שלי. נשבר לי. במשך תקופה די ארוכה הייתי די סגורה על זה שהעבודה הצדדית הלא משתלמת שלי היא לראות מה החברים שלי יודעים לעשות. אחרת בשביל מה הם חברים שלי? אז סיגלתי לעצמי הרגל כמעט יומיומי להיכנס לפחות פעם אחת ביום לכל הכרטיסים המרצדים של החברים שלי. כמה יש לי בכלל? מאז שהעלמתי אותם מצפייה ישירה על הכרטיס שלי, איבדתי את הספירה. אבל נניח שיש לי מאה. נניח שיש לי יותר. נניח שאני נכנסת כמעט אל כולם בצורה כמעט קבועה. יש איזה חוק שמחייב אותי להגיב או לככב? אני נורא רוצה לראות פעם אחת את החוק הזה כתוב. "ראיתי שהיית אצלי ולא הגבת". שלא לדבר על – לא כיכבת. באימ-אימא שלך! כתבת על החתול הצולע שלך שלקח לך שלוק מהקפה של הבוקר. איזה צורה תהיה למענק הכוכבים שלי או להתייחסות המגיבה שלי אם אגיב על כל זיון שכל? מי יאמין לי שאני לא מחרטטת כשאקרא משהו ממש טוב ואגיב ואככב אותו בהתלהבות? תמצאו לכם חיים, אנשים. אנחנו כולה מסתובבים בספייס שלא קיים. ספק אם אנחנו בעצמנו קיימים, אה? פרופורציות, כפרה עליכם. פרופורציות! |
תגובות אחרונות
-
בלאק סמארה
בתגובה על כשבריג'יט פגשה את בלה
-
שמואל זילבר
בתגובה על גיבורים מהבהבים
-
צילום בזמן אמת
בתגובה על פוטו רצח
-
בלה פלור
בתגובה על שלא תשתלט עליך הריקנות
-
אלמה א.
בתגובה על מעשנת וטוחנת
-
אורי אשכנזי
בתגובה על מסיבת בריכה מחופפת
תגובות (64)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מה? יש משהו מעבר ל"ביקרו אצלי"?
זה עמוד הבית שלי. כמה טוב שאני מתפרע לפעמים ובחוסר זהירות לוחץ על משהו אחר (זה פשוט העכבר הזה, או המשטח או משהו, שלא מאפשר לי לנהג את החץ הקטן הזה שרץ ימינה ושמאלה על המסך לנקודה הרצויה). כך הגעתי הנה, וגיליתי עולם חדש.
אבל אם את לא מבקרת ב"ביקרו אצלי", אז מה לעזאזל עוד עושים כאן?
ראיתי שביקרת אצלי, מקווה שנהנית.
החזרתי ביקור, היה נחמד.
להתראות
ביקרתי אבל נשארתי. מאז ממשיכה לבקר בלי פרופורציה ונהנית מכל ביקור.
נכנסתי,
הדלת היתה פתוחה
חח.. כמו תמיד ענק אצלך :)
האמת לפנים.
בכל פעם שאני עובר כאן אני מתמלא אנרגיות חיוביות וראיה אופטימית של העולם
מצחיקולה שכמוך, גם התגובה הזו וגם ההיא הורדרדה על באזל ויהודה המכבי...
505 מילים על אובדן פרופורציות של אחרים ?
ענת - כל אחד והסטטוס שלו והדרך שלו להכריז שהיה כאן. הדרך האלגנטית שדיברת עליה? זאת הדרך שלי. שמחה לשמוע שאני לא היחידה. ואל תפחדי מגברים נשואים. נורא כיף לכסח אותם.
טל - איזה אומץ בראש שלך. כבר מזמן היתה לי תמונה גלויה. עכשיו הגיע הזמן לשים משהו קיצי ושמח
ליבריס - כל פעם כיף שאת מצחיקה עם התגובות שלך, ותודה. גם אני אוהבת את התמונה.
לולה - את מעולה בעצמך, יקירתי.
זהו. קראתי, כיכבתי, אפילו הגבתי.
עכשיו אני הולכת להסתכל לך בכרטיס חפה מרגשות אשם.
נדמה לי דווקא
שהרוב הדומם בנס קפה הזה
לא טורח להביט יותר מפעם בחודש
אני לפחות שכחתי את הכפתור הזה
תודה שהזכרת לי
ותתחדשי על התמונה !
תפסת אומץ....
בשבוע האחרון התחלתי להסתכל בעמוד הראשי, יש שם פאזל חמוד של כל הפרצופים שהתחברו לאחרונה
אם יש שם מישהו מעניין אני לוחצת עליו (בסדר, נכון , זה בעיקר גברים. אז מה?)
אז אחד נשוי בן 63 נורא שמח שביקרתי ומחכה לביקור נוסף
היו כמה שביקרו חזרה ולא אמרו כלום (כמו שאני אצלם)
ואחד שהיה עם חיוך חמוד גם שמח, מאוד אפילו, וכתב לי, והתכתבנו שעה בערך , ברמה של פלירטוט התחלתי , עד שאמרתי לו שלא כתוב מה הסטטוס שלו. אמר לי שזה כרטיס למטרות מקצועיות (נו באמת...) והוא נשוי.
הוא אמר שהוא ישמח לעמוד לרשותי כשאתחרט על זה שהפסקתי את השיחות איתו בגלל הסטטוס :-)
בקיצור. מה אני רוצה לומר בעצם?
שזה כן מעניין מי ביקר אותך, זו סקרנות טבעית, גם אם הוא/היא לא השאיר/ה סימן
ויש כאלה שזה הרמז האלגנטי שלהם לזה שכתבו פוסט חדש. זה לא פסול בעיני.
ואם לא נבקר אז איך נכיר?
בלה - הוא שאמרתי :)
וואלה,
הצלחת להצחיק אותי, *,
רם - זה בטוח הטשטוש הכרוני שלי. יכולתי להישבע שאנחנו לא מכירים.
כרובית - תודה. כיף שבאת.
הייתי
אהבתי.
כיכבתי.
:)
אם לא הייתי מכיר אותך הייתי תוהה מי יותר זקוק לפרופורציות האלה.
גם לכאוס יש חוקים, ואפילו הגדרות מתמטיות
לילה טוב :)
וואלה?
אני כל הזמן מבקרת אנשים ובורחת מהכרטיס שלהם אחרי שניה, ואף פעם לא קיבלתי הודעה כזאת.
זה בטח הפרצוף היפה שלך.
צונמי - כמו שאת מכירה אותי, זה ענין של יום-יומיים עד שיהיה נקסט חדש (ואפרופו חדש - שאפו על התמונה החדשה שלך (וגם שלי
)
לומפו - כמו שאני תמיד נותנת - עם הראש בקיר.
ארמנד - תנסה שוב, מותק. ותשתדל שזה ישמע ככה שלפחות אתה קונה את זה.
איזה קטע
אני כל הזמן נכנס לפוסטים שלך לקרא אותם...
איזו פאדיחה !
עכשיו אני הולך מייד לראות את הכרטיס שלך
גם אני רוצה להופיע בדף ה : "ביקרו אותי"
ולמה אין לך יומן מבקרים שנוכל להשאיר חתימה ???
ונראה לי שאני לפעמים אוהב אותך כשאת ישנה.... ואסתכל עלייך לזמן מה בתענוג פאסיבי
זה הזמן היחיד שאת לא "קרועה"...
מצטער בלה, מתנצל עד עמקי נשמתי,
אבל הייתי חייב לככב,
כי אם יש איזשהו תוקף לביטוי "כל מילה בסלע",
הריהו כאן, במילותיך המרצדות אל מול עינינו.
קראתי, נקרעתי, כיכבתי, הגבתי
next ??
אין. אין מה להגיד. אני נקרעת כאן מצחוק! הרסת אותי!
ולא יכולתי לנסח זאת יותר טוב
im all with
!!!
הו בלה,
ריגשת אותי עד דמעות תנין.
הריני מצהירה בזאת הפרהסיה,
בנפש הומיה,
ובקול נרגש אך נרעד,
על שחרורך לאלתר ובדיעבד,
מעול כיכוב סיפורי.
אהבתי אליך אינה תלויה בדבר.
בבבא סאלי, תשכח ימיני אם אני משקרת אותך.
הו.
פתח סוגריים. בא לי להדליק משואה, כוסומו. סגור סוגריים.
טל - עולם בלי חוקים הוא עולם של כאוס. רק אתמול הבהלתי איזה לוזר אמיץ בפיכסבוק על ההיפך הגמור. טענתי שרק עם כאוס אפשר באמת לחיות כמו שצריך.
דארלינג ג'ינג'ית - עשית לי יותר מידי סדר. אני עדיין טוענת שאנשים חייבים להוציא את המקל מהתחת. זה שהייתי בכרטיס שלהם לא אומר שחתמתי קבע על חנופה וירטואלית משומשת.
ריקה - כן. הסמקתי
נורה - גם אני חושבת.
קסם - כשבזל פגש את יהודה המכבי, הערפל המאיים על האיזור היה רק ענין של זמן. מזל שיש בקצה המשולש את הפאב של הבבון עם הבבונית הקולנית. והיי! אם גרמתי לך לכתוב בולדי וצבעוני - אני את שלי עשיתי.
טלי - מילא אם היית מביא איזה עוגה על הדרך
חחחחחחחחח
ככה אני אוהבת!
(אההה...וכיכבתי לך
).
זה הרבה יותר גרוע .. הרבה יותר
זה כמו שמפחידים את האמריקאים בהגעת האוריקון באיזה שהוא שם נשי
במקרה שלנו "אוריקון בלה"...
אמרתי לך שהפכת רכה ....תיזהרי זה ידבק אלייך לתמיד
כל כך נכון ....*
ניסיתי לחפש את הקטע שהכי הצחיק אותי
אבל היו יותר מידי
וכשמצב רוח דכאוני אופף את איזור בזל ומגיע עד אחרי יהודה מכבי והמבין יבין
אין כמו הפוסטים שלך להכנס קצת לפרופורציות ....
[אז קבלי גם בולד וגם ורוד]
כפרה עלייך
צודקת 1000%
דארלינג,
אני דווקא לוחצת מידי פעם על "ביקרו אותי"...יש לי את הראש הג'ינג'י כתירוץ לסקרנות תמידית
.
למרבה ההפתעה, או שלא, לא כולם חלכאים ונדכאים. מידי פעם דווקא נתקלים באנשים מרתקים, עובדה, הריי גם אני מבקרת אחרים
...
כמו שאמר פורסט גאמפ הנצחי, במשפט שכבר הפך לקלישאה:
life is a box of chocolate. you never know what you get...
(וואלה יופי, עכשיו מה זה בא לי על שוקולד!
).
בקיצור: ללחוץ ולא להילחץ.
זה הטריק.
ובאשר לאלו שמצפים למשהו בתמורה אם במקרה, או שלא במקרה, הצצת לכרטיסם: אלו הציפיות שלהם, את לא חייבת לעמוד בהן. וכמו שאני הספקתי להכיר אותך, את עומדת (וגם יושבת, ושאר פעולות למינהן...
) רק איפה שא-ת בוחרת!
ובשביל הגיוון אני מוותרת על החיבוק, ומסתפקת בנשיקה.
אין חוקים, כמובן.
אני דוקא נהנה מהלחיצות האקראיות. לפעמים מגיעים לאנשים מעניינים.
ואם לא, תמיד ניתן להעלם חזרה ולהתעלם מהמשוב.
בנושא שליחת הלינקים - את המטרידים ביותר סילקתי. השאר נעים בין נסבל למעניין.
לא לקחת ללב :)
אני לא יודעת לכתוב,לנקד ולפסק, רק לפשק רגליים וגם זה רק אם שתיתי מספיק קודם
או במילים אחרות- אני עצבנית אימים גרררררררררררררררררררררררררררררררררררר
תהיי חברה טובה ואל תצחקי עליי
אה........... הבנתי.
תגידי, שמעת על הסימן "? הוא די יעיל במקרים שבהם רוצים להגיד משהו שמישהו אחר אומר.
משוגעת שכמוך!!!!!
כתבתי שגבר רואה את הקפיצה לבקר בכרטיס כפלטפורמה להשגת זיונים בלי שהוא עצמו יצטרך להציע את זה....
רוצה עם סגול מתחת לצ'
יא קרועה
צ'ייסר - איבדת אותי אחרי שהצהרת שאת רוצה... לזיין אותי?? אז מה, שנשתכר קודם? את תצטרכי משהו קצת יותר חזק מהפטל המוגז המצחיק שלך.
בלאקי - אנשים בודקים את הגבולות שלי כל פעם מחדש. כאילו שאני לא קרובה מספיק להכניס את הכאפה על אמת ליצור הבא שיעיז לחבק אותי. ויריטואלית או מעשית.
טילי - אחרי שנכניס את הפרופורציות למבקרים האקראיים - נטפל גם בשולחי הלינקים. זה יהיה חזק
הקטע של שליחת לינקים הרבה יותר מעצבן אותי.
ומותק...כמו שאמרת..הכל פרופורציות
ככה זה כאן שם ובכל מקום בעולם.
מה הקטע עם אביגיל והחיבוקים? :)
זה כמו שמפחידים ילדות ב-ג' בזה שרודפים אחריהן עם צפרדעים וחרגולים ביד?
או כמו שמפחידים אותי עם סטייק?
:)
לא יודעת, מבחינתי, אני מנצלת את מערכת "הארץ" לצרכיי ולהנאתי בלי לראות אותם ממטר.
אין לי שום קשר איתם. בסך הכול הם מתחזקים לי בלוג בחינם, ואם גם להם יש רווחים מזה, שייהנו.
בתמצית- אני רוצה לזיין אותך אבל זה לא מספיק חשוב לי כדי לכתוב לך את זה במילים, אז אני מבקר אותך בשאיפה שתציעי לי את.
זה עובד, אגב, לשני הכיוונים, בשני המינים.
(אבל אותך אני תמיד מבקרת כי אני אוהבת אותך ואני רוצה לתת לך חיבוק ענקקקקקקקקק)
חחחחחחחחחחחח
מה תעשי לי?
הא הא הא!!!!
לא מותק. את עושה את זה, כרגיל, הרבה יותר מקצועי.
הייתי צריכה לדעת שגם את התחת שלך ממש מעניין מי ביקר אותך.
לא מספיק שיש לי מספיק עבודה בלמחוק ללא חזור כל אחד שבטוח שהלינקים שלו הם הדבר הכי טוב שמדינת הבלוגים יצרה, אני גם צריכה להעמיד פנים שמעניין אותי מה הוא רוצה כשהייתי מספיק תמימה להיכנס לכרטיס שלו בלי לדעת שזה יעלה לי ביוקר.
איך שלא נסתכל על זה, אנחנו עובדים בשביל הגדולים שיושבים למעלה ומראים למערכת 'הארץ' איך באמת עושים עסקים שעובדים
דווקא רציתי לככב ולהגיב,
אבל אחרי שהתלכלכת עלי ככה - זין אני מגיב אצלך!
אההה.. רגע... טוב.
מעכשיו אני לא מגיב!
שמעי, אחותי לעצבנות שיא על כל זוטה, זה ממש קטע עם ה"ביקרו אותי", וטוב שהעלית את הנושא.
שנתיים וחצי אני כאן, ביקרתי בביקרו אותי של עצמי אולי חמש פעמים. לא רוצה לדעת מי ביקר אותי ואפילו לא עולה בי עניין קל או סקרנות באשר למי בא לצפות בי. סליחה, אני כרגע על הבמה, ומול עיניי יש פרוז'קטורים מסנוורים, ואני לא רואה את הקהל וגם לא רוצה לראות אותו.
אבל בשנייה שאני עולה, בטעות או שלא, על פרופיל של מישהו, ישר מגיעה ההודעה, אין אפס:
ראיתי שביקרת אצלי, מה רצית?
או, תודה שקפצת לבקר, איזה אושר.
או, ראיתי שביקרת, את מוזמנת לקרוא את התכנים.
כאילו מה??? אי אפשר להיות קצת פיפינג טום באתר הזה?
מה שמביא אותי למסקנה שבלוגר דמרקריסט ממצוע בודק מי ביקר אותו בערך כל חצי דקה, ומי יודע, אולי זה המעשה הראשון שהוא עושה כשהוא נכנס לקפה, בודק מי ביקר אותו.
מכאן, אני משאירה לך לסכם את המסקנות הפסיכולוגיות על טבע האדם, את עושה את זה הרבה יותר טוב ממני.
שחררי את האיומים שלך שוב נראה איך יקבלו אותם בגלגול הזה
אולי סוף סוף יקום מישהו ויגיד.. די לאיומים במדינה הקטנה שלנו!!!!
בעצם לא... כולם יגידו שאת חמודה ואפילו יציעו לך כמה חיבוקים
(מי כמוני יודעת)
:)
שחררי אחות שלו, שחררי
אחלה פוסט יצא (גם) מהשיט הזה.
חיבוק קבוצתי? את ממש נועזת, אפשר להגיד אפילו - מתגרה במזל שלך, פיצקית מצחיקה.
מה את אומרת שנכתוב ביחד אחת ולתמיד את ספר החוקים של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות?
האמת שיש לי קובץ כזה. כתבתי אותו בגלגול הקודם של הבלוג שלי. כתבתי שם דברים איומים ונוראים ואנשים הגיבו שזה חמוד. לכי תביני.
זהו כיכבתי אותך
ועכשיו אפילו מגיבה
מה תעשילי ???
למה לי לא קוראים דברים הזויים כאלה??
אני מרגישה לא פופולרית בכלל
ובאמת הגיע הזמן שמישהו ירשום ספר החוקים ההזויים של האתר
הזה... כל פעם אני מגלה משהו חדש.. .זה מבהיל אותי כל ההפתעות האלה
אני ממש מפחדת כשמפתיעים אותי מאחור (זה עושה לי צרצרים בלבלב)
עכשיו חיבוק קבוצתי למגיבה ההזויה שלך :)))))))
קרציות!
זה בק' או בכ'?
:-)
גם אני.
אם את לא יכולה להרדם.
אל תספרי כבשים....
דברי עם הרועה....