מר ז' ואשתו הגברת ז' הלכו בערב לאחת המסעדות היוקרתיות בעיר.זאת מסעדה מאוד אופנתית.הטבחים עושי נפלאות,רב הטבחים שולט בהם ביד רמה בדיוק כפי שז' שולט בעובדים במשרד.המלצרים חנוטים בחליפות כהות ורב המלצרים מושיבם באחת הפינות תוך כדי הזזת הכיסא מאחורי הגברת ז' הכבודה והכבדה.כשיושב מר ז' מול אשתו ומסתכל בפניה המדושנות,קבס עולה בגרונו.הוא נזכר במשרתת החדשה,רק שהזונה לא נותנת לו אפילו לצבוט בישבנה.הוא כבר יתפוס אותה ויתן לה באבי אביה על החוצפה הזאת,רק שאשתו לא תגלה את זה כי אז זה יהיה כמו שקרה בפעם הקודמת וזה עלה לו בטבעת יהלומים ומעיל פרוות מינק חדש.היום היה יום מוצלח,פתח מר ז'.הצלחתי להיפטר מאותו פקיד מבוגר,אם את זוכרת,סיפרתי לך עליו.אתה מתכוון לאותו אדם מוזנח ומטונף שנראה מטורף לחלוטין?שאלה ז'.כן,ענה המנהל.אני מתכוון לכ'.תארי לעצמך יקירתי,הזהרתי אותו פעמים רבות שלא יחלום בשעת העבודה והנה היום,כאשר אני צריך לאיזה מסמך שהוריתי לו להעתיק,אותו שוטה זקן,יושב על מקומו,חולם בהקיץ,ממש בעל חלומות והעט מנטף על הנייר.זה הגדיש את הסאה.הפעם קראתי לו לחדרי וביקשתי את המסמך.ונחשי מה אומר לי אותו אויל,המסמך אינו מוכן.בוואדי שאינו מוכן,אמרתי לו,הרי אתה ישן בזמן העבודה.ובכן,אמרתי לו,לא אוכל לשאת זאת עוד.כפיות טובה שכזו,אחרי כל הטובה שהשפעתי עליך,את לא יודעת כמה פעמים התריתי בו שלא יחלום.מה גם שאינו בעל צורה וזקן הוא.הגיע הזמן להביא מישהו חדש.מנהל האגף רמז לי שבנו סיים את לימודיו עכשיו וזהו אדם בעל צורה.כבר בשבוע הבא הוא ימלא את מקומו של כ'.בקיצור,אמרתי לו שהוא מפוטר ושילך לו לכל הרוחות.היית צריכה לראות איזה מראה משעשע היה לראות את הזקן ממלמל לעצמו שברי דברים והולך לו מהמשרד,ברוך שפטרני מעונשו.

בעוד השיחה המשעשעת הזאת מתנהלת,בני הזוג ז' מפטמים את עצמם במרק,בצלי ועופות.הגיעה זמן הרפרפת ולאחר פתיחת החגורה ההכרחית,יחזרו שבעים ומאושרים בני הזוג לביתם ויפרשו לשנת הלילה אחרי יגיעת הלסתות.

אדם הולך לישון אחרי ארוחה כבדה ועשירה שכזו,הרי דומה הוא לאניית מלחמה.מעין אנית קרב עמוסה בתחמושת ומצויידת שהשתתפה בקרב טרפלגר לפחות.בל נדבר על על הגברת ז' שלפי מימדיה דומה היא למשחתת מהמעלה הראשונה.ניצבות הן זו לצד זו כבפתיחה לקרב,המלחים פותחים את חרכי הירי,אש!קורא המפקד.שתי הספינות נלחמות זו בזו עד לבוקר.נחירות,נשימות כבדות ואד שעולה מנפיחותיהם של בני הזוג מרעיל את האויר בחדר.באמצע הלילה חש מר ז' בבטנו,הוא ממהר להתרוקן בחדר הסמוך.כשהוא חוזר הוא רואה את אשתו במלוא הדרה ודמעות של תסכול מציפות את עיניו.עם איזו פרה אני חי,מלווה אותו המחשבה בעודו נרדם שנית...