כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    אתי ואסתי

    36 תגובות   יום ראשון, 13/6/10, 22:45

     

    אתי ואסתי

     

     

    אָמְרָה בֻּבָּה אֶסְתִּי לְבֻבָּה אֶתִּי

    " אַתְּ לֹא תַּחֲלִיטִי עָלַי! "

    מִפֶּתַח קֻפְסַת הַתֵּאַטְרוֹן

    בָּרְחָבָה אֲשֶׁר בְּלֵב הָעִיר 

    [בֻּבָּה אֶסְתִּי כְּפֶרַח נָדִיר יָפְיָהּ

    עוֹטָה וָרֹד וְצָעִיף סָגֹל עָמֹק,

    בֻּבָּה אֶתִּי טְהוֹרַת פָּנִים

    בְּשִׂמְלַת תְּכוֹל וּרְדִיד זָהָב.]

    "אֲנִי כֵּן אַחֲלִיט עָלַיִךְ, וָלֹא

    אַתְּ לְבַסּוֹף תְּהִי מוּפְקֶרֶת!"

    הֵשִׁיבָה לָהּ בֻּבָּה אֶתִּי

    הֶחְלֵטִית כְּאִמָּא פּוֹלָנִיָּה

    אֶסְתִּי תּוֹבַעַת חֵרוּתָהּ

    נְחוּשָׁה בִּצְדָקָתָהּ כגאנדי,

    אֶתִּי כְּאִבְחַת סָמוֹרָאִית

    מַנְחִיתָה מִלּוֹתֶיהָ,

    וְאֶסְתִּי תַּשְׁלִיךְ חֲזָרָה

    דְּבָרֶיהָ כְּחֶרֶב פִּיפִיּוֹת

    הַיְשֵׁר לְלִבָּהּ, וְקוֹלָהּ

    כמרטין לותר קינג

    הַקָּהָל שֶׁצָּפָה בַּמַּחֲזֶה

    נִפְלַג לְמַחֲנוֹת שׁוֹצְפִים

    הַפָּנִים עָטוּ גְּוָנֵי אָדֹם

    נִלְהָטוּ רוּחוֹת לֶהָבוֹת

    מִישֶׁהוּ הֵרִים אֶבֶן, אַחֵר 

    שָׁלַף אוֹלָר קְפִיצִי מִכִּיס,

    עוֹרְקֵי חַשְׁמַל רָצוּ בָּאֲוִיר

    "hasta la muerta" * 

    וּלְפֶתַע 

    נִפְתַח הַמָּסָךְ הַלָּבָן

    פָּנִים לְלֹא-גִּיל חִיְּכוּ לְעֶבְרָם

    בַּמַּבָּט מֵאִיר וְאוֹהֵב

    יְמִינוֹ בְּגִידִים שְׁקוּפִים

    אוֹחֶזֶת בְּאֵתִיקָה,

    שְׂמֹאלוֹ אוֹחֶזֶת בַּגִּידִים

    שֶׁמַּפְעִילִים אֶת אֶסְתֵּטִיקָה

    וְהוּא קַד לְכֻלָּם

    קִדָּה עֲמֻקָּה עֲמֻקָּה

    נִשְׁאַר בְּקִדָּתוֹ

    וְנִשְׁאַר

    עַד שֶׁמִּישֶׁהוּ הִתְעַשֵּׁת

    וּמָחָא מְחִיאָה מְהֻסֶּסֶת

    וּמִישֶׁהוּ הִצְטָרֵף, וְעוֹד אֶחָד

    וּבְבַת-אַחַת מָחְאוּ כֻּלָּם

    מִשְׁתַּחְרְרִים מִכֹּל שֶׁנִּצְבַּר

    בְּתוֹכָם, נִרְגָּעִים אַט 

    נִגָּשִׁים לָשִׂים מַטְבֵּעוֹת בְּחִיּוּךְ

    בְּכוֹבַע הָפוּךְ שֶׁהִנִּיחַ לְמַרְגְּלוֹתֵיהֶם.

     

     

     

    * עד המוות

     

     

     

     

     

     

    כל הזכויות שמורות לעוזי שכטר

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      עוזי יקר
      יכול להיות סיפור ילדים מקסים. בעיניי אני רואה את האיורים. בהקבלה שיר על מציאות חיינו. החיים הם הבמה הטובה ביותר והבובות משחקות את שירת חייהן* רעיון נהדר
        13/8/10 02:28:
      סמך..אות אחת עולם ומלואו - תאטרון החיים
        21/6/10 13:56:

      תאטרון פשוט נפלא

      אפשר להשליך את זה לכל כך הרבה כיוונים.

      יחסים עולמיים .

      יחסים פרטיים .

      אנושות אנושיות אנשים...

      מעולה שאפו

       

        21/6/10 13:32:


      ומשום מה נדמו לי שתי הבובות כשתי פנים של דמות אחת...

      אולי משהו מהניגודיות שבכל אחד מאתנו...

      משהו מהסתירות הפנימיות לכאורה...

      מעורר מחשבה אתה, כדרכך ובדרכך.

        20/6/10 17:16:


      רעיון נפלא ...כתוב להפליא :-)))

      מדהים איך שהפוליטיקה מתחברת לאלימות ומזהמת את כל תחומי החיים,

      בחרת לדמות את שתי הבובות לשתי דמויות גנדי ומרטין לותר קינג שניהם נרצחו ע"י מתנקש באכזריות.

       שתי בובות מעודנות ויפות כל אחת לעצמה מתקוטטות ביניהן....

      המון ניגודים:

      אתיקה מול אסתטיקה

      ימין מול שמאל

      הבובות , המחזה מלהיב מצליח להרעים את הקהל

      ובסוף רגיעה והתעשתות.

       

      אהבתי מאד.

       

        19/6/10 21:34:


      בנות שתיים בובתיים...

      אי אפשר לבחור

      באחת מן השתיים.

       

      כתוב מקסים.

       

       

        19/6/10 19:24:


      עוזי ידידי היקר

      שבתי ובאמתחתי כוכב אהבה לתיתו לך

      *

      שבוע ניפלא

      חיה

      http://www.Bong.co.il/images/150930664090.JPG


      יפה השימוש בבובות להמחיש דמויות מהחיים. כוכב
        16/6/10 09:07:
      עוזי היקר...נהדר,קסום,כובש לב.קוראת ומוקסמת מאלגורית החייםכתיאטרון.בכשרונך הרב הצלחת לרגש ולחברמילים לשיר שחייבים לקרא וללמודמהי כתיבה איכותית, ויפה.אהבתי זו מילה קטנה.תודה ששיתפת ואותי ריגשת, והנעמת לי.אלה היו רגעי עונג לי.  

       

        16/6/10 07:38:


      צריך לשים לב 

      שהדברים הנחרצים,

       לא יהפכו לחרב פיפיות..

       

      כדאי לו, לאדם,  להיזהר

       שבעצמו  לא ידקר!

       

       

      תודה עוזי על חומר למחשבה..

       

       

       

       

      [לצערי,

       בעיית כיכוב לי]

        15/6/10 19:21:


      בתאטרון של החיים

      רעיון יפה

      והביצוע כתמיד .

        15/6/10 19:12:


      עוזי יקר

      בשבוע שעבר התקיימה בחינת בגרות בספרות לתלמידי תיכון.

      וכמי שנפגשת בהן.(ולא..לא..אני לא מורה.:) ולעיתים אפילו מאתגרת את עצמי בפתירתה.

      אני אומרת לך ללא היסוס...:)

      ששיר זה ועוד אחרים שקראתי משלך, ראויים להשתלב שם בין אלכסנדר פן ..ארז ביטון וכו

      ולא בשל היותה קשה להבנה, אלה בשל היותה מורכבת בכל התכונות שמאפיינות שירה שיש

      בה מה ללמוד. הן בכתיבתך היחודית והמבריקה לטעמי

      וכמובן ברעיון מאוחרי המילים.

      תודה לך

      .

      בלוז

       

        15/6/10 19:00:


      שתי הבובות הזכירו לי מיד שתי בובות אחרות, ישנות עד מאד,של אמא שלי. הן היו שלה בילדותה ונקראו, איך לא? צילי וגילי.

      איפה הבובונאי שיעשה לגברות אתיקה ואסטתיקה היכרות עם חמומי המוח של אזורנו?

        15/6/10 13:46:

      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%90%D7%A0%D7%98

      שלחת אותי להחכים  קוראת לאט בנתיים .

       

       

        15/6/10 12:14:

      מִשְׁתַּחְרְרִים מִכֹּל שֶׁנִּצְבַּר

      בְּתוֹכָם, נִרְגָּעִים אַט 

      נִגָּשִׁים לָשִׂים מַטְבֵּעוֹת בְּחִיּוּךְ

      בְּכוֹבַע הָפוּךְ שֶׁהִנִּיחַ לְמַרְגְּלוֹתֵיהֶם.

      *

      תיאטרון האבסורד של החיים? אתיקה ואסתטיקה סימבוליים, שני כוחות שאמורים לעצב זה את זה נלחמים על מקומם בתוך ים הקיום, בסוף מחזה האבסורד נותרים שניהם קבצנים של מעות ופרוטות.

        15/6/10 08:52:

      צטט: רחל נפרסטק 2010-06-14 13:42:55


      חממממממווווווודדדדדדד

      הזכיר לי את צילי וגילי של ביאליק.

      נהניתי מאוד!

      וליתר הבהרה:

      גם ביאליק מתחבט בין זו לזו (כשם שאתה מתחבט בין אתיקה לאסתטיקה...)

      ובוחר בשתיהן:

       

      "שתיהן, שתיהן אוהב יותר,
      גם את זו וגם את זו,
      שתיהן אשא בחיקי תמיד,
      צילי פה וגילי פה."

       

        15/6/10 00:01:


      בין אתיקה לאסתטיקה יופי של

      פואטיקה .. !

       

       

        14/6/10 23:32:

      בֻּבָּה אֶסְתִּי כְּפֶרַח נָדִיר יָפְיָהּ

      עוֹטָה וָרֹד וְצָעִיף סָגֹל עָמֹק,

      בֻּבָּה אֶתִּי טְהוֹרַת פָּנִים

      בְּשִׂמְלַת תְּכוֹל וּרְדִיד זָהָב.]

      .

      עוזי יקירי,

      הנה שבתי לשירך בראש צלול, ולאחר קריאה מחודשת של יצירת

      המופת הזו שלך, נרעדתי בתחושה נוראית, שהמשוב ש"זרקתי"

      כאן, ככה בלי משים, בשעה הקטנה של הלילה, היה ממש לא אתי

      ובטח לא אסטתי...

      ולאחר כל התגובות המעשירות והמהדירות את שירך, כל שנותר

      לי להוסיף הוא שאתיקה ואסטתיקה זה עניין של גיאוגרפיה,

      וביום שניתן יהיה לשלב בין שניהן, יהיו אלה ימות המשיח...

      ,

      ידידי,

      אתה כותב מוכשר, מתוחכם ומאתגר, והרעיון הזה ממש גאוני.

      מחיאות כפיים (לא מהוססות בכלל!)

      ג'אן

        14/6/10 22:07:

      צטט: סטאר* 2010-06-14 10:30:37


         לפתע  הדברים נראים אחרת

           הבוקר כשאני קוראת אותך

      לאור ההתרחשות הנוראה של אתמול

                 אחזור שוב

       

       

       

       עוזי ,

      תודה על שירך 

        

       

                 ואני אומרת

            ההיינו כחולמים ?

           ומשיבה מיד ואומרת

        קהל צריך להתעורר וצריך

            למחוא כף ולמחות

      מה קורה כאן......לחברה שלנו ...

       המציאות עולה על כל דמיון

           

       

       

       

        14/6/10 21:41:

      החיים בראי התיאטרון
      או שמא תיאטרון בראי החיים

       

      כך או כך, עצוב לי המבט הזה
      עצוב יותר שאיני יכול להגיד
      שהתסריט הזה תלוש מהמציאות....

       

      ולוואי ויכולנו להגיד כך....

        14/6/10 20:29:

      הרעיון יפה והביצוע שובה לב בחינו וביכולת הסיפור. אפילו דרמה דמוית תיאטרון הלכה והתפתחה ממה שנראה כפתיחה שקטה או מהוססת. 

      הבית בסוגריים מגלה טפחיים:

      בֻּבָּה אֶסְתִּי כְּפֶרַח נָדִיר יָפְיָהּ

      עוֹטָה וָרֹד וְצָעִיף סָגֹל עָמֹק,

      בֻּבָּה אֶתִּי טְהוֹרַת פָּנִים

      בְּשִׂמְלַת תְּכוֹל וּרְדִיד זָהָב 

      ובהמשך אתה נוקב בעצם העניין וחושף לגמרי את מה שמאחורי המטאפורה, על מאבק בין האסתטי לאתי.

      אציין שלא חייבת להיות סתירה - ולכן גם לא מאבק- ביניהם. אף אעיז לומר שיש מן האסתטי באתי. ושהמוסרי נראה נאה (וטהור) לאין שיעור מן הלא מוסרי, הוא מאוזן מעוגן בהגיון ובלוגיקה יפהפיה.  

       

        14/6/10 19:51:


      תיאטרון של החיים

      תיאטרון הניגודים של החיים

       

      חופש והגינות מוסרית מול

      נצלנות דורסנית.

      אתיקה וכבוד מול אסתיקה

       

      אגו מול אלטר אגו  חוסר היכולת

      להתאפק  והרצון המיידי לכבוש

      ולממש  סיפוקים.

      חרב   ומוות   לא מותירים אפשרות

      לפשרה,התחשבות  ומתן

      כבוד לתהליכים.

       

      ולצערי הרצח המזעזע של האשה ההרה

      מתאים לתמונה שהצגת.

       

      בשורות טובות

      שיר מעניין מאד  .

        14/6/10 17:49:

      וואוו.

      שלמות.

      שיר שכולו במה.

      נדיר, אך לכולם תפקיד ראשי

      במחזה שהכוכב בעל הכובע.

      מורידה את הכובע בפניך. 

      תודה. 

        14/6/10 16:13:

      הקלות הבלתי נסבלת של לקיחת החיים. המהומה על לא מאומה. הוויכוח על קוצו של יוד. אין כמו הצגה לתאר את החיים החוצים לפעמים את גבולות ההיגיון. די לפתוח עיתון. שיר גאוני לדעתי.
        14/6/10 15:20:

      אפשר רק להתפלל וליחל לפינאלה

      שבה אתיקה תחבור לאסתטיקה,

      להביס רחשים של אימה ומדון.

      לו יהי...

        14/6/10 14:28:


      עוזי היקר לי מאוד

      הייתי כל כך מרותקת עד כשתיארת שהקהל התחיל לרתוח

      ופניהם האדימו..... כבר ראיתי אותם בדימיוני קורעים את הבובות

      תולשים את החוטים הקושרות את הבובות  לאותו מפעיל

      והחסרתי פעימה..........

      יְמִינוֹ בְּגִידִים שְׁקוּפִים

      אוֹחֶזֶת בְּאֵתִיקָה,

      שְׂמֹאלוֹ אוֹחֶזֶת בַּגִּידִים

      שֶׁמַּפְעִילִים אֶת אֶסְתֵּטִיקָה

      נשמתי לרווחה.... כששמעתי את מחיאות הכפיים שהתחילה

      במחיאת כף אחת ואחריה בהיסוס קל -כולם

      כמה יפה תיארת בשילוב עדין

      את משיכת החוטים " אוחזת באתיקה מפעילים את אסתטיקה"

       בתחומי האתיקה והאסתטיקה

      ואצלי הניקוד בשיר עושים לי את זה

      וכתיבתך יפה יפה

      אשוב עוזי'לה בצאת כוכביי

      http://www.Bong.co.il/images/588060878709.JPG

        14/6/10 13:42:


      חממממממווווווודדדדדדד

      הזכיר לי את צילי וגילי של ביאליק.

      נהניתי מאוד!

        14/6/10 13:21:


      ראיתי מסרים רבים ואקטואליים במילותיך

       

      הכשרון שלך לעשות זאת בצורה כל כך מיוחדת

      שובה לב.

        14/6/10 10:30:


         לפתע  הדברים נראים אחרת

           הבוקר כשאני קוראת אותך

      לאור ההתרחשות הנוראה של אתמול

                 אחזור שוב

       

       

        14/6/10 10:00:

      עוזי יקירי, כבר כתבו לך כאן, "תיאטרון החיים" ואכן כך הוא שירך, עשיר, מלא תהפוכות, חלק שפה ילדית והבוגרים המושכים בחוטים, תאורים נפלאים ושפה נהדרת. תודה עוזי על שיר מקסים

      תודה ו*

      לאה 

        14/6/10 09:19:

      עוזי,

       

      זה ע נ ק .

      תאטרון החיים ושני הפלגים הדומיננטיים שבו.

      מצחיק שאתי היא הרבה יותר נחרצת, תמיד נשמע למוסכמות זה כנראה מופנם עמוק.

      רגע, ואלוהים אחד ?..המפלג האולטמטיבי  :))

       בכל מקרה, ההצגה חייבת להמשך. הרי.

       

       

      בוקר טוב עצמי

      זה הפוסט הראשון שאני קוראת הבוקר

      ונהניתי מאוד כי הוא הזכיר לי ידיד שתחום עיסוקו זהה

      הוא ממש מוכשר ומפעיל ומחזיק כמה אסתיות בזרועו האחת ואסתריקות בשניה

      באשר לדינמיקה בין ה-3

      יש את שתי עלמות החמד שתלטניות אחת אחת

      זו בכפייה וזו בעקשנותה  והוא?? בשתיקתו העמוקה  ועשייתי החזקה

      מבחינת מנטלית- תמיד יש את אלה שחושבות שיודעות הכל ומנסות לכפות דעתן על אחרים

      ומצד שני את אלה שמפתחים אלרגיה למרות כפייתית מעין זו וגם אם מתברר להן שהצדק עיתן  הן תנהגנה ב'דווקאיות'  ולא רק לא לספק את השתלטנים 

      הבחירה בשמות אסתי ואתי - רק סימבולי בעיני להראות את ההבדל הקטנטנן בין כל אחד מאיתנו כי כולנו פחות או יותר דומים , כי אנחנו מכילים בעצמנו מעט מכל אחד שבסביבתנו

      כתיבתך יפה   מעורב של פשטות ומליציות

      אהבתי מאוד מאוד

      תודה והמשך יום נפלא

        14/6/10 01:49:


      עוזי'לה,

      אני חייבת לקרוא את השיר הזה שוב, כי בשעה כזאת, הדבר

      היחיד שעלה לי לראש זה שמפעיל הבובות הזה יודע לעשות

      כסף... חחחחחח

      חוץ מזה שנגמרו לי הכוכבים אז... חכה לי...

      ג'אן

        14/6/10 01:05:

      תמונה צבעונית רבת דמיון

      עם זוויות בלתי צפויות...

      במקרה אני לומד ספרדית עכשיו

      אז בלי קשר מצא-חן בעיניי

      Hasta la muerta...

       יפה מאוד

        13/6/10 23:54:
      יפה.
        13/6/10 23:06:

      תאטרון החיים, תיאטרון מהחיים

      יין ויאנג.. ואני לבטח עוד אשוב...

       

      [הגעתי רק לפני כמה רגעים,

      סחוטה מעייפות]

      לילה טוב מר שכטר

      דרישת שלום לרעייתך

      אשוב מחר