בסידני שבאוסטרליה הלך לעולמו הרב החסיד פרופסור אברהם מיכאל הסופר ע"ה.

ר' מיכאל הסופר נפטר ביום שישי וההלוויה התקיימה ביום ראשון כ"ד סיוון תש"ע – 6 ביוני 2010, הוא נקבר בבית החיים רווקווד.

ר' מיכאל הסופר נולד במצרים להורים יוצאי רוסיה.

ביתם היה מנותק לגמרי מן היהדות.

זוגתו, ד"ר עטרה הסופר ע"ה, נולדה בצרפת למשפחה מסורתית.

בגיל 11 מרדה באורח-החיים היהודי ועלתה לארץ ישראל עם אחותה.

כאן התגייסה לצה"ל, שם פגשה את בעלה, וכשנישאה לו שוחררה מהצבא.

שני בני זוג חיו בהתאם לאידיאולוגיה השמאלנית הפרו-קומוניסטית של "השומר הצעיר".

מסיבות משפחתיות נאלצה המשפחה לעזוב את ארץ ישראל ועברה להתגורר ליד אמו ואחותו של ר' מיכאל הסופר באוסטרליה.

במשך השנים חזרו שני בני הזוג בתשובה והפכו לחסידי חב"ד [ליובאוויטש].

בגיליון מספר 1367 (כ"ט סיוון תש"ע – 11 ליוני 2010 עמוד 67) של השבועון "כפר חב"ד" פורסם סיפור חזרתם בתשובה של שני בני הזוג, כפי שסופר לכותב הכתבה לפני כעשרים ושמונה שנה והוקלט על ידו בזמנו, בתוך הדברים מובא הסיפור הבא:

"בשנת תשל"ט [1979] קיבל ר' מיכאל הסופר הזמנה לנסוע למלזיה לצורך עבודה מסוימת. זו מדינה מוסלמית במזרח הרחוק.

הוא ידע שאין שם יהודים ובכל זאת החליט לשאול על כך את הרבי [מליובאוויטש זצ"ל].

בינתיים חלף זמן ולא הזדמן לו לשאול על כך.

באסרו חג הסוכות בשנת תש"מ [1980] נכנסו הוא ורעייתו ל'יחידות' [שיחה אישית עם הרבי] ואז שאל בקשר לנסיעה למלזיה.

הרבי הורה להם לנסוע לשם.

לגברת עטרה הסופר אמר, ששם תוכל ללמוד לעומק את יסודות המדיטציה, לצורך עבודתה בבניית מדיטציה כשרה (ללא אלילות).

בעקבות הוראת הרבי הם אכן נסעו למלזיה וחיו שם תקופה מסוימת.

גב' עטרה הסופר יצרה שם קשר עם נזיר בודהיסטי בן 97, שהגיע לדרגה הגבוהה ביותר.

הוא מכונה בלשונם "ניאנא אפוניקה" (כאן יש לציין, כי אותם בודהיסטים אינם עובדי אלילים. אין להם פולחני עבודה-זרה ושאר מרעין בישין. הם עוסקים בשיפור המידות, בהגדלת יכולתו של האדם, בהתקרבותו לרוחניות וכדומה).

להפתעתה גילתה, כי נזיר בודהיסטי זה הוא למעשה... יהודי!

הוא סיפר לה כי הוריו היו יהודים גרמניים מתבוללים והוא חיפש תוכן ומשמעות בחיים. כך נקלע לבודהיסטים והפך להיות ראשם במשך הזמן.

הוא לימד אותה מדיטציה ובעלה סיפר לו על הרבי ולימד אותו... "תניא" [ספר היסוד של חסידות חב"ד, חובר על ידי האדמו"ר הראשון, מייסד החסידות, הנקרא "אדמו"ר הזקן"].

הוא התפעל מאוד וביקש לשמוע ככל היותר.

כשעזבו את מלזיה שלחה לו גב' הסופר את ספר ה"תניא" בתרגום לאנגלית.

תקופה מסוימת לאחר שעזבו את מלזיה, קיבלו מכתב מצעירה יהודיה מלונדון ששמה ציפורה ש.

היא כתבה שלמדה אצל הבודהיסטים והגיעה עד אותו נזיר.

היא רצתה ללמוד אצלו, אולם כשהוא שמע שהיא יהודיה – אמר לה: "אין מקומך כאן. את לכי אל המקור – אל המקום שבו לומדים 'תניא', והפנה אותה אל גב' עטרה הסופר!".

כעבור תקופה לא ארוכה הפכה אותה צעירה לבעלת-תשובה לכל דבר.

היא למדה ב"מכון אלטע" בצפת, נישאה לבחור חב"די חוזר-בתשובה ויחד הקימו בית חסידי בישראל".

[הערה: בכתבה נכתב ששמו היה "דוד מיכאל הסופר", וטעות בידם כי שמו היה "אברהם מיכאל הסופר".]

מי הוא אותו נזיר בודהיסטי יהודי?

את התשובה מצאתי דווקא בספר של יוסף (טומי) לפיד, אותו הביאה ד"ר דבורה צביאלי – לאמה דבורה-אלה, בשיעור בלימודי Madhyamika, שהעבירה ברמת גן, יולי, 2008.

וכך היא מלמדת:

"ישבתי [בספרית בית הצנחן], שלפתי ספר ופתחתי אותו.

וזה איפה שפתחתי.

וכתוב "ד"ש מהנזיר". זה ספר של טומי לפיד.

אז הוא בדק כמה נפשות יש בעולם ברגע שבו כתב את זה, והוא רשם לכם את זה כאן, וזה קרוב ל-6 מיליארד.

והוא כתב שהוא היה בגואה וכמעט כולם שם ישראלים, והוא הלך ללונדון וכמעט כולם ישראלים, ובנגקוק כולה ישראלית, וכך הלאה.

והוא מספר שפעם הוא התבקש ללוות את דוד בן גוריון, בסיור לבורמה.

הלכו לארוחת צהרים עם נשיא בית המשפט העליון הבורמזי, בעיר הבירה רנגון, ושם הצטרף אליהם נזיר בודהיסטי מגולח ראש, שלבש גלימת תפוז. ונאמר עליו שהוא אחראי להוצאת הספרים המרכזית של הבודהיזם, שמושבה בציילון, שהיום סרילנקה, ושמו נִיאָנה פוניקה – אני מקווה שאני קוראת את זה נכון – ושפירושו בניב מקומי – איש שואף דעת.

הוא אומר, עד כאן זה סביר, ומה שהיה פחות סביר הוא זה שהנזיר הבודהיסטי בירך את דוד בן גוריון במילים: "שוּלם עליכם רב יִיד" [שלום עליכם יהודי].

זה לא למה אני מקריאה לכם את זה, אבל מניין ידע הנזיר הבודהיסטי יידיש?

התברר שהוא יהודי יליד גרמניה, ושמו המקורי היה זיגיסמונד פניגר, והוא היה פעיל בתנועה הציונית, הכיר את ארלוזורוב, אבל נמשך למיסטיקה של המזרח, ולאחר שהיטלר [ימ"ש וזכרו] עלה לשלטון בגרמניה הוא היגר לציילון.

כאשר נפרדנו – אומר טומי לפיד – הוא ביקש למסור דרישת שלום לבן דוד שלו חיים פניגר בקיבוץ גבעת חיים".

ובכן, הנזיר הבודהיסטי נִיאָנה פוניקה היה יהודי יליד גרמניה, ושמו המקורי זיגיסמונד [זיגמונד] פניגר. לשעבר פעיל בתנועה הציונית, הכיר את ארלוזורוב, אבל נמשך למיסטיקה של המזרח, ולאחר שהיטלר [ימ"ש וזכרו] עלה לשלטון בגרמניה היגר לציילון. ויש לו בן דוד, חיים פניגר, בקיבוץ גבעת חיים, אותו הוא אינו שוכח ומבקש להעביר לו דרישת שלום.

אזכור נוסף מצאתי אצל אלי אשד, המגדיר את עצמו כ"בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית", בבלוג שלו "היקום של אלי אשד" במאמר הנקרא: "בודהה והתרבות העברית",  הוא כותב:

"מנהיג בורמה או נו, הזמין את בן גוריון לבקר בבורמה, הביקור נערך בדצמבר 1961.

במהלך הביקור בן גוריון נכנס "להתבודדות" כפי שהעניין הוגדר בחדר שהוקדש לצורך זה במעון ראש הממשלה של בורמה. אך התבודדות זאת לא הייתה מוחלטת.

בכל יום בן גוריון קיבל במשך יומיים תמימים שלושה מלומדים בודהיסטים וניהל עימם שיחות על בודהיזם.

בין השאר היו לו שתי פגישות עם נזיר בודהיסטי חשוב ממוצא יהודי אחד ניאנפוניקה טרה שחי בציילון ובדיוק אז הזדמן לרנגון. התברר ששמו הקודם היה זיגמונד פניגר ובנעוריו היה חבר "הפועל הצעיר "בגרמניה. בן דודו יצחק פניגר היה חבר קיבוץ גבעת חיים. התברר שלנזיר היו קשרים עם נתנאל לורך הממונה הראשון על שגרירות ישראל בקולומבו ועם דוד הכהן שגריר ישראל ברנגון. והוא התכתב עם בן גוריון עוד לפני הפגישה התכתבות שנמשכה גם לאחר מכן."

ניסיתי לאתר את הבן דוד – יצחק או חיים פניגר.

מצאתי שבקיבוץ גבעת חיים איחוד התגורר זוג בשם יצחק ושושנה פניגר.

הגב' שושנה [בת יצחק וציפורה] נולדה ב- 5 ליוני 1914, כך שאילו חייתה הייתה היום [המאמר נכתב בתמוז תש"ע - יוני 2010] בת 96.

באתרי הקיבוצים "גבעת חיים איחוד" ו"גבעת חיים מאוחד" אין "אתר הנצחה" לחברי הקיבוץ. באתר של "גבעת חיים מאוחד" ב"אודות הקיבוץ" יש מדור קטן בשם "לזכר הנופלים", אבל באתר של "גבעת חיים איחוד" אין גם את זה. כך ששם לא מצאתי כלום.

ומכאן אני יוצא בקריאה לכול הקיבוצים שעדיין אין להם "אתר הנצחה" באתר האינטרנט שלהם, ללכת בעקבות הקיבוצים שיש להם אתרי הנצחה לתפארת ולשלב "אתר הנצחה" באתר האינטרנט שלהם, למען הדורות הקודמים ולמען הדורות הבאים.

נחזור לענייננו, כנראה שמר לפיד טעה והחליף בן "חיים" ל"יצחק", כמו שכתב אלי אשד.

באתר "יזכור" http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=45685 ובאתר "חטיבת הצנחנים"

http://www.zanhanim.org.il/Info/n_show.aspx?Id=29812

מצאתי שלבני הזוג פניגר היה בן בשם סגן עופר פניגר ז"ל שנולד בכ"ב באלול תש"ב - 4 לספטמבר 1942, והתגורר בגבעת חיים איחוד.

במלחמת ששת הימים נפל בקרב, בכ"ז באייר תשכ"ז – 6 ליוני 1967.

מקום הנפילה: ירושלים - גבעת התחמושת.

מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל.

הותיר: אשה.

כמו כן מצאתי שלבני הזוג יש בת חיה וקיימת בשם: אפרת.

איתרתי את אפרת והיא הפנתה אותי לאחותה הגדולה תמר, שהיא מתמצאת בנושא זה יותר ממנה.

הגב' תמר אישרה את כול הסיפור [וגם שמר לפיד אכן טעה והשם הנכון של אביה הוא "יצחק" ולא "חיים"].

היא ספרה לי שהמלווה העיקרי של בן גוריון בסיור בבורמה היה השגריר דוד הכהן, וכנראה שמר לפיד הצטרף כעיתונאי.

היא ספרה שהנזיר סיפר שיש לו בארץ ישראל בן דוד בשם פניגר (ללא שם פרטי), והשגריר מר דוד הכהן אמר מייד שהוא מכיר אותו והוא מתגורר בקיבוץ גבעת חיים, וכך נוצר הקשר ביניהם.

הגב' תמר גם סיפרה לי שהנזיר הביא אליו את אמא שלו.

בשנים ההם הנסיעה לחו"ל הייתה עניין מסובך והם לא פגשו את קרוב משפחתם זה, אולם בידיה יש תמונות לרוב ממנו, כולל מפגישתו עם בן גוריון בבורמה, הגב' תמר הזמינה אותי לבקר בביתה ולראות את התמונות.

לאחר שיחה זו חיפשתי חומר על הנזיר הבודהיסטי היהודי באתרים בודהיסטים [שהשמיטו את הרקע הציוני שלו], והנה פרטים ביוגראפיים שמצאתי שם עליו, ותמונתו:

נולד ב- Hanauגרמניה, ב- 21 יולי 1901 כזיגמונד פניגר (Siegmund Feniger) בן יחיד למשפחה יהודית.

בשנת 1922 עבר עם הוריו לברלין.

בשנת 1932 נפטר אביו. והוא לא רצה לעזוב את אמו האלמנה בשעת צרה, כי אז אדולף היטלר ימ"ש, עלה לשלטון בגרמניה, ומיליוני יהודים הובלו למוות בתאי הגזים.

הידיעה שגם הוא וגם אמו יגיעו בסופו של דבר לתאי הגזים, גרמה לו לעזוב את גרמניה, בנובמבר 1935, יחד עם אמו, לווינה. לאחר שסידר לאמו אפשרות להישאר בווינה. עזב, בתחילת 1936, את אירופה לסרי לנקה.

בשנת 1939, לאחר פלישת הנאצים לאוסטריה, סידר פניגר לאמו ולקרובי משפחה אחרים להצטרף אליו לסרי לנקה.

אמו נפטרה בשנת 1956, בקולומבו.

פניגר נפטר ב- 19 באוקטובר 1994.

להשלמת התמונה המשפחתית הנה צאצאיהם של יצחק ושושנה פניגר:

1 – הבן היחיד הבכור סגן עופר פניגר ז"ל.

2 – הגב' תמר בר אילן.

3 – הגב' דורון פרנץ.

4 – הגב' ענת שביט.

5 – הגב' אפרת פניגר.

הערה: לפי הנתונים שהובאו פניגר היה בן 93 במותו (לפני 16 שנה) כך שהכתוב בכתבה שהגב' הסופר פגשה אותו כשהיה בן 97 אינו נכון. ואולי התחלפו הספרות וצריך להיות 79. 

פוסט זה מתוך "למען אבותינו - רשת חברתית לשורשים יהודיים" שכותב הפוסטיוזם ותועלה, בעזרת השם, בקרוב