חנין זועבי ואנסטסיה מיכאלי הן אותו הדבר, לדידו של כבוד השופט
אין מי שיגן על הדמוקרטיה הישראלית מאת שושנה גבאי
"...הגדיל לעשות יוסי שריד, שפרסם מאמר בעיתון "הארץ" מאמר, ביום שלמחרת הדיון, ובו הוא תקף את אנסטסיה מיכאלי, מירי רגב וחנין זועבי ושם אותן בכפיפה אחת. וכך כתב: "מעולם לא הייתה לי סימפטיה לחברי כנסת שמתפרנסים מפרובוקציה; בלעדיה, מי היה יודע על קיומם. חנין זועבי עלתה על הספינה כדי לעלות על הבמה, ומירי רגב שלחה אותה לעזה בערבית מדוברת, כי גם היא רוצה לחיות, ללקט כמה פירורים משולחנם של הגדולים. לו היו משערות כמה הן דומות, ועד כמה אנסטסיה - עוד אחת - דומה לשתיהן; לו היו מודעות לעצמן, היו חוסכות לנו את התמונה, שהיא תמונת מראה - שלוש גברות לא יפות"....
למאמר המלא: http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4825
להשוואה למאמרו המצוין של אמנון לוי, "תודה לחנין זועבי":
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3901368,00.html
----------------------
ירי בכינון ישיר של מיכלי גז מדמיע לעבר אזרחים (בניגוד להוראות, ועשוי להיחשב הריגה/רצח) http://www.youtube.com/watch?v=_vGg-NC6Ovc
----------------------
לוח האקטיביזם: http://www.kibush.co.il/datapage.asp?lang=0%20§ion=5 |
Mosheshy
בתגובה על בואו לתמוך בסרבן השירות הצבאי נתן בלנק מחר (שבת 12.11) מול כלא 6 בעתלית!
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עופר, נראה לי שמיצינו את העניין;
מזווית הראייה שלי- אני לא בלש ולא צריכה לעקוב אחרי כלל נבחרי ציבור.
בפועל, הגברת פרצה לתודעה בזכות השתתפותה במשט.לא בזכות עשייה אחרת.
ולגבי הזכות להתלהב- היא שמורה לכל אחד מאיתנו; וטעמו עימו.
" לא שמענו על עשיה שלה קודם לכן באותן רמות."
1. האם עקבת אחר עשייתה?
2. ואם לא הייתה עשייה באותן רמות, על מה זה מעיד? הרי יש כאן שוב הנחה סמויה בדברים האלה שלך, שמה שעשתה איננו ראוי לתמיכתנו הנלהבת.
אניק, הוא לא היה מציאה גדולה אז. האיש התנדב ללוות שיירות בלבנון, כדי להתנגד לתנועת הסרבנות. להקיא.
למעשה, הוא השתפר מאז. למשל, כיום הוא מגלה הבנה רבה יותר לסרבנות... אבל עדיין יש לו נפילות קשו.
עזבי מניעים;מדברים על תוצאות. לא צריך משקפת לנפשו של אדם. מעשיו מדברים הכי חזק -לא אחד;סך.
במקרה של זועבי-שמענו עליה באמצעות הבמה/המשט, לא שמענו על עשיה שלה קודם לכן באותן רמות.
גם אני בתמימותי, בהתחלה-ראיתי אותה כנראה כמוך. ואני שמחה שיכולתי לראות עוד זווית,שונה באמצעות דברי שריד
שעופר הביא; גם אם מתוך כוונה אחרת.
מה קרה לשריד של מלחמת לבנון הראשונה?
מאז אותם ימים רחוקים, שריד פרש מהנהגת האופוזיציה הלוחמת בבית המחוקקים.
תנועת מר"צ כולה איבדה מן הרלבנטיות שלה מבחינתי והפסידה אותי בתור בוחרת למן הזמן שבו החלה לתרץ את עמדותיה, כלפי חוץ לפחות, בנימוקים תועלתניים (ולא מוסריים), על מנת להישאר בצד הפופולארי יותר וה- "so called" ציוני של המתרס.
מדוע ההנחה שהצטרפותה למשט נובעת מרצון לבמה ולא מאכפתיות? כיצד את קובעת איזה מאבק נובע ממניעים טהורים ואיזה ממניעים אחרים?
מסע בלב ים הוא "מעשה" לכל דבר בעיני, היא הפכה מילים שנאמרות כל הזמן למעשים. אבל אולי אני טועה, אני לא יכולה לראות לתוך נפשה, אבל איפה אחרים השיגו משקפיים שבוחנים לב וכליות?
העלייה שלה לספינה היא אקט הומניסטי אמיץ. גם פרובוקטיבי, אבל לא פרובוקציה ריקה. והיא מילאה תפקיד חשוב על הספינה, בתיאום בעברית עם הפיראטים לאחר ההרג ההמוני.
שריד משווה אותה לשתי פאשיסטיות.
נדמה לי שבהמולת הרגשות אבדנו קצת פרופורציות:
בין אם זה הרצון שמובע כאן בין השורות- שכולם ישירו בקול אחד;
וברגע שנשמע לרגע איזה קול אחר, ישר בעליהום מגנים אותו כ"נקודת שפל"
או "אין מי שיגן על הדמוקרטיה...."-ראבאק לשפוך את התינוק עם המים?
ושריד רחוק מלהיות דרדק. מקום למחשבה
הפרובוקציה שלה היא עצם עלייתה לספינה.זה הרצון בבמה.
אנשי עשייה אינם זקוקים לבמות.ואולי מכאן דבר/כתב שריד.
עוד לא הבנתי מדוע בקשתה של חנין זועבי למסור הודעה אישית נקראת מעשה פובוקטיבי.איני נמצאת בראשו של שריד, ובכ"ז- אם הבנתי את דבריו,
הרי שיש בם היגיון, במובן- של 2 צידי המטבע הם אותו הדבר;
כשהמטבע הוא פרובוקציות;זה בעיניו, עיניים של מי שעשה ועושה במו ידיו,בצניעות רבה.
זה, מהזווית שלי. פרשנות אחרת לדבריו.
תודה, תיקנתי
תודה עופר, מסכימה לגבי נקודת השפל של שריד, אבל זה לא מפתיע.
יש לי הרושם שחנין זועבי זוכה לכל-כך הרבה טענות נגד ותקיפות גם מפני שהיא אישה. אישה לא נשואה ובלי ילדים שווה בישראל חצי אדם.
שים לב, הקישור השני ששמת לא עובד.