הבחור מ"אז פגשתי בחור" ו"מטיול כלבים וסבתא אחת" נסע כאמור לטיול בן 5 ימים. 

נסע לטיול, הוצאתי לו את הכלבה ואף שלחתי הודעה חמודה.

ביום שלישי לפנות ערב הוא חזר. בשש וחצי התקשר (לא עניתי) והשאיר הודעה קצרה שזה הוא. אחרי כשעה התקשרתי ולא ענה. הוא מיהר ושלח הודעה:

 "כבר חוזר".

יום רביעי בערב. כנראה היה עיקוב בחזרה. אני שואלת חברה: "תגידי, את חושבת ש'כבר' זה עכשיו? או אולי זה  אח"כ?". מוזר.

למה הוא אמר שחוזר.

מי שעקב כבר יודע, שעיניו הירוקות השאירו עלי רושם אדיר. ובכלל התנהלותו. אפילו פסיכו אומרת שהוא שונה מכל הגברים שבד"כ כלל אני אוספת.

אבל מה, אחרי כיומיים של הכרות כבר היה איזה נתק. ובשיחה של אחרי הבהרתי לו עד כמה חשובה לי מילה. אם אומר שיחזור- אז שיחזור.

אני פשוט חושבת, שערכה של המילה התדלדל עם השנים. ואולי אני קצת מיושנת, וכשאומרים לי משהו אני מיד מאמינה.

באותה השיחה, כשהסברתי לו שזה חשוב לי, לא בהקשר של "בינו לבינה" אלא בכלל, ושלמילה צריכה להיות כוונה אחרת אין לה כל ערך, הוא התנצל והביע המון הבנה. אי לכך ובהתאם לזאת כשאמר "כבר חוזר" בשעה שבע ומחצה ביום שלישי הוא חזר באחת עשרה וחצי בלילה ביום שלמחרת. בטח עניין של טרמינולוגיה והגדרות. לא יותר. 

אז מה, ככה זה עובד?? רק תגידו.

כמובן שלא עניתי. שניה לפני שהתחלתי להגן עליו ולתרץ עבורו שאולי קרה משהו, וסבתו (שתחיה) בבית חולים או משהו- עצרתי. אני הרי לא רוצה שבוסי (דודו) יהרוג אותי.

 אז איפה הייתי? אה- לא עניתי.

 אגו? כעס? משחק? עלבון? בריחה?

בינתיים זה פשוט לא נראה לי מספיק. לא בקטע של אגו וכזה- אני לא רואה מספיק מאמץ מצדו. למרות שאני רוצה. ותמיד מפגינה זאת לעיתים אפילו יתר על המידה. ולמרות שהיה נדמה כי משהו כאן יכול לעבוד- אני צריכה להרגיש שרוצה אותי.

אוף.

אז מה - ככה זה נגמר? וכשאראה אותו ברחוב- מה אומר?

אני באמת לא יודעת.

וגם לא רוצה להיפגע.

אך מוצאת את עצמי כל פעם מחדש חשופה.

מוכנה להיפגע, מוכנה לקפיצה.

אני נשארת מאמינה.

שלכם.

קים

4.10. חג סוכות שמח