קריעת ים סוף בים המלח
את הפסח של שנת 2000 אני לעולם לא אשכח(לא יודע למה פתאום נזכרתי בו השבוע). לא ,לא בגלל שזאת הייתה שנת המילניום, לא בגלל שמצאתי את האפיקומן (ולא, לא מצאתי.) ,ולא בגלל הכופתאות הדלוחות וזאת בלשון המעטה של דודה סוניה. בקיצור, לא בגלל שום סיבה שקשורה ישירות לסדר עצמו.
את הפסח של שנת 2000 אני אזכור כפסח שבו האגדה כרמה אור וגידים ויצאה מתוך ספר האגדה והתמקמה לה ברחבי ההיכל ממש כמו בסרט ג'ומנג'י.
הכול התחיל מעוד טלפון מלקוח פוטנציאלי, כמו שתמיד זה מתחיל במקרים המיוחדים. יהודי שומר מצוות מבית טוב בלגיה, החליט לחגוג לבנו יקירו את חגיגת הבר מצווה פה אצלנו בארץ הקודש. מכיוון שתאריך הלידה של הזאטוט, שזה עתה יהפוך לגבר צעיר ובא במצוות נפל על חג הפסח, הוחלט ברוב פאר ומזומן לערוך את הבר מצווה בעיצומו של חול המועד. עד כאן הכול נשמע רגיל ובנאלי אלא ש...
אז הוחלט שאת החגיגה יערכו באחד ממלונות ים המלח. ואם לא די בכך הרי שאת כול אולם השמחות יש לעצב ולקשט בצורה שתספר על יציאת מצרים. כאן החלה להתבהר התמונה והדרך לעוד מבצע השכרה רחב היקף הייתה קצרה.
מהסיור המקדים עלה הצורך בהשכרת גנרטור חיצוני שכן מנהלי המלון הביאו חשש שבגלל עומס המבקרים (כאן המקום לציין שבעל המאה שכר את כול חדרי המלון לטובת אורחיו הנכבדים שהגיעו מכל קצוות הארץ והעולם). לאחר שהורדנו גנראטור ממשאית לבקעת ים המוות, התחיל הסיפור האמיתי. משאית נוספת נשכרה ועליה הועמסו מאה שקי חול שפוזרו לאורך כול שדרת הכניסה לאולם השמחות. כך שלאורחים תהיה תחושה של הליכה במדבר. משני צידי שביל החול תלינו בדים מגולגלים בצבעי תכלת ולבן שהשתפלו כלפי מטה בצורה גלית ודימו את קריעת ים סוף. במקביל, כחלק משירותי המוזיקה של הdj- ששכרנו, כללה מערכת סטריאו מיוחדת שהותקנה מאחורי הלבדים והשמיעה צלילים של גלי ים כדי להעצים את התחושה של קריעת הים. בנוסף שכרנו חלקי תפאורה ממחסני האופרה דמויי פירמידות שמוקמו באחת מפינות האולם. מתוכם הוצאנו בד כחול צר וארוך שמשני צידיו העמדנו סטנדים שנעטפו וקושטו דמויי שיחי גומא,סוף ועצי תמר כדי לדמות את הנילוס.
מעל לבמה שבה הופיעה הלהקה (כשלכול חברי הלהקה שכרנו תלבושות בסטייל של ימי התנ"ך) תלינו מפה תלת ממדית ענקית של ארץ ישראל ששכרנו ממחסן להכרת תפאורת בפאתי פתח תקווה). בפינה אחרת של האולם העמדנו ענף יבש ששילוב קצת עשן (ממכונת עשן) והרבה תאורה צהובה, יצר רושם של הסנה הבוער.
בתקרה מעל תלינו לרוחב ולאורכו של האולם גיליונות ענקיים כשעל גבם הודפסו פסוקים נבחרים מסיפור האגדה.
והאירוע עצמו ? עוד חגיגת שפע של בעלי השפע למען המשך השפע... |
shauli-nameri
בתגובה על ליצן להשכיר
ואחרי ככלות הכל
בתגובה על כמו יין לשוקולדה
shauli-nameri
בתגובה על מחשבות ותובנות בעולם של השכרות...
shauli-nameri
בתגובה על חלון בלהות
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אמת אמרת אילנה יקירתי, אך את התסכולים צריך לפרוק לפעמים ואין כמו הקפה החברתי לשתף ולהחכים.
פעם היו מחלקים תנ"ך מהודר עם שעון יד נאה... היו זמנים והיו ערכים...אך הקפיטליזים שואב אותנו למפרץ החזירים.
אכן, לגישת הלקוח תמיד צודק יש מחיר.
המסר שכל דבר ניתן להשכרה.
גם כלה..
לא הבנתי איפה הבעיה
לבחור יש כסף והוא בחר לחגוג
בצורה שמחברת אותו למסורת שלו
כפי שהוא רואה אותה
אני מניחה שלאורחים האחרים במלון
היתה חווייה בלתי נשכחת...
וואו!
איזה יופי!
מאוד התרשמתי מהיצירתיות
של מי שהפיק. את?
וגם הרעיון של "בעל המאה" חינוכי ומקסים.
רק חשבתי לי שזה לא כל כך פרקטי
לכל הגבירות עם הנעליים המעודנות לדרוך
בחול...
אבל זה רעיון עצום!
כל הכבוד!!!!
אגב, אני לא חושבת שזה נכון ללעוג או להתנשא
מעל עשירים ממך, כמו שלא על עניים ממך.
אלא לכבד כל אדם באשר הוא.
בהתפעלות,
א י ל נ ה
לכל אדם הזכות לחגוג - כרצונו וכטעמו...
לטעמי - קצת מוגזם... כי כל העניין בחגיגת בר מצווה היא יותר ערכית מאשר "תפאורתית"...
אבל אם הם נהנו - שאפו על הרעיונות והביצוע...
סיגל
מגעיל!
גם מבחינת הרעיון וגם מבחינת המסר שעובר לבר המצווה.
כמובן שאיני מתכוון לתפאורה שלך, שבודאי היתה מושקעת ודקורטיבית עד כמה שרק ניתן.