ומעבר להתפתחות הקריירה והקמת משפחה חדשה יש גם כל מיני עניינים לא כל כך שגרתיים שמעסיקים אותי: מוות ושיגעון. דודה שלי, אחות של אבא שלי, חולה כבר כמה שנים בסרטן. זה התחיל מסרטן השד אבל עכשיו יש לה גרורות בכל הגוף כולל במוח. היא עוברת פרוצדורות רפואיות רבות וטיפולים נסיוניים והרופאים אומרים שאכן הגידולים קצת הצטמצמו, אבל כמובן שזה רק עניין של זמן עד שהיא תמות. אני כותבת את זה עכשיו עם דמעות בעיניים. היא גרה בקנדה ואני לא רואה אותה בתדירות גבוהה, והקשר ביננו לא מאוג קרוב, אבל אני מרגישה המון פחד ואשמה על זה שזה כל כך קשה לי שאני מתרחקת מזה. אני לא מתקשרת אליה, אלא רק מתעדכנת דרך ההורים שלי מה קורה איתה. בכלל, מוות זה אלמנט בלתי נפרד מהחיים שלנו, אבל אלמנט כל כך מפחיד. ולצידו כמובן יש את נושא השיגעון. בן דודה שלי התאשפז בגהה. הלכתי לבקר אותו והוא אומר שהוא התחיל לשמוע קולות. יש קול אחד שהוא מגדיר אותו קול המלאך- הקול הזה אומר לו שהוא המשיח.

זה מאוד מפחיד כי הבן דודה הזה תמיד היה כל כך בסדר, נורמטיבי ומגניב. הוא עבד במכון ל אנגלית עסקית ועזר לי תמיד לבנות מצגת עסקית כשנדרשתי לכך בלימודים. הוא היה איש משפחה למופת- הילדים שלו מעידים על כך שחוו איתו הורות אחרת שמבוססת על עקרונות כמו שוויון, דמוקרטיה וליברליזם. ועכשיו- ככה הוא- יושב ובוהה.