שלושה ימים אחרי שיצא מחייה, בקול דממה דקה, בשיחת טלפון שרבו בה השתיקות מהמילים, בעצם כמעט בלי להסביר או להצטער על שלא הצליח להם ביחד למרות ההתחלה שנראתה לשניהם מבטיחה יותר מאי פעם, הוא עם ארבע שנות-לבד לאחר שאשתו ברחה עם מאהבת צעירה שהכירה באחד מהכנסים המקצועיים שאליהם נהגה לנסוע פעמיים בשנה בהסבר הקבוע של 'עדכניות מקצועית', והיא, שעזבה את בעלה לפני 237 ימים, כי הרגישה מחנק שלא ידעה להסביר את פשרו במילים, אלא יותר בגוף, כי הבחינה שדווקא כשיצא למילואים, גם כשהיה בליבו של פרבר עזתי במלחמה האחרונה שם, למרות שדאגה לו והתפללה לשלומו, ידעה שנושמת טוב יותר בלעדיו, מסניפה לתוכה את ריחו של בנם שזה עתה נולד  מבין קפלי השומן של הבריאות התינוקית, ומקווה שיחזור בריא, אבל לא הביתה, שלושה ימים אחרי שנעלם, כשהיתה בדרכה לפגישה עם זוג הורים שקנו דירה לילדתם שמסיימת את הדוקטורט שלה בניו יורק וחוזרת ארצה בקרוב והם משפצים אותה לכבודה, הבחינה בהיעדרם של שני הדיסקים האהובים עליה מהתיק שבתא הכפפות של המכונית, שמבחוץ נראתה מסודרת ונקייה אבל מבפנים התגלתה כמחסן מלא בפריטים שכבר אף פעם לא תצטרך, בוידעם על גלגלים,  כמו חייה בעצם חשבה, ונזכרה שהשאירה אותם במכונית שלו, כי היתה בטוחה שימשיכו בנסיעה משותפת, כמו שני קטרים שחברו זה לזה, לכל אחד מערכת הנעה משלו אבל שביחד יוכלו לשאת את משא העולם וחייהם טוב יותר, ודמעה של געגוע וכאב זלגה מעינה בזרימה איטית והותירה מאחוריה פס שחור של עיפרון איפור שקיבלה מהשותפה שלה ביום הולדתה האחרון.

עומס תנועה לא צפוי גרם לטור המכוניות שלפניה להזדחל באיטיות. היא ניצלה את קצב הנסיעה לצרכיה ותיקנה את האיפור בעיניה, ומשחה שפתון ורוד בהיר שטעם המסטיק שלו העלה חיוך על שפתיה כמעט בלי משים. צלצול הטלפון סדק את השקט שמילא את חלל המכונית. אחיה, מעברו השני של הקו הודיע לה שהמחשב ששלחה לתיקון, בעזרתו, הוכרז כמת באופן סופי. כל מה שנותר הוא להעתיק את הדיסק הקשיח ולהעביר אותו למחשב חדש, יש לך רעיון כמה את רוצה להשקיע בו? במי, התבלבלה לרגע, ומיד מלמלה משהו על כך שרוצה להתייעץ עם השותפה שלה לגבי המפרט הנכון לה במחשב החדש וחשבה במקביל על ההוצאה הלא צפויה שנכפית עליה לפתע, כמו היעלמותו, ושבה וחשבה על הדיסקים שמוטלים ככל הנראה, על המושב האחורי של מכוניתו, אחד מהם לפחות, אוסף של ארקדי דוכין היה במכשיר כשיצאה ממכוניתו בצהרי השבת האחרונה, מחייכת אליו בבטחון של מי שתשוב ותפגוש בקרוב, היו להם כרטיסים להופעת מחול שכבר לא תראה, לבטח לא איתו, וברקע שר ארקדי על אותו טמבל שכור-כוח והיא צעקה 'אידיוט' לנהג שצפר לה מאחור בחוסר סבלנות, כאילו יש לה אפשרות לנהוג אחרת, והצעקה שנפלטה מפיה העירה אותה מהזכרונות הטריים והחזירה אותה באחת לפקק בו היא תקועה ולפגישה שאליה היא מאחרת.

על גביע גלידה בחצר הגלידרייה הותיקה ברחוב המקביל לים, שרב של תחילת קיץ יושב על כתפיה כמשקולת, המלון שחוצץ בינה לבין הים שנוא עליה עוד יותר מתמיד וחוסם את הרוח שאולי יכלה להרגיע אותה מעט, בחדר הכושר היא כבר תצטרך להוסיף קילומטר ריצה כדי להיפטר מהקלוריות שהיא נאלצת לבלוע בלי הנאה, אבל אחד הכללים שסיגלה לעצמה היה לקבל את הזמנת הלקוחות, שבאופן לא מודע בחנו בדרך זו את נכונותה ללכת לקראתם ולהבין את צרכיהם, את ממש יפהפיה, אמר כשקם ללחוץ את ידה ולא הרפה ממנה עד שהתיישבה ומשכה אותה ממנו בצער של פרידה בטרם עת והוסיף, יש לך גוף מדהים, רגליים שלא נגמרות וציצים שגורמים לי להודות לאלוהים שנולדתי יונק דווקא ולא זוחל או דג, כך בדיוק אמר לה, בבוטות שיותר מהכל הקסימה אותה, כשהתיישבו בבית הקפה בפינת יהודה מכבי בפגישה הראשונה שלהם שאליה הסכימה להגיע לאחר שבוע של התכתבויות באתר השידוכים שאליו הצטרפה חמישה חודשים לאחר שנפרדה מבעלה והרגישה שרוצה ואפילו מוכנה לקשר חדש, וגם שרזתה כמעט כמו שרצתה אחרי הלידה. היא אהבה את גופה אבל לא כמו שהוא גרם לה להרגיש. כשפנה אליה בפעם הראשונה, לא היתה בטוחה שמגלה בה עניין רומנטי, הוא היה מבוגר ממנה בהרבה, מנכ"ל של חברה גדולה ואבא לקצינה צעירה, וקיוותה שרוצה להציע לה עבודה, כי קראה בעיתון שהחברה שלו מתכוונת לעבור לבניין חדש בקרוב והיא כבר דמיינה את השרטוטים והויכוחים איתו ועם השותפה וההתלהבות וריח הקירות הנשברים ונבנים מחדש והצינורות שמתחת לרצפות שהקסימו אותה כבר כילדה, החיים הרוחשים שמתקיימים מאחורי מרצפות ואריחי קיר, קילומטרים של חוטי חשמל וטלפוניה וצינורות קולחים ושופכין שבאמצעותם הופכים מבנים ליצורים חיים ותעלולי האור ובחירת הידיות והשקת הכוסות במעמד חנוכת המשרדים היא עם השמלה ששמורה איתה לאירועים שכאלו ובשיער אסוף שחושף את מלוא חיוכה, אבל די מהר הבינה שמתעניין בה כאישה והתלבטה, ונמשכה לקסם מיליו, ונרתעה ואמרה שלא ואחר כך אולי ובסוף באה והרגישה שהתנאים והכללים והעקרונות והמגבלות שהשיתה על עצמה נמסים מול האש שהצית בה, הגלידה טפטפה על חולצתו של הילד שישב בשולחן לידם ואביו הכרסתן נזף בו בקול חסר סבלנות שהכפיל את העצב שבה, אנחנו רוצים לזרז את העבודות, אתן מכירות קבלן שיהיה מוכן לעשות חלק מהעבודות בלילה? כמובן רק את העבודות השקטות, צביעה, התקנת המנורות ודברים דומים, אנחנו רוצים שהיא תקבל את הדירה מיד עם הגעתה, אנחנו מעדיפים כך. השותפה שלה חייכה אליה מעבר לשולחן ואישרה את התחושה שלהן שההורים האלו מאוד משקיעים בבת אבל גם לא מוכנים לסבול אותה לרגע בביתם. זה הכל עניין של תקציב, אמרה השותפה בהחלטיות של מנוסה ויודעת, אנחנו מניחות שזה יגדיל את העלויות בעשרים אחוז בערך, כסף זה לא בעיה, מתי נוכל לקבל את המפתחות? אמר האב בהחלטיות ואשתו הנידה ראשה בהסכמה ומוללה את מפית הנייר בידיים מטופחות ציפורניים שנדמו לה לרגע כטלפיו של טיגריס מיתמם.

בדרכה הביתה חלפה על פני המסעדה החדשה של ארקדי ולרגע השתעשעה באפשרות שתיכנס ותבקש ממנו לשיר לה את השיר על הטמבל שככל שחלפו הימים והשעות הרגישה שמתאר את שניהם. אותו שמוותר על משהו כל כך טוב שיכול להיות ביניהם אבל גם אותה שהעזה לחלום ולהתמסר לתקווה וליפול כמו גביע קריסטל ממדף גבוה  של מזנון ישן מבום על-קולי של מטוס סילון כשהבית ריק ואין מי שישמע ויעזוב הכל ויבוא לראות מה פשר קול הנפץ ויראה ויצטער ויאסוף את הרסיסים, אבל ויתרה גם כי היתה בטוחה שהזמר המפורסם, שלפי הידיעות בעיתונים ידע גם הוא מהו לב שבור, יזלזל בתמימות שלה, אבל בעיקר כי מיהרה לאסוף את בנה מהמשפחתון, היו לו כאבי אוזניים כבר כמעט ארבעה שבועות שאנטיביוטיקה ותרופת אחרות לא הצליחו למגר. מכר פסיכולוג הציע את האפשרות שכואב לו במקום שמסמל את חוסר ההקשבה שלה, אבל פסיכולוגים מעולם נתפסו על ידה כקשקשנים ובכל זאת, יכול להיות שהיא לא שמעה את צלצול פעמוני האזהרה שהשמיעו קולם מתוכה וגם מבחוץ, את פער הגיל וניסיון החיים שלו, את העובדה שנפגע מאשה שבחרה באישה אחרת על פניו וערערה את גבריותו, את ההגנה המוגזמת שלו על בתו מפני אישה חדשה, הלא פעמיים ניתק את הטלפון בתחילת היכרותם, כי בתו הגיעה הביתה ולא רצה שתיפגע מהקשר החדש שלו, והיא כבר חיילת לעזאזל. וגם אולי לא הקשיבה לאזהרות שניפק מוחה, העובדה שחשב שהעיסוק שלה יומרני, מי את שתחליטי בשבילי איך ייראה הבית שלי וגם, מי הטמבל שצריך עזרה בסידור הבית שלו, רק מי כנראה שאין לו אופי. ועכשיו נזכרה בכעס איך כשאמרה משהו על האנרגיות הטובות של הצימר שאליו נסעו בסופשבוע האחרון לחיי זוגיותם זלזל ואמר בביטול, יאללה, לכי תעבדי בחברת החשמל, אבל מיד כשנגע בה והחיה את גופה והעביר בו עקצוצים וזרמים ורטט שכבר שכחה את קיומם התפייסה והבליגה והתמסרה ואהבה ועכשיו בעיקר שנאה אותו.

בלילה התקשרה אליו ואמרה בקול שהסוותה מאחורי מגבת כמו שעשתה בילדותה כשהיתה מותחת את חברותיה בטלפון, פעם הודיעה לאמא של דליה, מי שלימים תהיה גיסתה, שדליה נפצעה בתאונת דרכים והצרחות של האם המבוהלת כמו גם הסטירה שחטפה ממנה בכיתה מול המורה וכל התלמידים צרובים בלחיה ובנפשה עד היום, שהוא מתבקש להביא את האוטו למוסך המרכזי של החברה כי התגלתה תקלה במערכת הבלמים ושאם ירצה יוכלו לשלוח מישהו שיאסוף את הרכב מהבית שלו כדי להקל עליו ובאמת באותו הרגע צלצל השליח בביתו והוא פתח את הדלת כשמגבת כרוכה מסביב לגופו ובפניו רק עיניים ותחושת מחנק כיווצה את בטנה ובעיני השליח היא הספיקה לראות את ארקדי ואדית פיאף והשותפה שלה יושבים בסלון ומשחקים סטריפ פוקר, לפי המגבת מסביב למתניו וגרביו של הזמר שהיו הפריט האחרון על גופו נראה היה שהבנות מנצחות בהפרש ניכר, ואחר כך עוד הספיקה לראות את השותפה מניפה גביע גלידה לאות ניצחון  וקנאה בה מאוד, והוסיפה וחלמה שמביימת תאונת דרכים קלה איתו, מין נגיחה בזנב רכבו, כשיצא ממגרש החנייה של החברה שניהל במרכז תל אביב. הוא כמובן יצא מהאוטו עם המרוקאי שבו וצעק לה 'פוסטמה מטומטמת מי נתן לך לנהוג?' ולמרות שעמדה מולו עירומה הוא לא זיהה אותה ולא הפסיק לקלל ולצעוק שככה זה כשנותנים לאישה לנהוג ובתוך ההמולה שנוצרה, שהיתה לטובתה הפעם, השותפה שלה התגנבה לתוך רכבו ושלפה את הדיסק של ארקדי שעדיין היה בתוך מכשיר הקומפקט וגם את אוסף הג'ז שהיה זרוק בדיוק כמו שזכרה על המושב האחורי והתעוררה לקול בכיו של בנה שישב בתוך מיטת התינוק שלו ושפשף את אוזניו ובקול חדש לה וגם לו, כמו ברז שנפתח לראשונה בערבוביה של אוויר ומים, אמר את המילה הראשונה שלו, אבא.