סיפורים מהאי הפרטי שלי
פוסטים פופולאריים
-
רק הפחד מת
1/10/09 | 982 צפיות
-
אלוהי המונדיאל
14/6/10 | 922 צפיות
-
בדיוק בזמן ש...
24/8/09 | 812 צפיות
-
"הוד מלכותו, יורשה לי לפקפק? "
13/6/09 | 659 צפיות
-
שוּפְרֳא דֵשוּפְרֳא
15/6/09 | 554 צפיות
-
"אף פעם לא היה לי 0.45 "
4/9/09 | 2224 צפיות
פוסטים אחרונים
- תלוי איך מסתכלים 29/6/11
- קעקוע של סיפור 20/7/10
- שלוש מחשבות 13/7/10
- אלוהי המונדיאל 14/6/10
- הרהורים סביב השולחן 26/3/10
- עושה ריסטרט 15/11/09
אלוהי המונדיאל
"מה, חודש שלם תראה משחקים?", שאלתי.
כן, את יודעת בין לבין, הוא ענה.
תתפלאו לשמוע, האסקפיזם רושם לעיתים גם רגעי שיא זוגיים. זה קורה בדרך כלל איפשהו לקראת משחקי המונדיאל. פנטזיה אידיאית שמתרחשת אחת לארבע שנים, שמתכווצת בחודש אחד כשאנחנו מחזיקים דלאי בירה ביד אחת ושק פיצוחים בשנייה? דבוקים למסך הטלוויזיה כאילו זה כל מה שיש לנו בחיים כי נשבר לנו הזין להתעסק בהטרדות הקיומיות .
אני מסתכלת עליו ברגעי ההנאה שלו, בשיא הבריחה כאילו פוחד לחזור לעולם האמיתי באופן טבעי. מגרש הכדורגל הופך עבורו כחלק מתרפיה יצרי חסר רסן. הוא ממשיך להסביר לי ואני? הכדורגלן היחיד שמשך את תשומת לבי אי-פעם, וגם זה לא בדיוק בגלל רגליו המסוקסות, או אפילו הגולים שמנצ'סטר יונייטד, אלא דווקא השילוב האופטימלי של עינים ירוקות זוהרות כיהלומים עם שיער כהה ומבנה לסת חטוב להלל. זה היה המשחק בין ארה"ב לגרמנים היו כל כך הרבה כאלה..כאילו הם היו משובטים.
לא להאמין שעם כל סופת הטסטוסטרון העולמית הזאת, עם עשרות הגברים מסוקסי הרגליים, ועם מיליוני אחיהם מתודלקי הבירה, הקפה השחור והגרעינים, ועם כל הכדורים האלה (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב), אני מצטרפת "למועדון הכדורגל" ולחשוב שבתור פיצוי אני מקבלת אותו פתוח וכנה זורק מילים באוויר בלי לחשוב יותר מידיי.
אמרתי : "אף פעם לא הבנתי למה שוערים לא יכולים לעצור בעיטות נמוכות עם הרגל... הרי ברור שבסוף יאשימו את הכדור" .
הוא צחק .
"אסור לנו לשכוח את העבר שלנו", הוא אמר. אני השבתי שהגיע הזמן להסתכל לעתיד, במיוחד לזה שרץ על הדשא - גרמניה החדשה, אותה מייצגים טורקים ופולנים, ניגרי וברזילאי.. המשכתי וקפצתי למטבח הבאתי פרוסות לחם טרי, נקניק איטלקי ששמרתי במקרר. מלפפונים חמוצים ביתיים ובירות ליד. פרסתי גס, מרחתי חמאה עבה, עמדתי מעל השיש ובלסתי כל מה שהיה שם. פתאום נזכרתי בסבי זכרונו לברכה היה עקר בית קטן שאהב לדעת מתי מתקרב הסוף של הדברים הטובים. כמו עכשיו, כשאני איתו . יכול להיות שקיבלתי את את זה גם בירושה?!
לוקח לי שנייה לשים לב לגיחוך במצבי - כשאני עומדת ונואמת לו על כמה זה נפלא לחוות כל מיני רגשות כבדים ונעלים כמו מחויבות, הקרבה ודאגה אינסופית. מה אני, דוסטויבסקי? אני כולה אישה. מה שעושה אותי מאושרת אלה חוויות הרבה יותר שטחיות וקלילות כמו "לצפות במונדיאל"..ממש! עורר בי כמיהה מחדש לחזור וליהנות מהפשטות של החיים, מהנשמה הגדולה של האנשים. אבל מושג כמו 'נשמה' בוודאי לא מדבר לתל-אביבית דעתנית וצינית. רציתי לשתף אותו במחשבותיי אבל, בחיים לא ארשה לעצמי להתערטל ככה, לפרוס את נשמתי כמו פסטרמה ולהציג את המחשבות שלי אל מול כולם. כמו גם את התשוקות הסמויות והגלויות שלי, החיים שלי תמיד נראים לי גדולים מדי בשביל להתמקד בהם בשבוע אחד.
חזרתי לסלון, הדלקתי סיגריה וחשבתי כאילו אין עולם אחר מחוץ למגרש .
איזה מזל שיש, חודש מונדיאל :-) |
תגובות אחרונות
-
gil gol
בתגובה על יצירת המופת שלי
-
נקודה ירוקה
בתגובה על ירושלים 11.7.11
-
נקודה ירוקה
בתגובה על תלוי איך מסתכלים
-
DramaQueen
בתגובה על קעקוע של סיפור
-
behind blue eyes
בתגובה על בשמלה אדומה בלי צמות
-
rangil
בתגובה על שלוש מחשבות
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
}{
הגרמנים ניצחו את האוסטרלים, האמריקאים בפוקס סחטו תיקו מהאנגלים, ולדעתי דיברת על בית ג...
וגם......"נהנים" לשמוע ברקע ,חמישים אלף איש עם זמבורות, כך שאין לי מושג איך זה לראות משחק באצטדיון עם רעש שכזה. מהבית זה מעצבן עד שמתרגלים לזה, (רחמנא לצלן) והשכנים שלי? מתחרים עם החברים שלי מי צועק יותר בקול כשיש גול.
אושר וחדווה ..ממש "אהבת אחים " ...אבל העיקר זה, הכדורגל, האלכוהול והאווירה עדיף על חדשות .
סאלוט יקירתי
שמחה שאהבת :-)
בעצם מה שאת אומר מתפרש כמו : " אני מציע לך כדור קטן שיעשה לך כיף גדול, לך על זה אח שלי"(רון קופמן)
אולי עדיף על משחקי המונדיאל ;-)
נו, אז אם כבר אתה פה...תסביר!
*
טליה
איזה עונג לקרוא אותך
כן
ככה, אותם דברים קטנים שלא בהכרח מקטינים
אולי להיפך.
מן שלווה חיוך ושקט
מקסימום צועקים: בנזונה השופט, יורקים את הקליפה ומרביצים שלוק מהבירה.
סאלוט!
יש חודש מונדיאל ואין מה לראות בטלוויזיה...
המזל היחיד הוא שיש זמן להשלים את הסרטים שמחכים ב- DVD...
תהני... (-:
חחח.. מצחיק. שום דבר ממה שכתבת לא נכון...
מעניין אם אלוהים עוזר גם בדברים הגדולים ;-)
כייף לשמוע ממך קליפורניה
יכולה להבין :-) מצחיק אחד
בטח, אחרי שהגרמנים המסוקסים הצליחו לגבור על ארה"ב...מי אמר שיהיה משעמם בבית א' או ב' ? ( לא זוכרת)
אלוהי הדברים הקטנים...
:)
אפילו אני בעד הגרמנים עכשיו...