כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (16)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      16/6/10 06:45:

    בחיי ששכחתי דבי... תודה שהזכרת לי את צודקת,

    ללכת אליו זה היה כמעט כמו ללכת לתפילת ערבית

    בבית כנסת, אני צוחק אפיקורוס שכמוני. תודה דבי.

      15/6/10 23:30:

    צטט: hkadman 2010-06-15 19:13:15

    לא יאמן את שוק בצלאל והפאלפל הכי טוב

    בתל אביב שכחתי דבי, תודה שהזכרת לי

    אולי בגלל מלך הפלאפל וזה היה בקינג 

    ג'ורג' אני חושב. תודה דבי.

     

    חיים,

    המיואש מלך הפלאפל היה בפיסקר,

    במקום שאחר כך היה קולנוע תל אביב

    אצלו זה היה ממש טקס,

    עם הלבוש והתפאורה המיוחדת.

    היו עוד כמה תחנות בילו בתל אביב .

     

     

      15/6/10 19:13:

    לא יאמן את שוק בצלאל והפאלפל הכי טוב

    בתל אביב שכחתי דבי, תודה שהזכרת לי

    אולי בגלל מלך הפלאפל וזה היה בקינג 

    ג'ורג' אני חושב. תודה דבי.

      15/6/10 19:10:

    אני מניח שבילית שם רחל לא פחות ממני, באלנבי.

    את במקור ממרכז תל אביב, אם מותר לי לשאול?

      15/6/10 19:08:

    תודה ענתי את קפולסקי שכחתי ולמען האמת כשכתבתי

    את כתב היד הקונדיטוריה שהיא לב הסיפור מבוססת על

    קפולסקי, רק מבחינת המיקום כמובן.זה מפליא לא ידעתי 

    שויטמן וקפולסקי התחילו למעשה בהמקת רשתות. תודה

    ענתי גם אני הייתי מעוגן לאחרונה ברחובות

      15/6/10 19:05:
    המון תודות אסנת, אני שמח שהקטע הצנוע הזה מצא חן בעינייך.
      15/6/10 17:09:


    חיים,

    איזו נוסטלגיה,

    סיבוב ויטמן

    הגזוז והגלידה הכי טובים בעיר

    באותו סיבוב היה הפלאפל של שוק בצלאל

    בילוי מושלם

    והטעם  -  חמוץ -מתוק.

    תודה על שורות של נוסטלגיה

    דבי

      15/6/10 16:42:

    לי זה דווקא מעורר נוסטלגיה ויותר מזה:)

    לחיים!!!

      15/6/10 13:33:


    חחח,,אפרופו נוסטלגיה חיים..

    אממ' מעניין ..*

     

    בעיר רחובות [אז עדין מושבה]  היתה לנו גלידה ויטמן ב"קפולסקי" שנחשב אז, קפה יוקרתי מאד,,

     וטעמה נשתמר לו בפי ,,יאמי...

     זוכרת גם גזוז בקיוסק  המפורסם שלנו בגן העיר....

     תמיד רציתי שאבא יקנה לי....

    ממתינה לקרא יתר זיכרונותיך מרח אלנבי של אז,,

     שאני זוכרת חנות ספרים גדולה עם ריח מיוחד......

     

    נוסטלגית,, כבר אמרתי,, לא?


    נוסטלגיה יפה. כוכב
      14/6/10 21:11:
    מעניין גם אני זוכר ריחות קפה, תודה דיוטימה.
      14/6/10 20:32:


    טעמים וניחוחות הם מוליכים מהירים לאלבום החוויות המתויקות בזיכרון למשמרת.

    עד היום פתיחה של שקית קפה, מעלה מיידית זיכרון מוקדם מילדות - מפעל לטחינת קפה ברחוב הנמל בחיפה...

      14/6/10 20:15:

    תודה הלנה, כשהייתי בן השנים שבע ומעלה ההרפתקה

    הגדולה ביותר הייתה לעלות מז'בוטינסקי בצפןן תל אביב

    עד לאלנבי ברגל, להתרוצץ בין חניות הפפרים, ויטמן וגם

    חניות הצילום 'פוטו ארדה' והספורט, היו הרבה אז.


     

      14/6/10 20:05:

    חיים, גם אתה עדיין בנוסטלגיה בקשר לויטמן אלנבי? אצלי הוא מככב בסיפור (אולי קראת) "ארוחת ערב במאריינבד".

    אכן נוסטלגיה לשמה, גם התמונה מתאימה לתקופה. יופי!

    תודה ו*

    לאה

      14/6/10 19:56:

    לא לאה, אני לא זוכר את הטעמים של פעם ובטח

    לא את הטעם של גזוז חמוץ מתוק, למרות שהיה

    הלהיט של ימי הילדות...  הספקנו לטעום טעמים

    מוצלחים יותר מאז.העליתי את זה כפתיח לקטעים

    הבאים המתנהלים ברחוב אלנבי בתל אביב.

    תוגנ לאה.

      14/6/10 19:31:


    מעניין

    האם בגלל שאנחנו מזדקנים

    טעמם של הדברים כבר לא משהו?

    או בגלל שבאותם ימים הטעם של ירקות ופירות ומאכלים היה באמת טוב יותר

     

    אני זוכרת למשל טעמו של בצל יבש בסלט

    טעם גן-עדן

    היום לבצל - אם יש בכלל טעם? הוא טעמם של המים שהוא מכיל

    דוגמה קטנה 

    0

    גזוז חמוץ מתוק

    16 תגובות   יום שני, 14/6/10, 19:01

    הפעם האחרונה ששתיתי

    גזוז חמוץ מתוק...~

    הייתה כאשר הייתי,

    תנו לחשוב רגע...~

    בן שתים עשרה שנים,

    בויטמן באלנבי,~

    ~ואולי פחות...

    זה היה הגזוז הכי טוב

    בתל אביב - ~

    וגם שנים לאחר מכן

    להתעכב בויטמן אחרי

    הצגה שניה עם או בלי

    מישהי היה מעין ~

    פולחן... מוטב היה

    עם מישהי כאשר

    המזל שיחק לך...~

    ~זה היה לראות

    ובעיקר להיראות~

    הרבה לפני דיזנגוף.

    ~מאז חלפו כמה

    עשורים...~

    אני לא מת על

    חמוץ מתוק, ~

    כבר שכחתי את

    הטעם...~ ~ ~

    אבל כשזה עולה

    לי על קצה הלשון

    זה מעין אזכור~

    נוסטלגי מזכיר

    נשכחות...~

    ~לא יותר מזה.

     

    14 ליוני 2010 – כל זכויות היוצרים שמורות לקפה דה מרקר

    דרג את התוכן: