מר פ' הוא סיסמולוג ותיק.הוא עובד כבר עשרים שנה.בכל יום הוא עומד על משמרתו ליד המכשירים שמתקתקים במתינות ופולטים גראפים משמימים.מידי פעם,בערב,כשהוא חוזר הביתה,אשתו מתפרצת ללא אזהרה.בכל פעם הוא מופתע מחדש למרות זהירותו המופלגת.במקרים שכאלה עולה בו המחשבה:איך זה שאין מכשיר שמודד את הפעילות הסיסמית של האישה,את זרמי הלבה שלה.לו היה מכשיר כזה,חושב לו פ' חיי היו טובים וחסרי דאגה.הייתי רואה מבעוד מועד שהתפרצות צפויה וככה הייתי מוכן לבאות.היית מתכונן בדיוק כמו שאנחנו עושים בעבודה:מפנים את האוכלוסיה,חופרים סוללות עפר.במקום זה מר פ' חוזר לביתו ומגלה שאשתו הפכה לדב זועם.

זה מה שקרה אתמול,כשחזר פ' פזור נפש מעבודתו,נכנס לביתו וזרק שלום סתמי לחלל האויר.דממה,איש לא ענה לו.נכנס פ' לחדר האמבטיה ורחץ את פניו.אח"כ ניגש למטבח שם קלפה אשתו תפוח אדמה.שלום אמר לה פ'.אשתו הביטה בו במבט קר שהבהב בו ניצוץ מסוכן.שלום,ענתה הגברת פ'.ומה שלומך?הקשה פ' למרות שהרגיש את הקרקע נשמטת מתחת לרגליו.השתרר שקט,בדיוק כמו בטבע לפני שפורצת סערה.אחרי רגע ענתה אשתו בשקט:אתה רוצה באמת לדעת מה שלומי?בשלב הזה הבין פ' בפני מה הוא עומד.הוא הבין שאין מה לעשות וכלתה עליו הרעה.מאידך למרות שידע מה יקרה עכשיו,לא היה יכול להימנע מלגמגם באופן מגוחך תשובה חיובית מהוססת.אשתו פעלה כמו בהתנייה פאבלובית,כמו קפיץ שנמתח והשתחרר.מיד צלצלו אוזניו של מר פ' העדין והשברירי מצעקותיה של אשתו שבורכה בריאות מפלדה.כגשם זלעפות ניחתו טענותיה של אשתו בתוספת מרנינה של לעג מר על הבעל שנפל בחיקה.איזה אפס מאופס הוא,מה הוא עושה ואיזה משכורת הוא מביא הביתה,הא!היא היתה צריכה להתחתן עם מר ז'!הוא איש מצליח.הוא מנהל משרד,לא עם פ' האפסי שרק יושב לו כל היום עם מכשירים ולא עושה דבר.

טוב,הוסיפה גברת פ',לפחות שיחק לי מזלי לא להתחתן עם כ'.אבל,הוסיפה,אתה לא רחוק ממנו,היזהר שלא אזרוק אותך לרחוב!

מר פ' מכווץ ומנסה להעלים את עצמו,מהנהן במרץ ומנסה להרגיע את הוזוב הפרטי שלו ומבטיח להיטיב את דרכיו,למרות שאין לו מושג כיצד ימנע את ההתפרצות הבאה.