השבוע העשירי מתחיל שוב באזהרה: אם אנחנו מרגישים שאנחנו "צריכים" לעשות כל מיני דברים מוטב שנחזור אחורה ונברר איפה טעינו. סימן ראשון לזה שאנחנו בדרך הנכונה צריך להיות ההרגשה שאנחנו מתלהבים ולא "צריכים" לעשות את הדברים.

ואולם איך נדע שזה תנאי מספיק? כלומר, האם ייתכן שאנחנו נלהבים אבל עדיין זו לא הדרך האמיתית שלנו? על כך פורטגנג עונה שאין צורך לדאוג. אם זו לא הדרך האמיתית שלנו העולם "יראה" לנו את זה. נדע שאנחנו סוטים מהדרך הנכונה כאשר כל צעד שנעשה יגרום לנו לקשיים ולתחושה של חוסר שמחה. לעומת זאת, אם הדברים תופסים תאוצה ומתקדמים כאילו מעצמם אזי אנחנו בדרך הנכונה.

כמובן שהתמלאתי ספקות כי אני נלהבת מכל התרגילים שעיקרם דמיון אבל מרגישה מועקה ברגע שצריך לעשות צעדים בממשות. אני חושדת אפוא שלא מצאתי את הדרך הנכונה. ואולם, כרגע, בינתיים, אין לי חשק לחזור אחורה ולכן אמשיך ואראה מה יקרה.

התרגיל הראשון השבוע הוא תרגיל בדמיון מודרך. יש לעצום עיניים ולדמיין כאילו אנחנו כבר "שם", אחרי השינוי. יש לדמיין איפה אנחנו, מה אנחנו לובשים, מי נמצא איתנו, מה אנחנו עושים אבל הכי חשוב מה אנחנו מרגישים. את ההרגשה הזו יש לנצור. היא תהיה מעין רד"ר שיאמר לנו אם אנחנו בדרך הנכונה.

בדרך כלל אני לא ממש טובה בדמיון מודרך. אני לא מצליחה לדמיין דברים ממש באופן ויזואלי. אף על פי כן, אני יכולה להגיע לפחות לתאר פחות או יותר באופן מילולי את המצב: אני נמצאית בבית אבן שנמצא בחצר בה יש עץ תאנה. לבושה שמלה פרחונית. אני והשותפה שלי הדמיונית שלי מסדרות את המקום לפני שמתחיל השעור הראשון. שתינו נרגשות ומלאות אדרנלין.

התרגיל השני השבוע הוא תרגיל שחציו דמיון חציו מעשה. עלינו להתנהג במובן מסוים כאילו אנחנו כבר אחרי השינוי. עלינו לנסות לחשוב אם יש משהו שאנחנו צריכים לעשות או לקנות או להיות ולבצע את זה.

במשך כמה ימים לא עלה על דעתי שום רעיון ואז במקרה מצאתי את הפתרון בתרגיל שהופיע בספר אחר שאני מנסה ליישם עכשיו (אני יודעת, אני נשמעת אובססיבית משוגעת עם כל הספרים האלו). הספר הוא של אריק מייזל, פסיכולוג שעוסק בייחוד ביעוץ יצירתי, ועיקרו הפיכת שנה אחת מחיינו לשנה יצירתית (בתקוה שזה ימשיך אחר כך, כמובן). בעתיד ודאי אספר קצת יותר גם על הספר הזה ועל אריק מייזל בכלל.

התרגיל החמישי בספר של מייזל הוא להשקיע בלוחות מחיקים, כלומר לקנות שלושה לוחות מחיקים גדולים, לתלות על הקיר ולהקדיש כל אחד למטרה מסויימת שאני לא אפרט כאן. ואכן, לוחות מחיקים הם רעיון מצוין להשקיע בו כשחושבים על הקמת בית ספר. הזמנתי אפוא שלושה לוחות כאלו באינטרנט אתמול והיום הם כבר עומדים מחכים לתלייה בחדר העבודה. עכשיו רק צריך למצוא מישהו שיתלה לי אותם כמו שצריך כי אם אסמוך על עצמי זה יצא עקום להפליא.