
את צולעת אלי כאורידיקה בשאולוזהו רק חדר נטול תמונות- עלינו לזכור זאת לא עברה עלינו תופת האהבהועוד ייקח זמן עד שיישאו את ראשינומעל נהרות כרותות לשון ושבעות ארוחות ליל שבתנשרוט את האור בפעם האחרונה לאלפני שנעמיד כיסא לשולחן בתנוחה ממתינה שיראו אבא ואמאשעוד לא מתנו מחוסר ועודנו הולכות אחרי גב בציפייה משקרת שלכבוד האהבה אנחנו עדיין באות גם כשברור שאורפיאוס ישתגע בסוף ואתנידונת לעולםלהיות אחותיואני בנסיעות הקטנות שלי 'בסוברוג'אסטי' אשלים לעולםעם האמת שמטיח בי נהג עצבני"אחותך הצולעת". |
אין רשומות לתצוגה
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה