כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    0

    נקמת הדבורים

    2 תגובות   יום שלישי, 15/6/10, 20:53

    אבי ז"ל באר המים ונקמת הדבורים 

    באר הייתה באכזיב .באר מים מתוקים.לא היו צינורות וברזים כשהורי הגיעו למקום[רק כשבע שנים אחרי...]. והייתה הבאר שופעת מים מתוקים וזכים, לזה אשר לקח את מנוף המתכת והוריד והרים שוב ושוב לתוך הדלי את המים.

    זאת הייתה חוויה אף אחד מאתנו הילדים, לא התרעם על השאיבה. 

    בתחילה גרנו על ראש הגבעה לפני שאלי אביבי הגיע והכריז על הקמת מוזיאון ומאוחר יותר על מדינה .מיד כשפינו דיירי הבית שמתחת לגבעה את ה"וילה" לצד הבאר,הורי קמו והתנחלו בבית .פתחו המחיצות שהקימו שני הדיירים הקודמים והנה בית לתפארת. כך שאיפתנו לאיכות חיים וקרבה למקור החיים- המים הגיעה לסיפוקה. 

    הבאר הייתה לצד מבנה קומותיים.כשעלינו לקומה השנייה ללא מעקה ועם בור פעור השואף לבאר,הורינו כדרכם, סמכו על ריבונו של עולם, הבייביסיטר ללא תשלום -שהיה להם בטחון מוחלט שלעולם יפקח עלינו את עיניו.והפלא ופלא.עשר שנים חלפו ואף אחד מאיתנו לא נפל.אנו ארבעת האחים,עזרא בן דודי שקראנו לו "ענק מניילון" בגלל גובהו וגם בני דודי שערקו לקיבוץ לאחר זמן מה אסתי ושעיו. 

    טוב ,אבל רציתי לספר על אבי והדבורים.

    אנו הילדים רק שאבנו ומידי פעם הדבורים שאהבו גם את טבילת המים, היו באות ועוקצות אותנו בנדיבות [והקרח היה מרפא]{היום אני יודעת שיש רפואה המצדדת בעקיצות דבורים-אולי בגלל זה לא נזקקנו לרופאים}. 

    אך אבי מאס בשלטונם האבסולוטי ללא מענה אדם ,והחליט להשמידם.אין לי מושג במה השתמש... 

    ובכן.גופיה לבנה לבש אבי וגבו היה חשוף.עם בואו לאכל, ראינו מספר לא מבוטל של דבורים נותנות בו את כל ארסם ומוציאות עליו את כל כעסן....

     

     

    אינני זוכרת שאבי העז מאז לצאת מולם למלחמה אבודה...בכניעה היה כמונו ,נותן עצמו לחסדן ומכבד את שלטונן.ובכן ידידי הירוקים..חינוך אמיתי קיבל אבי, ולא היו אז פרסומים בעד "תנו לחיות ולדבורים לחיות"...

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/6/10 22:11:

      צטט: כרמל100 2010-06-16 21:53:09

      אבא נבון

      יהי זכרו ברוך

      לי היה סיפור לא פחות משעשע עם דבורים

      ולמדתי את הלקח.

       הנקמה מגיעה מהר.

      תודה.

      כדאי לא להתעסק אתם מתחת לדבש שלהם יש עוקץ...

       

        16/6/10 21:53:

      אבא נבון

      יהי זכרו ברוך

      לי היה סיפור לא פחות משעשע עם דבורים

      ולמדתי את הלקח.

       הנקמה מגיעה מהר.

      תודה.

      ארכיון

      פרופיל

      אסתר רבקה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה

      רשימה