קשקושי ביצים
פוסטים אחרונים
- אשת חיל מי ימצא 26/11/12
- קצת הרבה כואב. 8/11/12
- אינדי כלב :)- להרגיש בבית 21/10/12
- חברים עם ילדים- גרסאת המציאות 29/4/12
- מעבדות מודרנית לחירות אמיתית 7/4/12
- האנטומיה שלי 25/3/12
ארכיון
החיים שאחרי...
לא פשוט להמשיך, ובטח שלא להמשיך כשאתה רואה ששאר העולם מתנהג כרגיל, צופה בהישרדות, במונדיאל, מגיע לסרטים בסינימה סיטי... ואני באבלי, מנסה לשכנע את עצמי שזה רק היה סיוט, אז ניסיתי להכריח את עצמי להמשיך הלאה, עם כל הכרוך בדבר. ו.. ימי ראשון, זה הימים של שומרי משקל, שעה אחרי שחזרתי מהמרפאה הוטרינרית הלכתי להשקל, האמת שלא ידעתי כלכך מה לעשות עם עצמי, אז עשיתי את מה שאני עושה בכל יום א... 20:30 שקילה.
עם כל העצב ועם כל הסבל... העבודה השתלמה, כי למרות האכזבות שהיו לי בשבועים האחרונים, ראיתי שזה כן היה הנוזלים של המחזור, כי ברגע שזה השתחרר העבודה השתלמה, והנקודות שנספרו, והופה הושלו ממני קילו וחצי...... עבורי היה יותר מידי להקשיב באותו רגע אבל כמובן שהבינו אותי שם, נשקלתי והלכתי... לומר לכם את האמת הצטערתי שלא נשארתי, כי הקבוצה זה חלק עצום מהתהליך, השקילה זה לאגו, אבל הקבוצה זה מה שעושה את ההבדל, ודווקא ברגע שבו איבדתי את החברה הכי טובה שלי, היה אולי טוב לולא נשארתי בחברתן של חברות אחרות. הסרט שלי מדבר על תחושת השייכות שהקשר המיוחד עם כלב נותן לך,תחושה שאבדה לי ואני כואבת עליה, אבל למשך שעה אחת יש לי קבוצה אחרת להשתייך אליה, שבה אני מרגישה שייכת ואני מזדהה איתן והן איתי.. (וכן, לפעמים צריך גם קצת לבד). ובשביל האגו.. כן ירדתי בקילו וחצי ואני בירידה לצורך ירידה:)
|
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מצטערת מתוקה על הימים הקשים.
בטוחה שהיית לה לנועם, ובימים האלא מעטים שלה היה לה הכי טוב שיכלה לבקש.
*
אבל, כאב, אובדן, זה הליך שצריך לעבור, לא להדחיק, אבל אולי ללמוד להוציא אותו לעבד אותו בנתיבים שאולי לא רק מזיקים וחסרי תוחלת כי לצערנו הרב זה חלק מהחיים אם נרצה או לא, אלא אולי גם שיועילו לנו. ואם זה הורדה במשקל, משטר, לאכול פחות גם טוב. כל אחד צריך לבחור את הדרך שמתאימה לו.
העיקר לא להשאיר את הכאב בפנים.
וכן, זה מאד קשה, לי בעבר זה לקח כמה חודשים טובים עד שהתחלתי להבין מה קורה אתי ולהמשיך.
קשה לאבד מישהו שאוהבים, מישהו שהיה חלק ממך כל כך הרבה זמן בכל כך הרבה מובנים.
אל תשכחי שמזלה שפר עליה, היה לה בית חם ואוהב וטיפול מסור, לא כל אחד זוכה לזה.
אנחנו כמו שקית "הפתעה"
כשנדמה שאזלו ותשו כוחותינו....
בהצלחה דרלינג.
כן... החיים הם לא דרך סלולה...
יש עליות וירידות וכל פעם את נמצאת
בנקודה אחרת בדרך החיים...
מחזק אותך ושולח חיבוק!!
שון.
זכרי שהחיים אחרי הכאב יותר מאונגרים (מלאי אנרגיות, יעני) לעומת קודם לכן
והמשיכי לרדת לצורך אורח חיים בריא וטוב יותר (ירידה לצורך ירידה נשמע אנורקסי משהו, הזהרי...)
אף אחד בעולם לא שווה שתחווי כאב בשבילו...
צמחי וצאי בכייף לדרך חדשה...
יעלתי
חיבוק חם.
אין לי מילים רבות היום
או בימים אלה בכלל.
חיבוק חם, עוטף, אוהב.
אילה
אוהבת לקרוא אותך ילדה
בהצלחה בירידה
ובכלל בעצם המשך המסע.
קיפ גואינג.
הדרך ארוכה היא,
יש עליות וירידות, לפעמים גם תלולות...
ואת תעברי אותן כמו גדולה:)
את כבר עושה את זה ילדה.
אבל = תהליך
את כל כך במודעות
שיבואו ימים שלווים.
את מעוררת השראה באופן שבו את מנווטת את התחושות שלך למקומות כל כך מגוונים.
כתבת שאת באבל, אבל את מישהי שבאבל ועדיין מצליחה לומר תודה לחברים, לחלוק הישג אישי בקשר למשקל (כל הכבוד וגם מעריך מאוד את השתתפותך בקבוצה. זאת בחירה שלא כל אחד מסוגל לה), ובנוסף את גם לא מאבדת מהחן והציניות שמאפיינים כה נפלא את הפוסטים שלך.
זה אומר שהחיים ממשיכים, זה אומר שהאבל שלך הוא מרכיב מרכזי אבל לא היחיד שצובע את הכל. האבל שלך כרגע זה המונדיאל שלך (במיליוני גרשיים כמובן), אמנם קשה ובלתי נסבל - אבל זה שלך.
את הסרט את תקדישי לג'ני, וזאת תהיה תודה מקסימה שלך למי שהעניקה לך כל כך הרבה.
חיבוק ותמשיכי להיות מי שאת.
בהצלחה במשימות שאת מעמידה לעצמך
לא הייתי אף פעם בקבוצה למשקל
אני את המשקל שלי הורדתי לבד
בלי עזרה
ואני מקנא בכאלו שמסוגלים להשיקל בפני אנשים אחרים
אני לא מסוגל להישקל ולהסתכל על המשקל לבד
האנרציה של החיים.
הכוח הכי חזק בעולם.
ממי, אני גאה בך.
על שעברת את הכאב הנוראי הזה, העצוב הזה.
על שהמשכת הלאה למרות הכל.
ועל הקילו וחצי שנעלמו.
רק טוב שיהיה לך. תמיד.
אמן.