החיים הם לא רק שחור ולבן....אבל השילוב בינהם יוצר קסמים....
כותבת את עצמי אוהבת
כותבת את עצמי מרגישה
כותבת את עצמי כואבת
כותבת את עצמי עצובה
כותבת את עצמי מעודדת
כותבת את עצמי מזדהה
כותבת את עצמי וזו הבמה
מעדיפה תגובות על כוכבים
ומודה לכל מי שמשתתף בהגיגיי
איריס
פוסטים אחרונים
- חווייה סוערת 18/2/15
- המלצה חמה לחנוכה - פסטיבל "טעם כנרת" ( פוסט מצלום ) 6/12/12
- שייטים צעירים יוצאים להרפתקה ונהנים יותר 30/7/12
- משוחררת מהחוטים 18/2/12
- אהבה מאוחרת - מחזה מאת דוד אשוח ז"ל 21/1/12
- שלוש מילים שהן המון 20/9/11
ארכיון
עונות הלב..
משהו שכתבתי לפני כמה חודשים ולא פירסמתי כי לא ממש ידעתי איך לסיים אותו למרות שידעתי מה אני רוצה מכיון שהחיים התערבו ושינו את הסוף כך גם אני...
את זרעי אהבתי זרעתי בחורף על קרקע פורייה האדמה שהייתה צמאה לאהבה קלטה אותם אליה בחיבוק חם והם החלו לנבוט במהרה. זרעי אהבתי צמחו והיו לשתילים רכים ירוקים ומאד חזקים.
באביב פרחו השתילים ריחם המשכר נישא למרחוק ואני כפרפר ססגוני ינקתי מהצוף המתוק ולא שבעתי..
כשהגיע הקיץ האדמה הקשיחה עצמה ויבשה הפרחים נשרו וכל פרח שנפל לאדמה הכה בה, בי בכאב קמתי והלכתי לזרוע שוב במקום אחר מקום בו האדמה פורייה וקולטת, מכילה... אך זרעי אהבתי לא נקלטו בשום מקום.
כשחזרו החורף והגשמים זרעי אהבתי צמחו שוב על אדמתי. החורף החדש היה קשה מקודמו, סערות ורוחות עזות טלטלו את שתילי אהבתי ואני הגנתי עליהם מכל רע. עטפתי אותם ביד אוהבת ושמרתי עליהם לבל ייפגעו.
שתילי אהבתי החלו להוציא פרחים חדשים שונים ואני שמחתי בפרחים ובריחם המשכר הנישא למרחוק.
כשהאביב הגיע מזג האוויר נהיה הפכפך וכך גם הפרחים אשר שאבו את כוחם מאהבתי.
יום אחד אחרי שהשקתי את אדמתי גיליתי שפרפרים זרים ינקו מהצוף המתוק הבנתי שאהבתי כבר לא שלי ופניתי משם לארץ חדשה..
|
תגובות (40)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקסים...
אליקו היקר משתתפת בצערך...
אמרתי לך שאתה לא חייב להגיב אבל אוהבת את התגובה שלך כמו תמיד.
אתה אדם יקר ויש עכשיו מלאך נוסף ששומר עליך מלמעלה...
תודה על המילים המקסימות והמעודדות
זרעי האהבה שלך יטעו שורש מחדש איריס היקרה, בעזרת ההשקיה ודישון נכון בצורה של זמן, אמונה בלתי נלאית בעצמך ונכונות לזהות את ההתאמה הנכונה והעונה הנכונה. אם את תעשי כך, אין מצב שאהבתך לא תפרח מחדש. believe it
(מצטער שהתעכבתי עם תשובתי - הייתי בשבעה על אבא שלי אבל better late than never)
בוקר טוב ליאו.....
כן, הוא מאיר פנים
לא תמיד
אבל כמו שאמרת, חיים פעם אחת, לפחות בגלגול הנוכחי.
כן, שתילים שנשברים קשה לתקן
אבל יש שפע של מים ( ומים משולים לרגש )
ועם קצת השקיה טובה ודשן, הם יצמחו שוב
אבל עם נסיון העבר הרבה יותר מחוזקים.....
אתה מחייך אותי אייריש קרים עם הכתיבה
המשמעות של המילים מעניינת כשמתבלבלים באותיות...
ואין ספק שהבוקר שלי מאיר לי פנים.
מקווה שגם לך...
שינה עריבה
שחכתי
שיר יפה
לפעמים לא שווה להגן כול כך חזק
צריך לתת לחים ללחת כמו שהם
בלי סגפנות בלי קשיות
לפעמים אנחנו זורעים כול כך הרבה אבל
לא במקומות הנכונים
וכשהאמת מגיעה או יוצאת נשברים השטילים
צריך לזכור שחיים רק פעם אחת
ולא תמיד יש מקום לתקן
עד היום קפצתי ראש ישר אחרי שבדקתי את אומק המיים
לפעמים כשגיליתי את טיבם כאבתי
אבל תמיד היתי שמח כי כשהיתי היה טוב וכף
לפעמים דברים טובים נגמרים
אז לפחות לשכור שהיה טוב . אוזר לא לבנות חומות
של כאב או תיקווה
מקווה שעולמך יאיר פנים
ולפעמים התגובות שלך כל כך נכונות עד שלא נשאר לי מה להוסיף
חוץ מאוהבת אותך....
ותודה
אוי סמי סמי....
לפעמים אנחנו עיוורים כל כך שלא רואים את האמת
משהו פתח לי את העיניים
ולמרות שזה הרגיש כמו בוקס בבטן זה היה צריך לקרות..
בטח יבוא....
שיר מקסים, תודה..
ואת יודעת?
בזכות השיחה שהיתה לנו לפני כמה ימים הבנתי כמה דברים שלא ממש רציתי לראות
ועל כך אני מודה לך
כי את חברה אמיתית.
לגבי המוכנות....
טובף מי כמוך יודעת
כזה בא זה בא.
כתבתי על זה גם כשזה היה לפני
גם תוך כדי
וגם עכשיו
מאמינה שזה די מאחורי
למרות שמדי פעם עדיין צץ הכאב עם שאלת הלמה המציקה...
אבל לכל דבר יש סיבה
והכל קורה לטובה
גם אם אנחנו לא ממש רואים את זה באותו רגע
בסופו של דבר מבינים....
וכן, אני מחייכת
לא רק בתמונה
בהחלט שיעור
בהחלט מעצים
בהחלט מרים....
גם אם קשה לפעמים
תודה לך תמרה
באמת מישהי אמרה לי שהיו לי 6 שנים רעות באהבה
ועכשיו מתחיל הטוב...
אני מאמינה שהיא צודקת...
לנוח שנה לא בטוח
אבל מה שבטוח שעכשיו אקח את הדברים יותר לאט
ויותר בטוח...
זה גם יותר כייף ככה
היא ממש לא אחרת
חושבת בדיוק כמוך....
תודה מתוקה..
:-)
יש משהו בדברייך...
:-)
חבל שלא ניתן לבקש את עונת האהבה כל השנה.
אכן מאכזב מקווה שבקרוב יצוץ פוסט "זה היה בסוף הקיץ..."
טוב אפשר לשנות את המילים ל- "זה התחיל אם בו הקיץ..."
*
לעיתים אנו כה כמהים לצמיחה ופריחה
שאיננו שמים לב היכן אנו שותלים את שתילנו הרכים,
לא פעם אנו שותלים באדמה חרבה וכל כך מקווים שהפרח יצמח,
אך סופם של פרחים כאלה באדמה חרבה לנבול ולקמול.
כי הכל מתחיל מהבסיס, מאמא אדמה, מהחיבור למקום הכי נקי ואמיתי.
למדנו שיעור חשוב יקירה,
לפני שנשתול את השתילים הבאים נדע לבדוק אם הקרקע פוריה,
אם הבשיל הזמן, אם הקרקע נקיה ממזיקים ודברים מיותרים.
כי אהבת אמת צומחת ממקום ראוי לה והכי חשוב- ראוי לנו.
במיוחד לאיריסיות עדינות שכמונו מגיעה הקרקע הטובה ביותר
את כבר מוכנה לארץ חדשה,
אדמה טובה, פוריה ומפרה,
משיבה את הנפש הצמאה.
כמו כאן... זה יבוא.מעולה שזה כבר מאחורייך,
ושאת יכולה לכתוב על זה.
הסבל, הכאב והמוות מבקרים אצל כולננננננו,
צאי ובדקי אם את לא בטוחה בזה.
השאלה שאת נשאלת ע"י הייקום,
מה את עושה לנוכח המצב הזה?
וקראתי,
שאת עושה, שאת מנסה, שאת אוהבת, ושאת משתפת,
ולכן את מחייכת ((בתמונה)).
שתמיד תחייכי אפילו שאני יודע שזה בלתי אפשרי.
איזו מטפאורה יפהיפיה, איריסי
(אם הבנתי נכון)
ואת יודעת - בדיוק כמוני
שכל דבר שמתרחש
בא כשיעור לחיינו
ללמד חדש למען ההתפתחות שלנו
כך זה מעצים - במקום מחליש
כך זה מרים - במקום מפיל .
שבוע מבורך ומלא התחלות נהדרות לך
תמרה
כתבת מקסים חברה שלי
"יום אחד אחרי שהשקתי את אדמתי
גיליתי שפרפרים זרים ינקו מהצוף המתוק
הבנתי שאהבתי כבר לא שלי
ופניתי משם
לארץ חדשה.."
אהבה הפכפכה היא מייגעת...
אבל אני תמיד אומר:
אין כשלונות בחיים... זה הכל בגדר
נסיונות, עד שייצא מוצלח ונכון...
אולי הזמן לקחת באיזי ולזרוע
את זרעי האהבה העצמית...
שון.
איריס יקירתי,
לא בכדי ההלכה מנחה אותנו לשנת שמיטה.שנת השמיטה נועדה לאפשר לאדמה ולזטרע לנוח, ליצבור כוחות להעשיר את עצמה כדי שתוכל להניב שוב לשש השנים הבאות. קחי מזה משהו ואולי צריך לנוח כדי שתוכלי להינות מפירותה ועמלך בשנים הבאות :-)
תודה יפה
מי כמוך יודעת..
למרות שזה כבר די מאחורי
צודק
ומכיון שממשילים מים לרגש
להבא אני אקפיד יותר....
כתבת כל כך יפה
אני חושבת שהאדמה יודעת טוב מה נכון לנו
אימא אדמה תקלוט רק זרעים נכונים מחוברים
ומה שלא אז לא .
ללא ספק ההתמודדות קשה ועצובה
מחבקת אותך והרבה
חיבוק ממני .
מילים מקסימות ומדהימות
על מצב עצוב וכואב
אחזור אזלו לי
מחשבה אחרת קצת:
למרות כאבך
אולי זה לא היה המקום הנכון
לזרוע את זרעי אהבתך.
אוהבת
חיבוק ענק ונשיקות
מירית
עונות הלב, איזו הגדרה יפה, וכפי שהעונות מתחלפות כך גם אצלך - את עוד תגיע לארץ חדשה, שמכילה הרבה טוב ואור, כפי שאת מפיצה.
שולחת לך חיבוק גדול ותקווה לימים טובים יותר שיבואו במהרה }{
שולחת לך חיבוקון של בוקר טוב :-)
והעיקר שאת ממשיכה הלאה!
תודה על השיתוף האינטימי.
ארץ רחוקה רחוקה,
לשם אשא את זרעי,
אפיח בהם רוח
והם ימוגו לכל הכיוונים,
אהבתי מתפזרת למחוזות רבים
ואני מביטה בה בעניים כלות,
מנפנפת לכל זרע למרחוק.
מכווצת את עני עד שנעלם,
ומיד לאחר מכן,
חשה אל גינתי,
לשתול נבט חדש....
גם לי יצא כבר לשכתב כמה שירים כאלו.
עכשיו רק נותר לחכות לבית הבא שתכתבי עם החיים...
במבט לאחור נראה לי שלא צריך לעבור אותם אלא לעבור דרכם
ותמיד כדאי לבדוק שיש מים בבריכה לפני שקופצים אליה...
מאד מבאס שרון.....
מאד מבאס....
אבל כנראה שזה דברים שצריך לעבור...
שאת משו..
את..
(-:
אדמת אהבה הפכפכה
מעייפת .