חיבור היא תחושת מלאות ,ובכך לא נעשית פעילות אוטומטית אלא בחירה וחשיבה שכל ניטיבותיהה שלום, החמלה באה כהכרה בכך שקיים פוטנצייאל לכול למודעות זו אך לא מביאים ליידי הלכה למעשה וכך קיימת הרדמה שיטתית לציניקנים למינהן לנצל זאת, אף על פי שהבדיחה על חשבון הציניקנים הם לא התפתחו ונשארו לוזירים ולא אנושיים,פרח יודע יודע להיות פרח חיה יודעת להיות חיה, אזאיי האדם יודע להיות אדם זאת אכן אבולוציה בכל רמח אבריה תרתע משמע
האגו הוא רק מנוף בהתפתחות האדם. אך גם דבר בלתי מספק ולכן חסר תקווה. כאמור, האגו שלנו מפריד אותנו זה מזה ומהטבע, אבל כדי שנהיה מסוגלים לשנות זאת, אנחנו קודם כל חייבים להבין שזהו המצב. ההבנה הזו תגרום לנו לרצות להשתנות ולמצוא באופן עצמאי את הדרך להפוך את עצמנו לאוהבי הזולת, מחוברים מחדש עם כל האנושות משום שהרצון הוא המנוע לשינוי, למעשה, אהבת הזולת היא לא בגדר בחירה. זה רק נראה כאילו שאנחנו יכולים לבחור אם להיות אגואיסטים או אוהבי הזולת, אבל אם נחקור את הטבע, נגלה שאהבת הזולת היא החוק הבסיסי ביותר שקיים בו. כל תא בגוף הוא אגואיסטי מטבעו, אבל כדי להתקיים הוא חייב לנטוש את הנטיות האגואיסטיות שלו לטובת הבריאות של כל הגוף. בתמורה, התא הזה חש לא רק את הקיום שלו עצמו, אלא את החיים של הגוף כולו.
רכות ואסרטיביות במידה הנכונה היא הבלנס כמשרת הנשמה ולא את האגו הלא מודע בכבוד הדדי כגשר וידיעה שהכל עולם ומלואו הלכה למעשה מתבונת הלב,כי אנו יכולים להעניק את החברות וההשראה שבתוכנו,כל אחד ואחד philia :)
קארל יונג לקח את זה עוד יותר רחוק כשכתב על טרנספרסונלי...ועוד יותר מאוחר כשכתב על 5 ארכיטיפים היסודיים באישיות של כל אדם (ואגו היה רק הראשון) האגו הצל הפרסונה אנימוס ואנימה והעצמי (השלמות ואיזון) על העצמי אני מניחה כתבת את הפוסט שלך *
יש פה שלוב של מושגים פסיכולוגיים פילוסופיים וקבליים-חזק מאד. הפרדה בין האגו לאני המודע תוך כדי האצלת אנרגיה אינסופית מהחוץ אלינו אנרגיה המשנה תודעה ומכניסה סדר בדברים...
היי זאב - בודד,אני מקווה שאתה מודע לכך שכל אחד צריך להגיע למודעות כדי להיות מודע,ולכל אחד קצב משלו להתעורר,וכשאנחנו יודעים זאת ,אז אנו לא לוקחים אישית,אלא הולכים משם או נותנים טיפ של הבנה,כך אתה לא בתלות אלא בשיתוף להניע אבולוציונית גדילה והתפתחות,אני מקווה שעניתי לך,הבנה מביאה שלווה ומאפשרת להרפות ולגדול מתוך אחריות כבוד ומודעות לפוטנציאל:)
אזאיי כך אני הופך את האגו המפריד, לאצילות מחברת ובוגרת, לאנדבדואל מודע ,ער וחיוני... וזה מה שנקרא אהבה עצמית...? אהבתי את מה שכתבת אבל דבר אחד אני מנסה להבין... אם את טוענת שבלקיחת אחריות אנחנו מתחברים לעצמנו, מפרידים את האגו... ערנים לטעיות שלנו, אז גבירתי לפעמים אנחנו משלמים על טעיות של אחרים שלא לקחו אחריות... ואז איפה המודעות, העירנות, האגו השבור... הביטחון בבני אדם??? בגלל זה שאלתי את שאלתי הראשונה...
להכיר את טבע האדם ולדעת אנושיות מהי, זה גם להכיר באגו האישי ולשלוט בו. גובה העיניים במצב זה הוא מובן. אצילי? אולי אבל זה רק משום המעטים ששולטים באגו המפריד. לקחת אחריות= חיוניות.
שאנדיבידואל מודע לעצמו וסביבתו ער לנעשה סביבו חיי חיי יצירה ועשיה חיונית והוא מוותר במודע ומבטל את האגו הצנטרליסטי הוא מסוגל גם לכבד ולראות את האחר שווה ובגובה העניים אהבתי
מקסים. ומדוייק. האגו הוא מפריד ומפריע אך גם שומר ומתריע. זהו כלי ובתור כלי עלינו ללמוד להשתמש בו בתבונה. בשל תכונותיו החמקמקות, הלימוד ארוך ויומיומי. יש להקפיד ולהיות נוכח. אם לא נהיה "מודעים, ערים וחיוניים" הגולם יקום על יוצרו.
בוקר טוב ותודה על התגובה שרה בכור,נכון שמעטים הם מנהיגים של עצמם,והשאר עדר,אך כידוע עדר מורכב מפריטים,וכל פרט יכול שתהיה לו אבולוציה אישית של צמיחה והתפתחות,זו דרכה של אבולציה אטית אך לא עצלה.
קמח ותורה ספרא וסייפא לבצע הלכה למעשה את תורת החיים בחיים האמיתיים להביא את האושר והחיוך לעוד מפתן דלת של משפחה רעבה ואומללה , לחבק במבט , .... סיפוק ... שינוי !
ערב טוב דאז,הרקע לכתיבה זו היא תודעה ותובנה שאם להיות אז להיות נשמה מודעת,כך שיהיה אפשר לדעת תרתה משמע את החיים הגלויים והסודיים,כדוגמא למשל כוחן של מילים.
זה בסדר להעדיף את טובת עצמך, זה כבר לא בסדר לדרוך על אנשים אחרים ולראות אותך כמושל בהם, כל אחד הוא המלך של עצמו, והאגו, אם הוא משתלט עליך, גורם לך לקחת את הריבונית האישית של אדם אחר, ככה לאט לאט אתה מאבד את האנושיות שלך, וככה לאט לאט אתה נהיהי אגו מהלך.
תודה על הפירגון, הדת הטיבעית בעיניי היא לכבד ולקחת אחריות, בלי שום קשר לגוון זה או אחר בריבוי, האינדודואל הבוגר מחובר נכון להכל, בכבוד הדדי לפוטנצייל של הכל, לכן קל מאוד להתאחד אנושית כאחד שלם, בלי קשר להתנהגות זו או אחרת, חוסר המודעות לכך ,מביאה בהכרח לבילבול ולהפרדה, בעיניי יש לראות קודם את הפוטנצייל המאחד האצילי, השויון הטיבעי הגרעיני.
תגובות (255)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
*
מועדים לשמחה
פסח התשע"ב
היי
א ה ב ת י !
תמיד בגובה העיניים
תמיד לכבד בכדי להרגיש מכובד
האצילות הלא...מחייבת!
שנה נהדרת ערה וחיונית
מהדס.*
מר חתימה טובה
שמעון
רגע לפני שטיפת מים צונחת לים,
מתמזגת איתו ומאבדת את זהותה,
חשוב שנבין את החשיבות הרבה של התפתחות האגו
מי אנחנו, מהם הגבולות שלנו, מהו ההבדל בין מחשבות סובייקטיביות לבין המציאות ועוד
רק מאוחר יותר, אחרי שבשלנו לזהות את גבולותינו, אחרי שהבנו את ההבדל בינינו לבין העולם שמסביב
ולאחר תהליך התפתחות אישי,
אנחנו מסוגלים להבין שאנחנו גם חלק (קטן) משלם אחד גדול
חוץ מזה, מאוד אהבתי את התגובה של חני אלדר
חבל שאי אפשר לככב תגובות
"ליישר קו בגובה העניים, בלכבד ולקחת אחריות , אזאיי כך אני הופך את האגו המפריד, לאצילות מחברת ובוגרת, לאנדבדואל מודע ,ער וחיוני."
......................................
אנחנו כלים שלובים בתָווך הקשוב לאלוהים.
קצר וקןלע!
וחכם........
שבת שלום וקסומה.
לך ולכל משפחתך.
נשיקות!
ברגע שאת אומרת אחריות, את אומרת כמעט הכל.
כי אחריות מתחילה באלף ומסתיימת בתו, ובאמצע יש לנו גם את האחר.
בתוכה כלולים המוני תחומים, ואחד מהם הוא האגו.
יום נפלא לך חברה *
תודה
שבת שלום :-)
בוקר טוב:)
למעשה, אהבת הזולת היא לא בגדר בחירה. זה רק נראה כאילו שאנחנו יכולים לבחור אם להיות אגואיסטים או אוהבי הזולת, אבל אם נחקור את הטבע, נגלה שאהבת הזולת היא החוק הבסיסי ביותר שקיים בו. כל תא בגוף הוא אגואיסטי מטבעו, אבל כדי להתקיים הוא חייב לנטוש את הנטיות האגואיסטיות שלו לטובת הבריאות של כל הגוף. בתמורה, התא הזה חש לא רק את הקיום שלו עצמו, אלא את החיים של הגוף כולו.
עוצמה של רעיון...!!!
D
*
השאלתי כוכב ללאהלה - לתת אותו לך...
נגמרו לה הכוכבים.
כוכב* תודה
על שהואלת בטובך לרקוד איתי.
תגובתך נעמה לי עד למאוד.
ט"ו בשבט שמח.
http://cafe.themarker.com/post/852027/
ועדיין, בחיי היומיום, יש את מי שמתקשה להבחין ו//או להבין
שעמידה על ו//או אסטריביות. אינ-לה ולא היה דבר איתו. עם האגו הכוונה,
ולמי שדיברה על יונג. הוא הרי לא היה הראשון ובוודאי לא האחרון.
רק שכמו תמיד. כל אחד ואחת [אני בתוכם] מגיב מהמקום שלו ו//או שלה.
תודה
:))
כמוהו
כמוהם
האגו לא יכול להביא לעולם
משהו מגדר הרגיל...
היוצא דופן בא ,רק דרך העדר אגו...
האגו
הצל
הפרסונה
אנימוס ואנימה
והעצמי (השלמות ואיזון)
על העצמי אני מניחה כתבת את הפוסט שלך
*
יפה דרשת.
*****
בדיוק כך!!!
.
בלוז
______
תודה אני רוצה את זה בכתב אם אפשר:-)))
לא כולם חושבים ככה...:(
אכן תאור מושלם לאצילות (נפש)מחברת ובוגרת.. ...
ואיך הופך האגו המפריד למחבר, ונשאר אינדיבידואלי?
אני באמת רציתי להבין. באמת ניסיתי... :)
בשביל לגרום לאגו שלך לסלוח עלייך להרפות...
תודה.
אהבתי את מה שכתבת אבל דבר אחד אני מנסה להבין...
אם את טוענת שבלקיחת אחריות אנחנו מתחברים לעצמנו, מפרידים את האגו... ערנים לטעיות שלנו, אז גבירתי לפעמים אנחנו משלמים על טעיות של אחרים שלא לקחו אחריות... ואז איפה המודעות, העירנות, האגו השבור... הביטחון בבני אדם??? בגלל זה שאלתי את שאלתי הראשונה...
צורת כוכב.*
בדיוק בגובה העיניים
הדדי
לדעת לקבל
לדעת להקשיב
להיות אנושי
להיות טבעי חופשי
יש לך יכולת מופלאה לתמצת את העיקר ביותר בכמה מילים החשובות ביותר
*
ואמיתי....
אהבתי:)
יש לך ידע בעל כוחות מדהימים:)
שבת שלום
נטלי
לאנדיבדואל ממול..
אהבתי
אצילי? אולי אבל זה רק משום המעטים ששולטים באגו המפריד.
לקחת אחריות= חיוניות.
אף אחד
לא יותר
או פחות ממני
כל אחד הוא מיוחד...
--- עם כל הקושי עדיף לנסות, מאשר להיות בצד בצד של אלה שפשוט מתעלמים ומתנערים ממנה.
בגובה עיניינו
זה אפשרי שכולנו נהיה כאלו
קשה ליישום
אמרת הרבה במעט מילים. יפה!
שאנדיבידואל מודע לעצמו וסביבתו
ער לנעשה סביבו
חיי חיי יצירה ועשיה חיונית
והוא מוותר במודע ומבטל את האגו הצנטרליסטי
הוא מסוגל גם לכבד ולראות את האחר שווה ובגובה העניים
אהבתי
אני אוהבת את זה.
על כבוד.
אני אוהבת את זה.
על ערות. והתעוררות.
זה הזמן בו אומרים:
"בן אדם - מה לך נרדם"
תתעורר! תתעורר!
היה ער ומודע.
גמר חתימה טובה.
יתד נאמן
פותח בברכה לסוכה של אהבה ושלום.
כוכב של ידידות.
שבוע טוב ומבורך.
גיל עד.
החברים מירקון חטיבת הגשר,
משאילים כוכב* לגיל עד,
שיברך הערב את כל החברים.
http://cafe.themarker.com/user/379194/
האגו הוא מפריד ומפריע אך גם שומר ומתריע. זהו כלי ובתור כלי עלינו ללמוד להשתמש בו בתבונה.
בשל תכונותיו החמקמקות, הלימוד ארוך ויומיומי. יש להקפיד ולהיות נוכח.
אם לא נהיה "מודעים, ערים וחיוניים" הגולם יקום על יוצרו.
תודה.
מודה לך!
שנה טובה גמר חתימה טובה!
נטלי
ליישר קו בגובה העיניים, לא להתנשא.
לכבד, לא לזלזל באחרים.
לקחת אחריות על עצמי.
דברים חשובים וחיוניים בחיים.
שנה טובה ונהדרת לך.
שמחה שהכרנו.
שנה טובה בקו העיניים והלב:)
שנה טובה בקו העיניים והלב:)
מהותה אחריות כוללת על המטרה, התהליך ועל התוצאה
דרכה מונעת מהטוב הכללי
בקפיטליזם גואה זה על גבול הבלתי אפשרי לרוב האנשים.
צודקת...אלך משם:)
הלוואי ואנשים שקרובים אלי היו יודעים לעשות את זה.
שנה טובה ומבורכת.
וכאשר ניתן ליישמן הן יפות יותר...
****
אין יותר נכון מכך.
זהו הסולם שלנו מין הרגש אל התודעה,
הדרך להיות "לאנדבדואל מודע ,ער וחיוני"!
*****
קפה של שבת - לשבת שלום*
גם בשעה הכי קשה
יש רק 60 דקות..
שהשעה הבאה תהיה
עוד יותר טובה*
כמה קשה ליישום
תודה
המושתת על אהבה
אהבת הזולת
נטולת אגו.
אהבתי ותודה
(:
כל אדם חייב לברר מה המחויבות שלו בחיים,
ולקחת את האחריות על חייו ומעשיו...
ולהיפך...
שון
שנון בעיני
אקח משפטים חשובים מפז
הללו איתי בהחלט כמוטו לחיים.
ואשמח לשתף בהם את יקיריי.
מוטו מעולה לחיים, תמיד יעיל, תמיד נכון.
תודה לך ו*
לאה
לבצע הלכה למעשה את תורת החיים בחיים האמיתיים
להביא את האושר והחיוך לעוד מפתן דלת של משפחה רעבה ואומללה , לחבק במבט , .... סיפוק ... שינוי !
תענוג! תמשיכי להחכים את כולנו :)
מודע ער חיוני בהחלט -- האצילות להבנתי לא ממש קשורה .
אהבתי
********
קצר וקולע
זהו כל הסיפור:)))*
ערב טוב לך :-)
רק שלא תמיד קל לישם.
אפרופו ליישר קו ..שמי השני כאן:
זאת שמנסה ליישר קו_______.נעים מאד.
החיוניות מתעוררת כאשר האגו נרדם
בת חן
האם הפילוסופיה מציעה גם דרך, שיטה מדעית
מדוייקת פחות או יותר?
א ם אפשר קצת להרחיב
כל כך הרבה שומעת על האגו הזה
אם אני מתעקשת להיות אני
והולכת ופועלת על פי אמות מידה שלי
ויש לי דרך מאוד ברורה שאני סוללת אותה במו ידי
ואם כל זה- לעתים יוצר את המרחק של אנשים ממני
האם זה עיניין של אגו??