בין חוף לים  אני יושבת

בין שמים וארץ אני שותקת

רעש הגלים מתנגנים בראשי,משתכרת מסתחררת מריח נעורים,

של אותו יום בהיר כשליטפת שערי הסתכלת לתוכי.

וחיוך על פניך קורנות כמו השמש, כשאחזת ידי  

והרגשתי מוארת....

אך כמו ים הפכפך פעם סוער פעם רך

לא ידעת  לחוות את מתנת העולם!

את הפחד הפכת לחבר ואותי הרחקת

מהלב פתאום קצת לוחץ.....

ביו שמים וארץ  כשמתחיל להחשיך

בין ים לאויר  שמחניק את גרוני

נותנת  לראש לעוף אל הגלים 

לנסות להשכיח 

אהבת נעורים....