הָיְתָה לוֹ כְּקֶצֶף לָבָן

 הַטּוֹפֵחַ עַל שׁוּנִית אַלְמֻגָּיו,

  נִגְרֶפֶת פְּנִימָה לְנִצָּנָיו, 

נִגֶּרֶת לִמְשׂוֹשׂוֹתָיו.  

.

.

בָּאָה בְּגַבְהוּת-גַּל, 

מִתְנַפֶּצֶת לִרְסִיסֵי טַל 

 בְּרַכּוּת שֶׁבָּעָצְמָה . .

.

   יָדַע גֵּאוּת נַחְשׁוֹלֶיהָ,

       סַעֲרוֹת-נַפְתּוּלֶיהָ, 

     וְשִׁירַת נַפְשָׁם 

           בְּגַלֵּי הַיָּם. 

.

 רַק 

מַשְׁבְּרִים 

 בּוֹדְדִים 

עוֹד מִתְנַפְּצִים 

אֶל הַשּׁוּנִית.  

.

.

.

  © כל הזכויות שמורות ל-  anaatti

               אוג'   2004