רוצה לשתף מישהו בזה- אני בחורה צעירה, עוסקת ב כתיבה טכנית לאתר אינטרנט בחברה ל בניית אתרים ו עיצוב גרפי . אני מטופלת בארבעה חודשים האחרונים אצל מטפל קוגניטיבי-התנהגותי לאור OCD. בהתחלה רציתי ללכת לטיפול דינמי אבל ההמלצות היו ספציפית על סוג טיפול זה להפרעה שלי. הוא נותן לי מטלות ואנחנו מדברים עליהם, ומתמקדים הן בחשיפות לדברים שמלחיצים אותי (ההתנהגות) וכן מנסים להבין את צורת החשיבה שלי (קוגניטיבי).

לאחרונה התחלתי להרגיש משיכה חזקה אליו: (או לפחות כך אני מפרשת זאת).  זה מתבטא בכך שאני נלחצת מהמפגשים איתו (דפיקות לב, התרגשות לבוא, פחד להיכנס לחדרו), חוסר יכולת לתפקד היטב בזמן הפגישות (שתיקה, גמגום) וגם תחושות של הערצה ואכזבה מכך שהוא לא מדבר איתי על הנושא.

הייתי מאוד רוצה לדבר איתו על כך אבל אני לא בטוחה אם זה במקום- כי זה לא טיפול דינמי. ואני גם לא מוצאת את המילים. אני אוגרת בתוכי המון כעס, תסכול, ייאוש.

אני גם משווה ביננו הרבה כי אני גם מגיעה ממקצוע טיפולי (בתחילת דרכי) ואני מקנאת בו, ומעריצה אותו. במידה מסוימת אני מרגישה כאילו הוא ייצוג של הגבר המושלם בעיני (הוא נראה מאוד מאוד טוב כאילו יצא הישר מ קטלוג

, והוא די צעיר) ומשווה אותו הרבה לבן זוגי מזה שלוש וחצי שנים שאיתו אני יותר מזדהה ומתכוונת להקים משפחה חדשה. כבר מהתחלת המפגשים ביננו פחדתי שאגיב כך לאור העובדה שהוא מטפל גבר, צעיר, שרמנטי. אני לא כל כך יודעת מה לעשות כיום עם כל זה. מרגישה תקועה ולא מתקדמת בתהליך שלי. אשמח למילותיכם.