איך העזת

 לחיות בלעדי

למצות את רוח הנעורים

שעוד נותרה בך

איך המשכת לנוע

מוחלת על הכל

הפסקת לחשוב עלי

לטוב ולרע

נעלת את העבר

בכספת השכחה

והרבצת קפיצהלעצמאות...

 החיים יפים עכשיו

יותר מאי פעם

משולים למילים

שלא יכתבו

אלה שזורמות מן הלב

אל  החלל ולא נוגעות בנייר

חופשיות כמו מלאכים קטנים

וחודרות לאוזניים קשובות

מילים שמחר לא יזכרו

אך עשו עבודת עומק

של רגע בלב כל שומע

מילים חולפות ושבות

שאינן נחקקות

כמו טיפות טל הבוקר

נלגמות בצימאון

 לשעה קלה

מרוות לשארית היום

 איך העזת

לחפון את חייך בידייך

ולחיות במלואך

בשמחה שזמן כה רב

לא ידעת

הסי הורידי קול

בל  יכו בך המקנאים

חיי את שמחתך בשקט

האירי עינייך

 העמיקי חיוכך

ושמרי פיך

תני לשמש לזרוח בענן

10.6.10