כוח הסליחה ככוח האהבה פירושו להניח למה שהיה לחלוף, למה שיהיה לבוא, ולמה שישנו להיות" ד.אוגסבורגר המילה סליחה חובקת בתוכה חום רב ועוצמה. פעולת הסליחה יש בה כוח להרגיע, יש בה חוויה של שחרור, ויתור, ריפוי, איחוד מחדש ואפשרות ליצור מחדש. אחד השלבים החשובים בהתפתחות הרוחנית של האדם הוא שלב בקשת הסליחה. לסלוח לאחרים, עד כמה שזה נראה לנו קשה, הוא רק חלק קטן מההתמודדות בתהליך, לפעמים לא פחות קשה לנו לסלוח לעצמנו על מה שנראה לנו כעוול שעשינו. בקשת הסליחה קשה לנו מאד, יחד עם זאת הסליחה היא לעיתים קרובות הדרך העיקרית אם לא היחידה להשתחרר, זהו שחרור עצמי מן העבר והתמודדות עם כאן ועכשיו אל העתיד בצורה נכונה יותר ובתקווה ואמונה . בלעדי הסליחה קשה להתקדם לעבר התבוננות אמיתית בפנימיות שלנו, בלעדי הסליחה לא תתקיים אהבה, גם לא שינוי, התפתחות או חופש אמיתי, בלעדי הסליחה נוצר חוסר איזון אנרגטי בגוף, נוצרת חסימה שמקורה ברגשות כעס וחרטה שהופנמו בעבר ולא הגיעו לידי ביטוי, הגוף ומערכותיו האנרגטיות סופגים את אנרגיית הרגשות השליליים ויוצרים חסימה בזרימת האנרגיה. תהליך הסליחה דורש מאיתנו הזדהות רגשית עמוקה, אנושיות וחוכמה. סליחה איננה דבר של מה בכך,סליחה אמיתית היא אחת הפעולות הנעלות ביותר בהתנהגות האנושית. זאת לא רק האמירה של המילה "סליחה" אלא זהו תהליך רצוף לפעמים אפילו מתיש, מתוך מחויבות לקבל את הרגשות הקשים, להתעמת איתם רגשית ולהחליט שמסלקים אותם מתוך בחירה מרצון לתמיד. סליחה אמיתית מתאפשרת כאשר מתקיימים תנאים מקסימליים בין בני האדם בהם מקבל הסליחה מאפשר למבקש הסליחה את הזמן והמרחב להרגיש אשם, לחוות את ההתלבטויות, להיות בחוסר איזון, לשקול ולהחליט לעבור תהליך משמעותי כמו טיהור – טיהור מכל זוהמת העבר כדי להתכוונן למרחב של שיתוף ואהבה. סליחה אמיתית משולה בעיני למתנת אהבה ללא תנאי. כשנהיה מוכנים לבקש לעצמנו את המתנה הזו, מתנת הסליחה, נבין שעלינו להתמודד עם המאבקים הפנימיים שלנו, לעבור תהליך עמוק עד שנלמד להזדהות ולהתנצל, שנודה בפני עצמנו שאנו בני אדם המסוגלים לטעות, שנתחשב בנסיבות שאולי איננו מבינים, שנבין ונאמין בטוב הבסיסי הטמון בכל אדם, שנהיה מוכנים להתחיל מבראשית ללא כעס וטינה ועם אמונה בכוח האהבה. מתוך החוויה שלי אני יכולה לשתף אתכם בהרגשה שאין רגע מספק ומאושר יותר מאשר לזכות בסליחת אמת או לסלוח באמת. באותו רגע אנו נעשים חופשיים באמת להתקדם הלאה כבני אדם. האשלייה של השלמות מתפוגגת ובמקומה אנו מקבלים את עצמנו ואת חברנו כאנשים פגיעים לא מושלמים כפי שאנו באמת. בתוך התהליך הזה שחוויתי למדתי גם על כעס, למדתי שכעס הוא דבר טיפשי. הכעס אוכל את הנשמה. כולנו עשינו מעשים שאנחנו מעדיפים לשכוח, עלינו ללמוד מהטעויות ולהיות נבונים יותר, לפתח ענווה עצמית עד לדרגה כזאת שבה אנו מוכנים לבקש לעצמנו את מתנת הסליחה. אל תחכו ליום מיוחד לבקש סליחה עשו זאת ברגע שתרגישו שצריך, בלי עכבות ובלי תנאים, החיים קצרים וצריך לדעת לבקש סליחה כי זאת אחת המתנות הנפלאות ביותר שתוכלו להעניק לעצמכם. קיטי לוי 2005 |